"אנחנו מאוד מפרגנים אחד לשנייה, על ההצלחות וההתברגות בתעשייה", משיב שגיא וייצמן (24) מאשדוד לשאלה האם קיימת תחרות בינו לבין אחותו בר (23).

שגיא, בעל תואר ראשון בהנדסת תוכנה מ-SCE המכללה האקדמית להנדסה על שם סמי שמעון, קמפוס אשדוד, עובד בתור Full Stack Web Developer בחברת הייטק ברמת גן ולומד בימים אלו לתואר שני. עבור בר, זוהי שנתה השלישית ללימודי התואר הראשון במכללה, וגם היא עובדת בימים אלו בחברת הייטק בתל אביב.

הדרך ללימודי הנדסת תוכנה החלה עוד במהלך שנותיהם בתיכון. שגיא ובר סיימו בהצטיינות 10 יחידות תוכנה בתיכון. "אני זוכרת שתמיד נמשכתי לתוכנה. זה תמיד היה נשמע לי מאוד חדשני, ותחום שיש לו עוד לאן להתפתח" - אומרת בר.

"כמובן שלאורך הזמן גם הבנתי שיש ביקוש לעוסקים בענף, ככה שזה גם תרם לבחירה", היא מוסיפה. "העובדה שגם שגיא בחר בתחום הזה מאוד תרמה לבחירה שלי, כי בסופו של דבר תמיד היה לנו קשר מיוחד ויש בו סוג של מודל לחיקוי עבורי".

שגיא מספר: "גם לי תמיד היתה זיקה לתחום המחשבים, כי היה לי 'כשרון' בתחום. אם חושבים על זה, המקצוע כאילו בחר בי".

על העובדה ששניהם בחרו באותו מקצוע שגיא אומר בחיוך: "כשהיינו קטנים היה כזה קטע, שכל דבר שעשיתי היא רצתה לעשות אחריי, אז כשאני הלכתי לגן היא ישבה ובכתה שהיא גם רוצה ללכת לגן".

"זה מצחיק כי אפשר לחשוב שזה נשאר עד היום - הנה שנינו למדנו בסוף אותו דבר בתיכון ואת אותו התואר, אבל אין לי ספק שהבחירות שלה היו הבחירות שהיא הגיעה אליהן לבד והטובות ביותר עבורה. אם יש לי חלק בדרך שהיא בחרה, זה רק העובדה שיכול להיות שהיא ראתה את החומר שלמדתי והבינה שזה ממש קטן עליה" - הוא מוסיף.

שגיא ובר מספרים על קשר מיוחד שנמשך לאורך שנים, העובדה שלמדו יחד בתיכון הפכה את החברים מהלימודים לחברים משותפים לשניהם. "אנחנו יותר מאחים" - אומרת בר. "שגיא הוא חבר ממש טוב שלי".

"תמיד ידעתי שאם אני צריכה מישהו לחלוק אתו דברים מהיומיום, שגיא שם והוא יודע שגם אני שם בשבילו"- היא מוסיפה. "זה ממש חשוב שיש לך על מי להישען ככה".

גם שגיא נזכר איך בשנותיו בתיכון, כשהיה רוקד בסגנון שאפל, בר היתה מלווה אותו למפגשים חברתיים. "היינו נפגשים כל החברים בדיזינגוף סנטר לרקוד שם, ובר היתה מגיעה אתי לכל המפגשים. זה היה תחביב שהיה לי ממש כיף לחלוק". 

"פותרים יחד בעיות"

הלימודים בתחום לא פשוטים, אולם לדברי שגיא ובר העובדה ששניהם למדו יחד סייעה להם מאוד. "רוב החומר בקורסים לא משתנה, ככה שאם יש משהו שאני לא הבנתי אני תמיד יכולה ללכת לשאול את שגיא ולקבל ממנו את החומר שאסף בלימודים שלו" -אומרת בר.

"זה אמנם תואר לא פשוט" - מסביר שגיא, "יש קורסים שנאחזתי בשיניים כדי לעבור ויש קורסים שהלכו כמו שצריך. אני מאמין שבר יודעת ללמוד יותר טוב ממני - היא חורשת ומוציאה מעצמה המון".

כל אחד מהאחים עסוק כאמור במקום העבודה, בלימודים ובתחביבים שלו. בר מקפידה על אימוני כוח וכושר, גלישת גלים ובפברואר הקרוב ימלאו שנתיים מאז תרמה מח עצם לאישה זרה שהיא לא מכירה.

"זה היה מאוד מרגש" - היא מספרת. "שנה אחרי התרומה קיבלתי ממנה מכתב באנגלית שמודה לי על התרומה ובו היא מביעה את הרצון לפגוש אותי". גם שגיא שומר על התחביב שלו - האהבה לצילום שהתחילה מהמצלמה הראשונה שקנה בגיל 17.

כל זה מתערבב כמובן עם החיים המקצועיים כשהשניים נפגשים לארוחות בבית אצל ההורים. "לפעמים אני נכנסת הביתה ואנחנו מתחילים לדבר על היום שלנו על העבודה, הלימודים דברים שנדרשנו לעשות, בעיות שאנחנו בעצם נתקלים בהן" - אומרת בר.

"אנחנו חושבים יחד איך אפשר לפתור אותן" - היא מוסיפה. "כמובן שלא תמיד מצליחים ביחד, אבל זה רק פתח לזה שאחר כך, כשאנחנו כן פותרים את הבעיה בעבודה או בלימודים, אנחנו חוזרים הביתה ומשתפים בפתרון ומדברים עליו". 

שניהם מסכמים שהקשר המשפחתי תורם להם מאוד בתחום, ונזכרים באחד המקרים שממחיש את זה. "בשנה א' היה לי קורס שקיבלתי בו משימה לכתוב קוד על בסיס סיפור שהמרצה נתן", מתחילה לספר בר.

"חשבתי איך מבחינה לוגית אני עושה את הדברים וכתבתי את הקוד" - היא ממשיכה, "אחרי שעשיתי הכל באתי להריץ את הקוד, ואני רואה שיש בעיה - הפלט לא מה שהוא אמור להיות. ישבנו על זה שעות עד ששגיא מצא את הבעיה. היו חסרים לי סוגריים מרובעים".

שגיא מיד משלים את התמונה מצדו, וצוחק. "כן, זה קרה, אני זוכר שזה בכלל היה סוגריים עגולים. השגיאה שהוצגה על המסך לא תאמה את מה שהיה חסר בפועל, אז בזכות הניסיון שלי בתכנות עברתי אחרי הקודים שלה, ואיתרתי את הבעיה".