רווית אסייג ז"ל, לוחמת מג"ב, בת אשדוד, נפלה בגבורה בשביעי באוקטובר, במושב יכיני, כשהגנה בגופה על תושבי המקום. היא בלמה בגופה טבח אכזרי, הצילה חיים – ושילמה על כך בחייה. אבל יותר מהכול, היה בליבה חלום אחד קטן, אישי, עמוק: לראות את אחותה הצעירה, שרה, לובשת מדים. רווית לא זכתה לראות את הרגע הזה. אבל מהשמיים, היא רואה. והיא בטוח מחייכת.

שרה אסייג, צעירה עם תסמונת דאון, עשתה את מה שנראה לאחרים כבלתי אפשרי - התגייסה. נכנסה בשערי צה"ל, במסגרת פרויקט "גדולים במדים" של עמותת "יד לילד המיוחד", ובשיתוף JNF USA. הגיעה עם חיוך ענק, לב ענק עוד יותר, ורוח של לוחמת אמיתית שלא יודעת פחד. ובמהלך מלחמת חרבות ברזל – לא רק שעמדה במשימות, היא הצטיינה בהן.

בטקס גיוס חיילים חדשים בבקו"ם תל השומר, לעיני כולם, הוכרז: שרה אסייג מקבלת את אות ההצטיינות על תרומתה הייחודית ועל הרוח המיוחדת שהביאה איתה לשירות. אבל זה לא היה השיא של היום. לא באמת. כי אז עלתה לבמה אמא רות. ואחריה האחות עדן. ושרהל'ה עמדה שם, זקופה, גאה, חיילת בצה"ל. ובעיניים דומעות, בידיים רועדות מכאב ומגעגוע, העניקה לה אמא את הכומתה ואת סיכת הלוחם של אחותה רווית ז"ל.

שתי חתיכות בד ומתכת, לכאורה. אבל בעצם – חיים שלמים. חלום שנגדע, וחלום שממשיך. הרגע הזה קרע את הלב לכולם – ותפר אותו מחדש. רווית רואה. היא יודעת. היא גאה. ושרהל'ה, בדרכה, ממשיכה את מה שאחותה התחילה. דרך של אומץ. של אהבה. של נתינה. של אמונה שאין דבר כזה – בלתי אפשרי.

האחות עדן אמרה בטקס: "רווית לימדה אותנו שכולם יכולים. שכולנו שווים. שחלומות לא נשארים במגירה, ושרה הוכיחה שאין גבול למה שאפשר, אם מאמינים. בזכותה, בזכות עמותת 'יד לילד המיוחד', בזכות 'גדולים במדים', אנחנו רואים כאן לא רק חלום שהתגשם – אלא את הניצחון של החיים עצמם". 

פרויקט "גדולים במדים" נוסד מתוך חזון להעניק לצעירים עם צרכים מיוחדים את ההזדמנות לשרת בצה"ל ובכך להשתלב בחברה בצורה משמעותית ומכבדת. הפרויקט החל בשנת 2011 ומאז צמח והתפתח, כשהוא משלב מאות צעירים מבתי ספר ומסגרות דיור ברחבי הארץ. השירות בצה"ל מסייע בפיתוח כישורי חיים, עצמאות וביטחון עצמי, ומעניק לצעירים תחושת שייכות וגאווה. השירות בצה"ל לא רק מחזק את הצעירים, אלא גם את החברה כולה, כשהוא מדגיש את ערכי השוויון והכבוד ההדדי.