סדרת ההרצאות במרכזים הקהילתיים הנערכת כחלק מהמיזם 'התושב במרכז הקהילתי' , עוררת הדים בקרב תושבי מהטעם הפשוט ,שהיא בבסיסה נוגעת בתכניה בבעיות ותופעות המעסיקות את ההורים וכל המשפחה בחיי היום יום.

השבוע הגיעה למרכז הקהילתי 'נווה יהונתן'(רובע ג') אורן זך (53), גרושה+ 2, הקוראת למשפחה שלה: "משפחה בהפרעה". היא עצמה, אובחנה לראשונה בגיל 40 על ידי הילדים שלה. כבר בתחילת המפגש יצרה אינטימיות ופתיחות כששיתפה את הקהל בסיפור חייה האישי, עם המון הומור וחן, "היינו בית של טריקת דלתות, צעקות ובלגן בבית. הבן שלי הוא שכפול גנטי והתנהגותי אחד על אחד שלי... והבת יותר רחפנית ושאנטי- אולי בגלל זה עברה להתגורר באוסטרליה.",היא מספרת, "נשארנו אני והבן (התגרשתי), וכבר בגיל צעיר, הוא היה בורח ומשתעמם בגן ובבית הספר"...

זך חייתה במשך ארבעים שנה בחוויה ששום דבר טוב לא ייצא ממנה, התחילה המון דברים ולא סיימה, עד לאותו היום בו אובחנה והחלה להבין את ה"בעיה" ולטפל בה. לאחר 15 שנים בהן עבדה בתחום הפקת אירועים ויחסי ציבור- התאימה את העבודה לאופי התזזיתי שלה, תהתה לגבי הפרעת הקשב שלה והאם ההפרעה ניהלה אותה או להפך וגם, האם פירקה משפחה בגלל הפרעת קשב או שהגרוש שלה פשוט 'אידיוט'... היא  לקחה החלטה והחלה ללמוד באקדמיה ,"לקחתי ריטלין והרגשתי את משה פרץ בשיר "זיקוקים", עשיתי תואר ראשון בהצטיינות, שני ודוקטורט."

להרצאה אגב היא הגיעה ללא ריטלין ואמרה שהאדרנלין לפני הרצאה או השתלמות היא כמו הדופמין שחסר והיא לוקחת כיום רק כשהיא צריכה להיות בריכוז מלא. האם לכולם יש הפרעות קשב וריכוז? שאלה זך, ועוררה את הקהל שנתן אינספור תשובות עדכניות. הקהל היה כולו נשים שענו בעצמן על השאלה כשאורן ענתה להן ואמרה: "שטויות במיץ עגבניות" והסבירה שמדובר ב10% בלבד מהאוכלוסייה, שמתוכם 80% הפרעה גנטית, לרוב נוירולוגית ו-20% עם הזמן כתוצאה מצפייה במסכים, אי דחיית סיפוקים, פציעה מסוימת, תרבות השפע ועוד... וכי אם סטטיסטית ניכרת מגמת עלייה, יש לדעת שהיא לא קיימת בקרב הילדים אלא בקרב המבוגרים שפשוט לא אובחנו בעבר. זך הבהירה כי רק נוירולוג או פסיכיאטר מאבחנים הפרעות קשב וריכוז, בעוד פסיכולוגים מתרכזים בעיקר בצד הרגשי, וכי ישנם כלים מיוחדים לאבחון.

הנושא, שנחשב כיום חם ומעניין סחף את הקהל והביא לשיחת 'פינג פונג' עם זך שענתה לכל שואלת בהרחבה ובמיקוד (וכל זה ללא ריטלין!) והזהירה מכך שאם בעבר, ילד שפעם היה נחשב למוזר וביישן, או בעל התנהגויות מסוימות כיום מקבל מיד "טייטל"... וציינה כי החברה שלנו כיום מאבחנת בעצמה, שלא באופן מקצועי ויוצרת סטיגמות.. בהמשך פירקה את סוגי ההפרעות השונות ונתנה כלים ופתרונות להתמודדות עם הילדים, בהנחה שהנשים בקהל לא היו מגיעות להרצאה אילו לא היה להן קשר או שאלות בנוגע לנושא ואכן מצאה כי צדקה כששאלה את הנשים למי מהן יש ילדים עם הפרעה כלשהי, כאשר מישהי בקהל ציינה שלחמותה בוודאות יש הפרעה היא גררה פרצי צחוק מהקהל.
זך המליצה לאימהות על אפליקציות נהדרות שעוזרות בהתארגנות: 'טיימר' ו'טיימר קיד', בעיקר לילדים עם הפרעה שזקוקים לסדר יום וחוקים וכללים מאוד ברורים, כאלה שתנהלים עם טבלאות ואמרה כי הדבר הכי חשוב הוא הגעה ליעדים ותוצאות והדגישה כי קל יותר להניע אותם עם מוטיבציה ונתנה להן טיפים כיצד להתמודד- לרוב דרך יצירתיות.