כי ככה זה אצלנו: מספיק כותרת מרעישה, אמירה מקוטעת של תלמיד, או שמועה בקבוצת ווטסאפ, פייסבוק גועש  על  אלימות  בבית ספר של מורה כלפי תלמיד   ובום:

המורה כבר "אלימה", התלמיד תמיד "המסכן", וההורים  אלופי העולם  בלצאת להגנת הילד ב"שמירה על כבוד הילד".

אבל השמועות שרצו במהירות ,  ועכשיו מתברר על פי הודעת העירייה  שאין בהם אמת,  הם בודאי לא הזמנה ללבות את האש אלא הזדמנות  לעצור ולבחון את כל האירוע  את המציאות.

והמציאות? תאמינו לי היא מורכבת.

בעשורים האחרונים, המורים כן, אותם אנשים שנכנסים כל בוקר לכיתה עם רצון אמיתי שהילדים יצליחו  הפכו לשק חבטות.שק חבטות של תלמידים, של הורים, של מערכת שלא מצליחה להגן עליהם.

תלמידים רבים מרשים לעצמם התנהגויות שבעבר לא היו מעיזים לחלום עליהן:

חוצפה, אלימות, זלזול, מלחמה יומיומית על תשומת לב מול המסך שמונח על השולחן.

ואז ישנם הורים   שבמקום להציב גבול  נותנים לגיטימציה להתנהגות לא ראויה ומצקצקים בלשונם.

אני כותבת את זה כמי שהייתה מורה מחנכת בתיכון (מקיף ד) במערכת החינוך שנים רבות. מכירה אישית והיטב את המורה המדוברת ,  את ציבור המורים את ההשקעה האינסופית ואת השליחות הגדולה איתה הם באים לכיתה.

אני יודעת בדיוק איך זה מרגיש כשהתלמיד  חושב שהמורה היא "שירות לקוחות", ולא דמות מחנכת. ללא הערכה ללא תודה .

אני זוכרת רגעי תסכול אבל המון רגעים של נחת וסיפוק מהצלחת תלמידים

את מכתבי התודה,ההערכה  שמורה שומרת במגירה   

של התלמידים שכבר הפכו להורים , את החיבוק כשנפגשים  ועדיין קוראים לך "המורה שלי".

וזה חשוב לומר: רוב המורים נותנים מעצמם הרבה יותר ממה שמי שמחוץ למערכת יכול לדמיין.הם משקיעים מהזמן, מהנשמה .

לפעמים הם רוצים בהצלחת הילד יותר ממה שהוא רוצה בעצמו.

הם נאבקים על כל תלמיד.

הם מתמודדים עם פערים, קשיים, עומסים, ולעיתים עם אלימות ממשית  וכל זה בלי לקבל תגמול הולם או גיבוי ציבורי.

מורים לא הגיעו להוראה בשביל הכבוד, הכוח, או השכר.

הם בחרו במקצוע ההוראה  כי הם מאמינים בחינוך,מאמינים בילדים,מאמינים שהכיתה יכולה לשנות חיים.

אז מה אנחנו צריכים לעשות עכשיו?

להמתין לאמת.

לא פסקי דין מהירים,

להציב גבולות ברורים בבית.

כי חינוך מתחיל והולך עם ההורים, לא נגדם.

להיאבק באלימות  בשיתוף פעולה :תלמידים, הורים, מורים כולם ביחד במטרה להחזיר למורים את הכבוד המינימלי שמגיע להם.כדי שבית הספר יהיה מרחב בטוח  עבור הצוות, עבור ההורים ועבור הילדים שהם העתיד  על מנת יוכלו לרכוש ידע, מיומנויות, כישורי חיים,ערכים  לממש את עצמם למען העתיד  שלהם ושלנו כחברה מתוקנת טובה ומוצלחת .