מצוות חג הפורים כוללת את החובה לשמוח ואף לשתות "עד לא ידע", אך בשנים האחרונות הפכה המצווה, עבור רבים, לתירוץ לשתייה מופרזת עד לכדי אובדן שליטה. במקום שמחה, אנו עדים לתופעה מדאיגה של השתכרות בלתי מרוסנת, בעיקר בקרב צעירים ובני נוער, המנצלים את אווירת החג למסיבות שתייה פרועות. התוצאה - עלייה במספר הפניות לחדרי מיון עקב הרעלות אלכוהול, אובדן הכרה, התנהגות מסוכנת ואף פגיעות חמורות.

ישראל שבעבר נחשבה למדינה עם שיעורי צריכת אלכוהול נמוכים, האחרונות עלייה מדאיגה בשתייה המופרזת, בעיקר בקרב צעירים ובני נוער. המגמה הזו משקפת תופעה עולמית רחבה: לפי ארגון הבריאות העולמי, צריכת אלכוהול מופרזת היא הגורם השלישי בעולם לתמותה מוקדמת, לנכות ולנזקים בריאותיים חמורים. מעבר לסיכונים הפיזיים, השתייה הבלתי מבוקרת משפיעה גם על החברה כולה – היא מובילה לעלייה באלימות, לרבות אלימות במשפחה, לפשיעה, לתאונות דרכים ולעוד אירועים מסכני חיים. חשוב להבין כי גם אירוע חד פעמי של שכרות עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים, במיוחד במוחם המתפתח של צעירים עד גיל 25. רגע של חוסר אחריות עלול להפוך לפגיעה בריאותית ארוכת טווח או אפילו לאסון.

חג פורים הוא זמן לשמוח ולחגוג, אך חשוב לעשות זאת באחריות – מבלי לסכן את עצמנו או את הסובבים אותנו. לקראת החג, פנינו לד"ר ולרי פיכמן, מנהל המחלקה לרפואת המשפחה במחוז דרום של מאוחדת, כדי להבין לעומק את תופעת השכרות, נזקיה והשלכותיה במיוחד בקרב צעירים ובני נוער ומתי צריך לפנות לעזרה רפואית.

לדברי ד"ר פיכמן, שכרות היא מצב רפואי הנגרם מצריכה מוגזמת של אלכוהול בפרק זמן קצר, מה שמוביל לריכוז גבוה של אלכוהול בדם. שתייה בולמוסית (Binge Drinking) היא אחד הגורמים המרכזיים להרעלת אלכוהול ועלולה לגרום לסיבוכים מסכני חיים. "אם צעיר מקיא בתכיפות לאחר שתייה או מפגין אפאטיות, אסור להשאירו לבד, ויש לקרוא מיד לעזרה רפואית", מבהיר ד"ר פיכמן.

אלכוהול הוא שמו העממי של החומר אתנול, המצוי במשקאות שונים ובריכוזים משתנים בהתאם לסוג המשקה. בבירה למשל, אחוזי האלכוהול נעים בין 2% ל-10% (ישנן בירות מסוימות שאחוז האלכוהול אף גבוה יותר), ביין האחוזים עולים ל-5%–21%, ואילו במשקאות חריפים כמו טקילה או וודקה, ריכוז האלכוהול עשוי להגיע ל-50%–60%.

השפעת האלכוהול על הגוף תלויה במספר גורמים, בהם ריכוזו בדם, מבנה גופו של השותה, הרגלי השתייה שלו וציפיותיו מההשפעה. בדרך כלל, השפעת האלכוהול נחלקת לשני שלבים עיקריים: בשלב הראשוני, האלכוהול גורם לתחושת אופוריה, ריחוף ושיפור במצב הרוח – תוצאה של שחרור דופמין במוח. אולם, ככל שריכוז האלכוהול בדם עולה, מתחיל שלב מתקדם שבו האלכוהול פועל כחומר מדכא של מערכת העצבים המרכזית, מה שמוביל לעייפות, חוסר קואורדינציה, טשטוש ובחילות.

אלכוהול מגיע לשיא ריכוזו בדם בתוך 30-45 דקות מרגע הצריכה, כאשר קצב הספיגה וההשפעה מושפעים ממשקל הגוף, מגדר השותה ורמת הסבילות האישית שלו לאלכוהול.

סוגי שתייה והשפעותיהם

שתיית אלכוהול מופיעה בדפוסים שונים, כאשר חלקם עלולים להיות מסוכנים לבריאות הפיזית והנפשית.

