"רצית לעוף, רצית כבר הלאה
עם חצי חיוך עלית למעלה
מיליון כוכבים בשמיים
תופסים את הצבע שלך בעיניים
רציתי לשיר לך .לומר לך שלום
רציתי שניה אחת לומר לך שלום
תן רק עוד שניה אחת לומר לך שלום"..

יעקב, גיסנו האהוב,
אני יושבת וחושבת איך
אפשר לסכם את האיש שאתה,
איך אפשר להאמין כי אינך עוד.
מהיום שבו הכרנו בתחרות שירה בבית הספר,
מהיום שבו החלה האהבה הגדולה והאחת למיליון לאחותי אורלי.
וכמו בסרט נע,צפות להן שנים של עשייה עצומה במוזיקה,
בכישרון בציור ובכלל בכל מה שידך נגעה.

יעקב, דורות שלמים גדלו לברכיך
אומנים ויוצרים יצאו מתוך שורותיך.
היית האבא המוזיקלי שלי ושל עוד מאות ואלפים בני נוער וילדים,
מורה דרך ייחודי באופייך ובשקט שלך .

כמה היית גאה באחותי
על שהחליטה לממש את חלומה
וללמוד משפטים
אמרת שהיא תהיה עורכת דין תותחית,
וכמה עצוב שלא תהיה שם בטקס הסיום כפי שהבטחת לה.

שגיא, רועי, צליל ונועה אהובים שלנו
אנחנו כואבים את כאבכם
ומחבקים אתכם חזק וכאן בשבילכם.
אורלי אחותי האהובה
עלייך נאמר אשת חיל
אהבתם אחד את השניה אהבת נפש
הערצת אותו,הגשמת את חלומותיו ואת מאוויו
סעדת אותו עד לרגעיו האחרונים
בהחלט זכיתם אחד בשניה.
אין לנו מספיק מילים בכדי לנחמך
אך אנו יודעים כי יעקב הוקיר לך תודה
ויהיה מליץ יושר עלייך ועל משפחתך.
יעקב שלנו, או כמו שקראנו לך "בן שבת"
נוח על משכבך בשלום
ותדע כי ישנם צלילים ומוזיקה הנשמעים באוזניים
אך יש גם מנגינות הנוגעות במיתרי הלב
ומנגינת חייך לעולם לא תיפסק".