השנה, המירוץ הוקדש גם לזכרו של עומרי כהן הי"ד, בוגר הישיבה, שנפל לפני כחודשיים בעזה.

המירוץ כלל שני מקצים – 4 ק"מ ו-8 ק"מ, והסתיים בטקס מרגש שבו חולקו פרסים למצטיינים במירוץ ותעודות הצטיינות בתחומים הלימודי והחברתי.

בין המשתתפים היו בני משפחתו של עומרי הי"ד, חבריו ליחידת גבעתי, לוחמי יחידת קומנדו ומכינת יפו.

לפני קו הזינוק, איריס כהן, אמו של עומרי, שיתפה את התלמידים בזיכרונות מבנה: "הדבר שאני הכי זוכרת מעומרי זה החברות. אני עומדת כאן בזכות האמונה, בשביל הייעוד שבורא עולם השאיר לי פה בעולם, וגם בשבילו שם.

אז בשם עומרי ובשביל עומרי, שבאמת אהב את החברים – בואו ניתן יד אחד לשני, בואו נעזור אחד לשני."

זיו חסן, סגן ראש הישיבה, הדגיש את עוצמת הרוח של המשתתפים: "מי שרץ הרגיש לא רק את הרוח מהים, אלא את הרוח הישראלית, הרוח הציונית, שמחברת אותנו ומניעה אותנו קדימה."

הרב שלום מלול, ראש הישיבה, סיכם את האירוע ברגש ובגאווה: "לצד השמחה, יש גם עצבות על החיסרון של הגיבורים הללו. אבל הדגלים מונפים אל-על, ואנחנו עם הנצח שלא מפחד מדרך ארוכה.

אנחנו כאן, בארץ הקודש, בזכות הגבורה, בזכות הרוח, בזכות הגיבורים שנפלו – ובזכות הגיבורים שחיים ולוחמים בגבורה. אנחנו מנצחים, וננצח בע"ה!"

מירוץ ההנצחה הפך למסורת מרגשת, המחברת בין זיכרון, ערכים ורוח ציונית, ומבטאת את הכוח של הקהילה לזכור, לרוץ – ולהמשיך קדימה. הרוח תנצח.