כמי שפועלת יום־יום לקידום נשים וכיועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה, חשוב לי לומר בבירור: אמירות כאלה מסיגות אותנו אחורה. הן פוגעות בנשים, אך לא פחות מכך פוגעות בחברה הישראלית ובמדינה כולה.

מול הקולות הללו, עמדת צה״ל ברורה. דובר צה״ל, תת־אלוף אפי דפרין, בהצהרה  חד־משמעית: "צה״ל הוא צבא העם. הוא חזק בזכות מי שמשרתים בו  נשים וגברים. התרומה של נשים ללחימה אינה סיסמה ואינה   אמירה ערכית בלבד , היא עובדה מבצעית מוכחת לכן קשה לקבל ניסיונות לערער על מקומן, תרומתן ונחיצותן"

ואכן, שמענו סיפורים רבים על גבורת נשים- לוחמות שהוכיחו עצמן כלוחמות, כמפקדות, כטייסות, במודיעין וכחלק מרכזי מהמאמץ המלחמתי. בין אלה בלט סיפורה של סא״ל אור בן יהודה, קצינה לוחמת ומפקדת גדוד קרקל, שהובילה כוחות, קיבלה החלטות תחת אש, הייתה שותפה להישגים מבצעיים משמעותיים והצילה חיים. ובכל זאת, היו מי שניסו להמעיט בערכה ולמחוק את סיפורה. לצערי, זה אינו מקרה חריג אלא תופעה מוכרת: כשגבר מצליח הוא זוכה להכרה; כשאישה מצליחה מתחילים לפקפק ביכולותיה.

אדגיש: נשים לא רק תרמו- הן גם שילמו מחיר כבד. לוחמות וחיילות רבות נהרגו בשדה הקרב, בפעולות מבצעיות ובהגנה על יישובים. זהו מחיר כבד המעיד על תרומתן ועל שותפותן המלאה בכל החזיתות.

צה״ל הוא צבא העם, וככזה אינו יכול להרשות לעצמו להדיר, להחליש או להקטין חצי מהחברה הישראלית. ואכן, לאורך השנים נפתחו מרבית התפקידים לנשים מתוך צורך מבצעי והבנה מקצועית.

ודווקא עכשיו, כשהמדינה מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים וחברתיים חסרי תקדים, אין לנו את הפריבילגיה לוותר על כוח אדם איכותי, מחויב ומקצועי. שילוב נשים בצה״ל הוא יתרון גדול ואינטרס ביטחוני, חברתי ולאומי.