שתיית בולמוס Binge Drinking) – ):  דפוס של צריכת אלכוהול בכמויות גדולות בפרק זמן קצר, המתאפיין בשתיית חמש מנות משקה או יותר בקרב גברים, וארבע מנות משקה או יותר בקרב נשים, בדרך כלל בתוך כשעתיים. דפוס זה נפוץ בעיקר בקרב בני נוער וצעירים, במיוחד בסופי שבוע, מתוך מטרה להגיע במהירות לתחושת שכרות.

שתייה מופרזת, מזיקה או מסוכנת – מוגדרת כצריכה יומית ממוצעת של יותר משתי מנות משקה או מעל 15 מנות בשבוע בקרב גברים, וכצריכה של יותר ממנת משקה אחת ביום או למעלה משמונה מנות בשבוע בקרב נשים. הבדלים אלה נובעים משוני פיזיולוגי ומטבולי בין גברים לנשים, שמשפיע על אופן פירוק האלכוהול בגוף.

שתייה בדפוסים אלה עלולה לגרום לנזקים בריאותיים חמורים, לפגיעה בתפקוד היומיומי ולהגברת הסיכון לתאונות ולבעיות רפואיות ארוכות טווח. ההשפעות מתחלקות לנזקים גופניים, קוגניטיביים, מידיים וחברתיים.

נזקים גופניים וקוגניטיביים:

• פגיעה במוח – המוח ממשיך להתפתח עד גיל 25-30 ולכן רגיש במיוחד לנזקי האלכוהול. רמות גבוהות של אלכוהול עלולות לגרום לפגיעה בתפקוד המוחי, לאובדן שיווי משקל, לפגיעות גופניות (כגון חבלות מנפילות), להאטת זמן תגובה, לבלבול, ולפגיעה ביכולת קבלת ההחלטות. במקרים קיצוניים, שתייה מופרזת עלולה אף להוביל למוות מוחי.
• היפוגליקמיה – ירידה חדה ברמות הסוכר בדם שעלולה לגרום לאובדן הכרה ואף לתרדמת.
• התרחבות כלי דם – יוצרת תחושת חום מדומה ומגבירה את הסיכון להיפותרמיה (ירידת חום מסוכנת), במיוחד בסביבה קרה.
• דיכוי מערכת הנשימה – במקרים חמורים, דיכוי נשימתי עלול להוביל להפסקת נשימה ולמוות.
• עלייה בסיכון לנזקים נוירולוגיים בלתי הפיכים – שתייה מופרזת לאורך זמן עלולה להוביל להידרדרות קוגניטיבית, פגיעה בזיכרון ולהגברת הסיכון לדמנציה מוקדמת.
• עומס על הכבד – הכבד מתקשה לפרק כמויות גדולות של אלכוהול בפרק זמן קצר, מה שעלול להוביל לדלקת כבד, שחמת ואף לאי-ספיקת כבד.

סיכונים מידיים:

• אובדן כושר שיפוט והתנהגות מסוכנת – שתייה מוגזמת פוגעת ביכולת השיפוט ומובילה להתנהגויות מסוכנות, כמו נהיגה תחת השפעת אלכוהול, סיכון עצמי או השארת אדם במצב של הרעלת אלכוהול ללא השגחה.

סיכונים חברתיים: 

• אלימות ופשיעה – אלכוהול מגביר תוקפנות ומוביל לעלייה במקרי אלימות, לרבות אלימות במשפחה ופשיעה.
• תאונות דרכים – כ-30% מתאונות הדרכים בישראל קשורות לשימוש באלכוהול, בשל פגיעה בקואורדינציה ובזמן התגובה.
• נזק תעסוקתי – שתייה מופרזת עלולה להוביל להיעדרויות תכופות מהעבודה, לירידה בפרודוקטיביות ואף לפיטורים.

לדברי ד"ר פיכמן, מתבגרים מגיבים לאלכוהול באופן שונה ממבוגרים, מה שהופך אותם לפגיעים במיוחד לסיכונים הכרוכים בצריכתו. ראשית, חוסר המודעות להשפעת האלכוהול גורם להם לשתות כמויות גדולות יותר מבלי להבין את הסכנה. המוח הצעיר פחות רגיש לסימני אזהרה כמו סחרחורת או תחושת שכרות, ולכן הם עשויים להמשיך לשתות מבלי לחוש שהם כבר מעבר לסף המסוכן. בנוסף, לחץ חברתי ותרבות ה"פְּרֶה-דְרִינְק" (שתייה לפני אירועים) תורמים לעלייה מהירה בריכוז האלכוהול בדם. מתבגרים שותים לא רק מתוך רצון אישי, אלא גם מתוך צורך להשתלב ולענות על ציפיות חברתיות, מה שמוביל אותם להגביר את הצריכה במהירות וללא בקרה.