טור דעה: על אחריות גברית במאבק באלימות נגד נשים
סימונה מורלי מנכ"לית מהות
23.11.25 / 09:01
להאזנה לתוכן:
חודש נובמבר, החודש הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, מזמן לנו לא רק הזדמנות לדיון ציבורי אלא גם רגע של חשבון נפש חברתי. נדמה כי השיח סביב אלימות מגדרית מתרחב מדי שנה, אך יחד עם זאת – השורשים התרבותיים והחברתיים של התופעה נותרים עמוקים ומושרשים. מאמרו של דוד שליט "אנחנו המטרידים", מצליח לחשוף באומץ נדיר את אותה שכבה חבויה של אחריות גברית קולקטיבית, ומציב בפנינו מראה נוקבת: האלימות אינה רק מעשה קיצוני של בודדים, היא מערכת חברתית שלמה, רוויה נורמות של כוח, שליטה ושתיקה.
שליט כותב בגוף ראשון, ומציג וידוי אמיץ שמערער את תחושת החסינות הגברית. הוא מתאר את מקומו – ומקומנו כחלק מתרבות שמכשירה במובנים רבים את האלימות כלפי נשים, בין אם דרך שפה יומיומית מבזה, הערות סקסיסטיות, או מבני כוח מוסדיים שמנציחים את חוסר האיזון. מחקרים עדכניים תומכים בתחושת האחריות הרחבה הזו. כך למשל, חוקרת המגדר פרופ' מרים עזריה (2020) מציינת כי אלימות מגדרית איננה תוצר של סטיות אישיות, אלא של מבנה חברתי שבו גבריות נקשרת בכוח, שליטה וצבירת מעמד. במילים אחרות – האלימות איננה חריגה מהנורמה, אלא ביטוי קיצוני שלה.
המושג "אלימות נגד נשים" מקפל בתוכו תחומים שונים מהיבטים רבים ומגוונים, שהמכנה המשותף שלהם הוא התנהגות אלימה נגד נשים!
מיגור תופעת האלימות במשפחה אינו אופציה, זו משימת קיום חברתית, אתית וחוקית. חברה המאפילה על אלימות פנים ביתית פוגעת בבסיסה, בעיקרון היסוד של כבוד האדם וביכולת לחיות בכבוד ובביטחון.
זכותן של נשים לחיים, לביטחון אישי ולשלמות הגוף. לכאורה אלו הם ערכים בסיסיים ומובנים מאליהם בחברה מודרנית ודמוקרטית. אולם, נשים מכל שכבות הגיל, במעמד סוציו אקונומי כזה או אחר, חשופות לפגיעות! אלימות על גווניה השונים והכואבים.
מחקרים של ארגון הבריאות העולמי (WHO, 2022) מראים כי אחת מכל שלוש נשים בעולם חוותה אלימות פיזית או מינית במהלך חייה – נתון המזעזע לא רק בשל היקפו, אלא משום שהוא מעיד על תרבות שבה פגיעה בגוף ובנפש האישה הפכה לשגרה. בישראל, נתוני הרשות לקידום מעמד האישה (2024) מצביעים על עלייה מתמדת בדיווחים על הטרדות מיניות, בעיקר במקומות עבודה ובמערכות ציבוריות – עדות לכך שהמאבק עדיין רחוק מלהסתיים למרות כל הפעילויות, התוכניות והקמפיינים.
אל מול נתונים הללו, מתבקשת קריאה לשינוי תודעתי עמוק. הזמנה לגברים לקחת אחריות, לא כאקט של אשמה אלא כבחירה מוסרית ואתית. המאבק באלימות נגד נשים אינו מאבק נשי בלבד; הוא מאבק אנושי על דמותה של חברה מתוקנת. חינוך מגדרי, עידוד שיח רגשי בקרב גברים, והצבת גבולות ברורים בשפה ובתרבות. כל אלו הם כלים ונקודות מבט נוספות במאבק כואב זה.
עלינו להתחייב כקהילה לתרום למניעה של אלימות ופגיעה פיזית, מינית וכלכלית.
הגיעה השעה שהחברה תחדל להטיל את עול השינוי רק על כתפיהן של הנפגעות. על הגברים ועל כולנו מוטלת האחריות להכיר במציאות במבנים המייצרים אלימות, לחשוף באומץ ולהפר השתיקה, רק כאשר האחריות תהפוך משיח תיאורטי למעשה חברתי, נוכל לומר בכנות שאיננו עוד חלק מהבעיה, אלא חלק מהפתרון.
סימונה מורלי
מנכ"לית מהות
הרשות העירונית לביטחון וחוסן קהילתי
מנכ"לית מהות
הרשות העירונית לביטחון וחוסן קהילתי

