כמה ילדים עוד יקפצו אל מותם עד שנתעורר?
02.12.25 / 10:34
תסתכלו עליהם, תביטו על הפנים של ולדימיר 14,יאיר16 נופר16, על התמימות, על החיוך, על התקווה על העיניים הטובות.
שלושה בני נוער שזעקו בשקט עד שבסוף נדם קולם. שלושה בחודש אחד בלבד שהתקווה נגוזה שהאכזבה גדלה, והחרם שגרם להם לקפוץ אל מותם.
בארץ שבה אנחנו מתווכחים על הכל, יש אמת אחת שאי-אפשר לברוח ממנה: ילדים מתים פה בגלל חרם.
לא “קשיים חברתיים”, לא “אתגרים בגיל ההתבגרות” חרם, התעללות, התעלמות, ושתיקה של מבוגרים.
המציאות הזו לא רק טרגית היא מחרידה.
והשאלה היחידה שצריכה להדהד לכל הורה, לכל מחנך, לכל מנהל לכל מערכת היא:
כמה ילדים עוד צריכים למות כדי שנתעורר?

כאשת חינוך וכיועצת לשוויון מגדרי אני לא יכולה לעבור על זה בשתיקה. חרם הוא לא "שטות של ילדים", הוא לא "שלב שיעבור". הוא סוג של אלימות שקטה, מסוכנת, מחניקה. הוא מוחק את הקורבן לאט לאט, עד שהוא כבר לא רואה ערך בעצמו.
אז הפעם אני פונה אלינו, המבוגרים האחראים, ההורים , מערכת החינוך, איפה אנחנו בכל הסיפור הזה?
למורים ולמנהלים אל תגידו "זה יסתדר לבד". תלמיד שיושב לבד, ילדה שאף אחד לא מדבר איתה , מתעלמים מהם, צוחקים לועגים להם ,אלה נורות אזהרה לחרם. אל תחכו שההורי הילדים המוחרמים יתלוננו. צרו סביבה תומכת, דברו על הכללים, תנו דוגמה אישית.
להורים של הילדים המחרימים אל תגידו "הילד שלי לא כזה". אל תשתקו. תגלו אכפתיות ומעורבות. ילד שמחרים הוא ילד שלומד להפעיל כוח כדי לפגוע. תשאלו את עצמכם מה המסרים שהילד שומע בבית? האם אתם שומעים אותו מדבר בזלזול על אחרים? האם ואיך אתם מגיבים?
ולנו כחברה למה רק כשקורה אסון אנחנו מתעוררים? חרם מתרחש עכשיו, בכל רגע. אולי אצל הילד של השכנים, אולי אצל האחיינית שלכם. אולי אצל הילד שלכם – ואתם אפילו לא יודעים. הגיע הזמן לדבר על זה. לא פעם בשנה – כל השנה.
יש לנו כלים. יש לנו ידע. אבל כל עוד נמשיך להתעלם, להקטין ולהצדיק הסיפור הבא כבר מחכה מעבר לפינה.
דמיינו שכל ילד וילדה היו זוכים למורה שרואה אותם, להורים שמבינים את האחריות שלהם גם כהורים לילדים אלימים, ולחברה שלא שותקת. אולי אז הסיפור של ולדימיר, יאיר ונופר ושל ועוד נערות ונערים היה נגמר אחרת.
אנחנו לא יכולים להחזיר את בני הנוער שהתאבדו. מה שאנחנו כן יכולים זה להיות מודעים לתופעת החרם לסכנות הכרוכות בהתעלמות ממנה ולקחת אחריות להעלאת המודעות ולטיפול בחרם.
