בסוף השנה שעברה, מועדון גמלאי צה״ל ברחוב האצ״ל 6 באשדוד הפעיל מזה ארבעים־ושתיים שנים נשרף, וכתגובה החברים דרשו מהעירייה שהקצתה את המבנה כי תשפץ את המקום, אך סירבה לתקצב מהלך זה והותירתם לבד במאבק.

תלמידי כיתה י״ב־1 של תהילה חפץ בהובלת רכזת המעורבות קרן פרץ נקראו מיד לצו־השעה והתייצבו לשפץ את המועדון ביד רמה. התלמידים התנדבו ותרום לשיקום המועדון מתוך ההבנה כי הוא־הוא הסמל לדור שבנה אותם, נלחם במלחמות, כדי שהיום—נוכל לחיות בבטחה ובשקט וממש כך, התלמידים הרגישו צורך כנוער להוקיר תודה כנה במעשים יצוקים ולא בהבל־פה.

אך זהו לא הסוף, כיתה י״ב־1 יחד עם הגמלאים, חבריהם החדשים מיצבו משוואה חדשה—״נתינה על נתינה״. הורים, תלמידים וגמלאי צה״ל תרמו בנדיבות, כל אחד לפי יכולתו ויחד העניקו מצעים, מגבות ומוצרי־רחצה לחיילים בודדים בבית־גיורא בירושלים. כיתה י״א־2 הוסיפה על התרומה גם ממתקים ושוקולדים שיהיה להם חג מתוק.

רוח־ההתנדבות וערך הנתינה אינם זרים כלל לנוער האשדודי ובמיוחד לתלמידי ביה״ס, אך הם למדו כי התנדבות בשילוב־זרועות עם הגמלאים ועם קבוצות חדשות, היא דבר אחר לגמרי. תחת הברית שנרקמה, התרומה אינה מגיעה רק מהתלמידים אל שאר קהילות העיר—אלא יחד עם הגמלאים! זוהי אינה אלא תרומה של הקהילה ע״י הקהילה אל הקהילה.

צוות הגמלאים האשדודים בהמשך להתארחות בביה״ס הזמינו את התלמידים לאירוע השנתי שלהם במשכן לאמנויות הבמה ומתכוונים להמשיך ולהדק את הקשר שנוצר עם הדור־הצעיר. מהתלמידים נמסר כי ימשיכו ללמוד מהגמלאים ולהמשיך ברוחם בכבוד.

הנוער של היום מוזכר בפרסומים יותר כנוער יהיר ומרוכז בעצמו, אכן מקיף ד' נותן לנו פרפקטיבה אחרת על הנוער שלנו ועל יכולתם האדירות בעזרת הדרכה נכונה.

צילום אלון איילי לטוקה