20.08.20 / 09:42
מאת אלדד סהר :
אסור לפגוע בחלשים.
ישבתי היום עם גיא, הוא בן 11. שיחה קשה.סיפרתי לו מה קורה סביבנו. על הקשישים, על הפעוטות, על מקרי האונס, דמעות. שנינו.
כשהייתי ילד בקיבוץ היינו הולכים מכות רצח, אני זוכר מקלות ואבנים בידיים שלנו, בעיטות מוגזמות לגמרי, שיערות נשארות לנו ביד, דם משפשופים של האספלט. בגיל החטיבה והתיכון הייתי נמנע מזה כמה שאפשר, רק אם אין ברירה. הייתי מהחלשים.
בערך בגיל 19 נהייתי בחור גדול. 192.
לא הלכתי מכות יותר אף פעם.
אני אבא עכשיו, והחברה שלנו אלימה.
אני לא יודע בדיוק מתי זה קרה, אבל זה מאוד חד לי שזה המצב עכשיו.
המחשבות אלימות, המילים, ההתנהגות, הקללות בפוסטים ובכביש, השלטים המסיתים, האוהדים, המפגינים, המשטרה, היריות בחניון, הצעקות בקומה מעל, המכות ומקרי הרצח בבתים, האונס בקפריסין, באילת, התעללות בקשישים, בפעוטות, זה בכל מקום, ילדים משועממים צועקים בפארק למטה "שרמוטה" ומישהו עוקף סבתא בסופר. הכל קשור.
כשהיה אונס בקפריסין לא האמנו והעלינו פוסטים. אבל לא עשינו כלום אחרת בבית.
התעללו בקשישים חסרי ישע בבתי אבות, כתבנו שזה מזעזע ולא שינינו כלום בבית.
בגן ילדים מישהי נתפסה מתעללת בפעוטות חסרי ישע ושיתפנו את דעתנו - אנחנו לא מאמינים שבמדינה שלנו, מהעם שלנו, איך זה יכול להיות?
ואז זה קרה שוב. עוד התעללות, עוד קשישים, עוד בעל רצח את אשתו, עוד סייעות, עוד אונס המוני.
אנחנו עמוק בפנים.
אין לי פתרון מהיר, אבל אני רוצה להציע משהו.
שבו היום עם הילד שלכם,
לא משנה בן כמה הוא:
"תדע, בסולם הערכים שלנו להגן על החלש זה ערך עליון.
אנחנו וגם אתה לא פוגעים בחלש, חסר ישע או נזקק,
אבל יותר מזה - אם אתה רואה שפוגעים בחלש
אתה ח י י ב ל ה ת ע ר ב ולעצור את זה.
אם זה חברים אז לעצור אותם, אם זה זרים, או אם אתה בסכנה אז לצלם ולספר.
זאת לא אשמתך שמישהו פוגע בחלש, אבל זאת אחריותך לעצור את זה.
אם תסתבך ואני אדע שניסית להגן על החלש, אני אגן עליך. אם תשלם מחיר חברתי או תקבל מכות זה בסדר גמור. רק לא לחיות עם הידיעה שזה מי שאתה, להיות ההוא שראה ולא הושיט יד, והעדיף לחיות עם הזיכרון הזה צרוב ולנסות להדחיק או לשכנע את עצמך שלא יכולת לעזור."
שבו לדבר ברגע שאתם יכולים עם הילדים שלכם.
זה לא יביא שינוי היום. אבל זה יביא.
שוטרים לא יעצרו אונס או רצח. הם מגיעים אחר כך. רק מי שנמצא שם יכול.
אם מיליון ישראלים ינהלו את השיחה הזאת עם הילדים שלהם מחר, הסייעות הבאות בגנים יעצרו את החברות שלהן לעבודה, אחד העובדים יציל קשיש ממכות, אחד הצעירים ייתן לילדה בגדים וייקח אותה הביתה, אולי הילד שלכם.
אין לי פתרון אחר. החוק כרגע לא מעניין כנראה אף אחד בשום דרג, כלל זה לא כלל, שוטר זה לא שוטר, לא זה לא לא וגבולות הם לא גבולות. האחריות עלינו.
שבו עם הילדים שלכם לשיחה קשה, לא נוחה, על ערכים שאי אפשר יותר להתפשר עליהם.
נכון להיום, בלחץ של 2020 אנחנו רוצחים נשמות של פעוטות וילדות ואחד של השני. ישראל אלימה, לא בטוח כאן. לא בגן, לא בבית אבות, לא בחניון ולא בבית.
שבו עם הילדים - אנחנו מגנים על חלשים.
אם עשיתם או תעשו שיחה תכתבו לי כאן
מאת אלדד סהר מייסד אינסטה ישראל
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
