באדיבות מועדון רוטרי אשדוד

במועדון רוטרי אשדוד התקיים ערב “זיכרון בסלון” מרגש, שנשא השנה את הכותרת “בין זיכרון ותקווה” והוקדש לסיפורה של לוצינה ארליך ז״ל – ילדה יהודייה מוורשה ששרדה את אימי השואה ובנתה בית חדש בארץ‑ישראל.

מסע שהתחיל כבת למשפחה ענפה בוורשה של 1937 והוביל לעקירת המשפחה עם פרוץ המלחמה, מעבר מגטו לגטו, פיצול המשפחה והמעבר לחיים סודיים במחבוא בין משפחות נוצריות ומנזר, במאבק מתמיד לשמור על זהותה הסודית.

דרך החזרה לוורשה, בחורף 1944, בגילוי על מה שאירע למשפחתה בעודה שורדת מחלות, רעב וחורף קשה ועד העלייה מלאת התקווה לארץ ישראל, הנישואין ליצחק בורוש, סטודנט למתמטיקה ממרוקו.

את הסיפור חשף נכדה, ג׳ייקוב פלומב, חייל בודד שזה עתה עלה לישראל וכיום מפקד בשריון. ברגישות ובאהבה הוא גישר בין דור הניצולים לדור המגינים.

את הערב הנחה יניב קקון, לצד קריאת הגות וקטעים מאת לאה שקל וליווי מוזיקלי של אלי קורן.

משפחת בורוש ובאי המפגש הודו על הזכות לשמוע ולעבד יחד את הזיכרון הקשה, ולשאוב ממנו כוח להמשך החיים.

“עם ישראל חי!” סיכם פלומב – משפט שהדהד באולם והזכיר כי מן הזיכרון הקולקטיבי צומחת גם התקווה.

אירוע זיכרוןבסלון 2025 שב והוכיח כי הסיפורים האישיים הם שמחברים בין הדורות ומעמיקים את התודעה הלאומית, במיוחד השנה – כשזקוקים כולנו לחוסן משותף ולמבט קדימה.