ערב יום הכיפורים, יום הקדוש, עם ישראל אחוז בשרעפי קודש בכפרות בבקשת מחילה איש מזולתו באמירת סליחות, צדקות והכנות כבכל שנה ושנה. אבל השנה הזאת טעם המרירות והכאב שמפלח ליבות רבבות מעם ישראל אנשים, נשים, זקנים וטף סוחפים למערבולת הרגשות של כעס ומחילה, סליחה והקפדה, המשמשות בערבוביה ומטלטלות את הנפשות עם תמהיל של סלידה ממעשיהם של כמה מאחינו בית ישראל שבחרו לעכב מסיבות לא סיבות את האדמו״ר הקדוש רבם של רבבות מעם ישראל הגאון הצדיק הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט״א ביום הכיפורים רחוק מקהל קודשו אנשי אמונה שרגילים עשרות שנים לתפילותיו הטהורות בבכיות שליש כבן המתחטא לפני אביו לבקש עבור קהלו כפרה ומחילה ומכבס את הלבבות בסבון ובורית בדברי תורה מעוררים בכל היום הקדוש.

על מה הקצף על מה האכזריות על מה לפגוע ברגשותיהם של קהל גדול בישראל שמכבדים צדיקים קדושים בפרט שהנם ברי זכות אבות מדורי דורות.

לשטן לא חסרים תירוצים וביאורים להשקיט את המצפון אך תירוצים אלו אינם מתיישבים עם האמת הפשוטה. אסור לשכוח שהאדמו״ר פעל כלפי חסידו ומקורבו כפי שנוהג כלפי אחרים לעזור ולסייע בפרט אדם שהיה קשור איתו בעבותות אהבה שבע עשרה שנה. אומנם המדינה בחרה להאשים בלי לבדוק ולחקור את כל פני הדברים והיתה החלטה של האדמו״ר לסיים את העניין בצורה שהסתיימה שלדעת משפטנים מהשורה הראשונה בארץ ובעולם אם היה משפט התוצאה קרוב לוודאי היתה זכאי.

זאת ועוד לדברי פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה דאז שהתבטאו לא פעם ולא פעמיים שגם אם היתה מושגת הרשעה במשפט לא היה ניתן עונש גבוה יותר מסיבות ראיתיות כאלו ואחרות.

מה שנראה לעין כל זו התעללות שרירותית בצדיק רחום שפעל כל ימיו למען הכלל והפרט ששרוי היום ביסורים קשים, חולה במחלת הסרטן ובעוד מחלות. מן הסתם הדיכוי הנפסד שנוקטים בו כלפי האדמו״ר וחסידיו, כי לא ניתן להפריד ולנתק את החסידים מהסבל של רבם הנערץ, נובע ממחשבה שאולי מעשה זה יש בו ריצוי למשפחה כזאת או אחרת בזמן שקרוב לוודאי שכאב לאחרים גורם רק צער לנשמה של אדם כזה או אחר ואין זה אלא בריחה מאחריות על ידי הטלת רפש וטיט באחרים.

לא לדברים מעין אלו ציפו רבבות אזרחים שומרי חוק ששירתו ברובם בצבא ותרמו מעל ומעבר וכל רצונם שלא יפגעו באמונתם ובמשפחות רבניהם מדורי דורות. מקווים ומתפללים שמישהו שם למעלה בדרגים הגבוהים ביותר יגיד עד כאן מחובתנו לנהוג בעניניות וערכיות ולסיים את הסאגה שעשויה רבדים על רבדים של התנהלות ולא תוכן מכל סוג שהוא.