בין קדושה לאלימות: כשהמילים שוב שורפות את החברה

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('8492de76-0f02-460f-8664-5cf9e1354d69','/dyncontent/2026/4/14/ab3ab0c1-9aa0-47a2-9e4a-284da7c34533.gif',20955,'סמי שמעון אייטם כתבה ',525,78,true,20510,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('8492de76-0f02-460f-8664-5cf9e1354d69','/dyncontent/2024/8/27/9d7f959a-bbf3-4870-ac1e-bb6b597a0e74.jpg',18332,'אלפרד טניס אייטם כתבה ',525,78,true,20510,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

פרשת אמור מזכירה את כוחו ההרסני של הדיבור ואת האחריות האישית בתוך חברה מורכבת – ובצל גל האלימות האחרון בישראל, הקריאה העתיקה מקבלת משמעות אקטואלית על גבולות, חינוך ועוגנים שמחזיקים חברה שלמה יחד

אהובה עמרם, יועצת ראש העיר למעמד האישה, בטור על פרשת השבוע והאירועים האחרונים בארץ

אילוסטרציה AI
פרשת השבוע אמור עוסקת בקדושה לא רק במרחב הדתי, אלא בחיים עצמם: בדיבור, באחריות אישית ובמבנה החברתי של עם ישראל. בתוך הפרשה משולבים גם מועדי ישראל :החגים, המשמשים כזמן של עצירה והתבוננות. רגעים שבהם האדם והחברה יוצאים מהשגרה החומרית, ומתחברים מחדש לערכים, למשפחה ולרוחניות לנשמה.
דווקא בתוך מסגרת זו מופיע סיפור חריג: בן לאם ישראלית, שלומית בת דברי, ואב מצרי, הנקלע לעימות בתוך מחנה ישראל. על פי חז״ל, הרקע למקרה איננו ויכוח נקודתי בלבד, אלא מתח זהותי וחברתי עמוק, הנוגע לשאלת שייכותו ומעמדו בתוך הקהילה.
העימות מתפתח, ולבסוף מגיע לשיאו ברגע חריג במיוחד:וַיִּקֹּב אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל” זה לא רק קללה בשם ה אלא לקלל את ה ממש.

התורה מביאה את המקרה לפרטיו, ובכך מדגישה מעבר חד מתיאוריה למציאות: מה קורה כאשר גבולות השפה והקדושה נפרצים בפועל. תגובת התורה חד משמעית ונחרצת, המקלל נענש בחומרה, מתוך הבנה כי לדיבור יש כוח יוצר והורס כאחד.
בתוך הסיפור בולט אזכור שמה של האם : שלומית בת דברי הוא פרט חריג, יחסית ,במקרא. חז״ל הסבירו שיש כאן כוונה להצביע על הקשר הרחב יותר של החינוך, הבית והסביבה. לצד זאת מוזכר גם מוצאו של האב המצרי, כרקע נוסף למורכבות הזהותית של הדמות.ולא, אין פה שום נסיבות שיצדיקו הכלה ו/או הקלה.
עם זאת, האחריות הסופית היא אישית: לכל אדם יש בחירה חופשית ובסוף הוא הנושא בתוצאות בחירותיו ומעשיו.
קריאת הסיפור בימינו מעוררת מחשבה נוקבת על מציאות של שיח ציבורי גס ואלים יותר, שבו מילים הופכות לכלי של פגיעה וביזוי. לעיתים, מה שמתחיל בדיבור אינו נעצר שם וכמו שראינו עוד השבוע 12 נרצחים חלקם ע"י קטינים.
במקביל, הפרשה מזכירה לנו גם את העוגנים החברתיים והרוחניים: השבת והחגים. אלו אינם רק מועדים טכניים, אלא מרחבי זמן של עצירה, חיבור משפחתי ובחינה מחודשת של כל הערכים
ואני אומרת, כי דווקא חיזוק העוגנים הללו בבית, בחינוך, בשפה, בסמכות ההורית, בהכרה בסמכות רשויות החוק והסדר החברתי. כל אלה ועוד הם המפתח ליצירת חברה מאוזנת יותר, שבה ערכים אינושיים מאחדים ומובילים לאריכות חיים בריאה ואיתנה.
$(function(){})
 
$(function(){setImageBanner('fdd6e445-5a6f-4135-8a43-fe62c4e7b8b0','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'אייטם אירועים 525-60',525,78,false,18577,'Image','');})
$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('276df357-59f2-44db-b7a2-63910ff464f4','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'אייטם אירועים 525-60',525,78,true,18578,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('276df357-59f2-44db-b7a2-63910ff464f4','/dyncontent/2017/6/5/ddc064ee-648d-4ba4-ad6e-72da51a98ff7.jpg',1808,'אייטם לוח אשדוד נט 525*60',525,78,true,18578,'Image','');},15]]);})
 
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה