המוח האנושי בנוי מחלק מודע ומחלק שנקרא תת מודע.

המוח המודע הוא זה שאחראי לנתח את המציאות ולעזור לנו למצוא את המקום שלנו בתוכה.

אותו חלק דואג שנהיה בשליטה ונתנהג בהתאם למצופה מאיתנו בתוך החברה.

בנוסף לכך, המוח המודע אחראי להיות ביקורתי כלפי הדברים אותם אנו רואים ושומעים על מנת שלא יוכלו לעבוד עלינו.
תת המודע, לעומת זאת, אחראי על כל מערכת התחושות והרגשות שלנו. בעוד שהמוח המודע, הינו ביקורתי, תת המודע כלל לא ביקורתי והרבה יותר ריגשי וסימבולי. מצב טראנס, הינו מצב תודעה בו אנחנו מחוברים יותר לתת המודע, מאשר למוח המודע. ואז החלק הריגשי שבתוכנו, מקבל דרור.
כל אדם נמצא בטראנס מספר פעמים ביום -  כאשר אנחנו חולמים בהקיץ, אנחנו בטראנס, כאשר אנחנו נוהגים והמחשבות מפליגות למחוזות אחרים- אנחנו בטראנס, אם יצאנו מהבית ושכחנו שנעלנו את הדלת - היינו בטראנס באותו הרגע. בעצם, עשינו פעולות שאנו כל כך רגילים אליהם, שאנחנו לא צריכים את המוח המודע בפעילות מלאה.

היפנוזה הינה אחת מהדרכים הטיפוליות היעילות ביותר. זאת משום שכאשר אנחנו רוצים להשיג שינוי רגשי, עלינו לגשת לתת המודע. ולשם כך, יש צורך לעקוף את המוח המודע (להכניס את המטופל לטראנס). כי כאשר אנו מבקשים שינוי רגשי, בעוד שהחלק המודע פעיל מאוד- הוא ידחה כל הצעה לשינוי.
אחת מהדרכים להכניס אדם לטראנס נקראת “Shock Induction”, והיא מבוססת על כך, שכאשר אדם נכנס למצב של הלם- תת המודע שלו לוקח פיקוד.

היום, עקב קצב החיים המלחיץ, אנשים נדרשים להיות בשליטה יותר מתמיד. דבר שמקשה עליהם להתחבר לרגש לפעמים ולהיות מסוגלים לנתק את המוח המודע הרציונלי, השולט והקר.

אחת הסיבות שאנשים נוטים לפנטז על סיטואציות מיניות שנתפסות כבלתי רגילות או לא מאושרות על ידי החברה (לדוגמה, מספר משתתפים, השפלה, צפייה בבן/בת הזוג עם אחר, קינק ועוד), הינה שסיטואציות כאלו מהוות ''הלם'' עבור המוח המודע. והאדם נכנס למצב של טראנס, בו תת המודע לוקח פיקוד והאדם יכול להרגיש שחרור וחיבור עמוק לרגשותיו הפנימיים. פנטזיה על אונס, קשורה לרצון לחוות הלם גם היא.

יש לציין שהמרחק בין הפנטזיה למימושה במציאות הוא רב.

אבל לפני שקוראי הכתבה, ניגשים להתנסות בחוויה ההיפנוטית שהצגתי לעיל, יש להקדים ולומר, שלעיתים אפקט ההלם איננו מספיק חזק על מנת לנתק את המוח המודע. דבר שעלול להוביל להיסגרות ולרגשות שליליים ושיפוטיים של הפרט כלפי עצמו.

בנוסף לכך, לעיתים, המוח הרציונלי מעביר עלינו ביקורת לאחר מעשה, גם כשהוא חזר לפעולה. מכאן שרצוי, לעדן את הפנטזיה ולחוות אותה בצורה שלא תהווה פגיעה קשה בערכים של הפרט.

על מנת לעשות זאת בצורה יעילה, יש להפעיל יצירתיות ולא לשים את הפוקוס על מימוש הפנטזיה עצמה, אלא על הבנת  הצורך הרגשי שעומד מאחוריה (השתחררות, אובדן שליטה וכו').

על הכותב - 
סיימון רחליס הוא בעל תעודות מאסטר וטריינר ב-NLP ומחזיק בהסמכה הגבוהה ביותר לעבודה עם תת מודע מטעם הפדרציה הלאומית של ארה"ב ל-NLP ובעל ניסיון קליני טיפולי עשיר בטראומות, שינוי הרגלים ועוד.
ליצירת קשר עם סיימון רחליס  - כנסו כאן