במשך 2,500 שנה חלמו יהודי אתיופיה לעלות לארץ ישראל, לירושלים, על אף שלא היה קשר בינם לבין שאר גלויות העם היהודי בעולם. אף שחשבו כי הם היהודים האחרונים בגלות, הם ניסו לצאת למסע אל ירושלים כבר במחצית השנייה של המאה ה-19. במאה ה-20 התחזק הקשר עם יהדות העולם ואיתו הרצון להיות חלק מקיבוץ הגלויות שנבנה במדינת ישראל. חלומם של יהודי אתיופיה לא פסק מעולם והיו מוכנים לעשות כל מאמץ על מנת להגיע לארץ ישראל - לירושלים. בסוף שנות ה-70 החל החלום להפוך למציאות. פתאום, בכל הכפרים של הקהילה, התפשטו שמועות מפה לאוזן שהנה, "הגיע הזמן", לעלות לירושלים. קהילה שלמה קמה בחופזה, בלי למכור את רכושם, גברים, נשים, זקנים וטף יצאו למסע רגלי מסוכן, קשה וטראומטי אל ארץ ישראל. למרבה הצער והכאב, להגשמת החלום עתיק היומין, קהילת שילמה יהדות יוצאי אתיופיה מחיר כבד מאוד. יותר מ-4,000 נספו בדרך ובמחנה הפליטים בסודן. היהודים שנספו לא זכו לקבורה נאותה כמנהג היהודים ואף את מקום קבורתם לא ידוע ולא נדע לעולם.

 "מאז עלייתנו ארצה אנו בני קהילת יהדות יוצאי אתיופיה מרגישים חובה מוסרית ואנושית לזכור את הנספים בכל דרך אפשרית: הן ע"י הקמת אנדרטאות לזכרם וקיום ערבי זיכרון והן במסגרת הקהילה וברמה הלאומית" אומר מר שמואל מהרט מהדמויות המובילות בקרב בני הקהילה. עוד מסביר הוא כי "עם השנים נוכחנו לדעת כי מי שסובל ומשלם את מחיר המסע הטרגי אינם רק אלה שנספים אלא גם בני משפחותיהם אשר איבדו את יקיריהם, שלא זכו לטיפול הולם עם עלייתם ארצה. הם מתקשים להתמודד ולתפקד בחיי יום יומיים, ולחברה הקולטת לא היה ברור שהם צריכים עזרה מקצועית ומידית".

 הקושי הגדול התבטא בפער העצום בין הרצון הטוב של אנשי המקצוע לסייע למשפחות לבין המטופלים יוצאי אתיופיה. המתח בין להבין לעומק את שורשי הבעיה ולתת מענה הולם, לבין חוסר המודעות ואי הכרת המסע הטראומתי לפרטיו. פער זה חייב למלא אחר התנאי ההכרחי לכל גורמי המקצוע, לדעת ללמוד ולהבין את מאפייני התרבות ואורח החיים של הקהילה ומשם להתחבר לרצף שלבי העלייה: מה היה לפני המסע? מה קרה במהלך המסע? מהי הדרך או השיטה הטובה ביותר מכל השיטות לתהליך קליטתה שמאפשר הקטנת משבר בארץ החדשה?. כל אלה תנאים הכרחיים  ובסיסיים בכדי להתמודד עם משברי עלייה.

 כך, מתוך מחשבה כי אם תינתן האפשרות לאנשי מקצוע לחבר בין העבר, ההווה ועתיד של קהילת יוצאי אתיופיה על ציר הזמן של ההיסטוריה הנפלאה, ניתן להסתייע באנשי מקצוע יוצאי אתיופיה שהיו פיזית ונפשית בתהליך ההיסטורי ומכירים היטב את התרבות. על כן, מחלקת עולים במינהל לשירותיים חברתיים החליטה ויזמה יום עיון שבו לקחו כ-170 אנשי מקצוע ובעלי תפקידים שונים בעיר, ובני קהילת יהדות יוצאי אתיופיה שעובדים בתוך המערכת ושעברו את המסע וקשיי הקליטה על בשרם. "יש לציין כי בעלייה זאת לקחו חלק בני הקהילה לצד אנשים שאינם נמנים עם יהדות יוצאי אתיופיה, אשר פעלו תוך סיכון חייהם על מנת להציל את הקהילה הן במסגרת תפקדם בשירות המדינה והן בהתנדבות" אומר מהרט.