אילי גמזו ז"ל

אילי גמזו ז"ל היה ילד מצטיין בלימודים ומאחוריי כל דבר שעשה עמד לב ענק ורגיש מאוד. אחרי שנפל התגלה שגם עזר לנזקקים בעילום שם. אילי זכור עם חיוך שלא יורד, כילד חברותי ואהוב על כולם.

באוגוסט 21' התגייס אילי לגדוד 890 בצנחנים, במטרה להיות הכי קרבי שיש ואפילו יצא לגיבוש סיירות שמשם נפל עקב פציעה. אילי היה חייל מצטיין וערכי ומהר מאוד זוהה הפוטניצאל שלו. בסוף מסלול ההכשרה קיבל את כומתת המפקד שלו כאות הצטיינות והערכה. קצת לפני גיל 21 נפל אילי גמזו ז"ל. 

סיפור נפילתו:

"בבוקר ה7.10 אילי היה בחופשת חג והתעורר באשדוד מהאזעקות ושלח הודעה למפקד שלו כדי להתעניין מה עושים. הוא ניגש למשפחתו ונפרד מהם - "אני הולך לעשות את מה שנשבעתי למדינת ישראל - להגן עליה ועל התושבים שלה. אמא אל תכעסי עליי".

כשביקשו ממנו לא להיות גיבור הוא אמר להם 'אני לא גיבור, אני הולך לעשות את מה שמוטל עליי ולהגן על המדינה שלי. אני לא אתן לאף אחד לאנוס אישה ולשחוט ילד. אני לא אתן, אני פשוט לא אתן''. 

אילי הוקפץ לשדרות ונסע עם המ"פ לקיבוץ ברור חיל, ובשדרות חברו למשימה. אזרח ישראלי שהיה חלק מקבוצת רצים באיזור קרא להם בדרך וסיפר להם את המתרחש במקום.

הקצין השאיר מספר לוחמים להגן על שאר הרצים, כשחלק מהלוחמים יצאו לחתור למגע מול מחבלים שהיו בגזרה. לאזור של אילי הגיעו מחבלים, ותוך כדי הקרב אחד מהרצים נורה על ידי מחבלים באת שניסה לברוח.

אילי והלוחמים שלצידו המשיכו להלחם, נפצעו והמשיכו להלחם עד טיפת דמם האחרונה".

רגע שזכור ממנו:
"הרגע האחרון שלי איתו. אני לא נפרדת מהילדים שלי אף פעם. בבוקר הייתה לי תחושה לא טובה אז ירדתי איתו למטה, ואחד השכנים צילם אותו מקומה 9 מחבק אותי בפעם האחרונה. אני אומרת לו תשמור על עצמך, והוא אומר לי שהוא הולך להגן על המדינה ו'כמה דקות אני חוזר'".

משפט ממנו שהולך איתך עד היום?
"'חייכו כי חיוך זה שמחה, ושמחה זה הכוח להמשיך', שאילי לקח בהשראת הלוחם ליאל גדעוני ז"ל - החלל האחרון של צוק איתן".

מה היה החלום שלו?
"הוא לא היה צריך בכלל להיות לוחם. הוא היה שחקן כדורגל בעירוני אשדוד, והיום קבוצת הנוער שלהם קרויה על שמו. הוא למד ספרות אחר כך, ובסוף כיתה יג' (במסלול יג-יד), אמר לאבא שלו שהוא סיים ללמוד, ויש לו מדינה להגן עליה. הוא רצה להמשיך הנדסאי, ללמוד עיצוב פנים".

איך היית/היה רוצה שיזכרו אותו?
"עם חיוך על הפנים ולב ענק, ילד שאוהב לעזור. עזר הרבה במתן בסתר. הגיעו אחר כך המון עדויות וסיפורים על כל מה שאילי נתן ותרם להמון אנשים מכספו האישי".

מה היית רוצה להגיד לו?
"שאנחנו מאוד מתגעגעים אליו, אני ואבא שלו. שהחיים, כל יום זה לחימה מחדש לקום ולעמוד על הרגליים, ושיתן לנו המון כוח להמשיך כי אנחנו באמת זקוקים לזה. הגעגועים אליו רק מתגברים בכל יום שעובר".

מה הייתה דעתו על קבלת האות?
"שהוא לא צריך את זה, שהוא פשוט עשה את מה שצריך. זה מה שהוא היה צריך לעשות. הוא היה מקבל את זה מאוד בצניעות אבל היה אומר שזה לא מגיע לו, זאת פשוט השליחות שלו".

מה היה רוצה מאחרים?
"אחדות בשבילו היה דבר מאוד חשוב. אין אצלו ברוגז בין אחרים, אין אצלו שאם למישהו חסר כסף אפילו לטיול אז הוא ישאר מאחור. הוא רוצה אחדות, אין אצלו הפרדות.

בעיניו - בגלל חוסר האחדות, הבלאגן, השנאה, הגיע ה7.10. אז שתהיה אחדות בעם וקבלה".