חג הסיגד הוא הרבה יותר מחג של מסורת. הוא סיפורו של עם, סיפור של אמונה, געגוע, תקווה וזהות יהודית שנשמרה במשך דורות הרחק מירושלים, בלב הרי אתיופיה.

במשך מאות שנים שמרו יהודי אתיופיה על יהדותם, על התורה, על התפילות ועל המסורת, מתוך כמיהה עמוקה לשוב לירושלים ולארץ ישראל.

הסיגד היה עבורם יום של תפילה, חשבון נפש, חידוש הברית בין עם ישראל לקב"ה והבעת נאמנות לזהות היהודית.

"הסיגד הוא סיפור של עם שלא ויתר על החלום להגיע לירושלים", אומר מסלה. "כאשר אנחנו עומדים היום בארץ ישראל, עלינו לזכור את הדורות שחלמו על הרגע הזה, את ההורים והסבים ששמרו על המסורת ואת אלפי היהודים שיצאו למסע קשה ומסוכן כדי להגיע לארץ המובטחת".

המחיר הכבד בדרך לירושלים

אי אפשר לדבר על חג הסיגד מבלי להזכיר את גבורתם של יהודי אתיופיה ואת מסע העלייה ההיסטורי, ובפרט את המסע דרך סודן, שבו נספו אלפים מבני הקהילה בדרכם לישראל.

מאחורי כל משפחה שעלתה לישראל עומד סיפור של געגוע, הקרבה ולעיתים גם אובדן. אנחנו מחויבים להנציח את הנספים, לספר את סיפורם ולהבטיח שהדור הצעיר יכיר את המחיר הכבד ששילמו אבותינו ואמותינו בדרך לירושלים.

מחזירים את הסיגד לשורשיו- קריאה לחשבון נפש קהילתי ועירוני

לצד הגאווה הגדולה בקיום חג הסיגד ובחשיפת מורשת יהדות אתיופיה לציבור הרחב, מסלה מבקש להעלות סוגיה חשובה הראויה לחשבון נפש.

"בשנים האחרונות אנחנו עדים לתהליך שבו חג הסיגד, שבמשך דורות היה יום של תפילה, התכנסות רוחנית, צניעות וחשבון נפש, מקבל יותר ויותר אופי של חגיגות, מופעים ואירועי בידור. אין פסול בשמחה ובחגיגות, אבל אסור לנו לאבד את המהות ואת הערכים שעליהם נבנה החג.

הסיגד לא נולד כדי להיות עוד פסטיבל או אירוע בידורי. הוא נולד מתוך כמיהה לירושלים, מתוך אמונה עמוקה, ענווה, תפילה וחידוש הברית. אלה הערכים שאפיינו את אבותינו ואמותינו, ואלה הערכים שעלינו להעביר לדורות הבאים.

אני סבור שהגיע הזמן שנעשה חשבון נפש גם ברמה הקהילתית וגם ברמה העירונית. עלינו לבחון מחדש כיצד אנחנו מציינים את היום הזה ומה אנחנו מבקשים להעניק לדור הצעיר באמצעותו.

אני קורא להקדיש את יום הסיגד בראש ובראשונה לתפילות, ללימוד מורשת, לחינוך, לשיח בין-דורי ולבניית חזון משותף לעתיד הקהילה. לצד אירועי התרבות והשמחה, יש להחזיר למרכז את הקייסים, את המבוגרים, את המסורת ואת התוכן הרוחני של החג.

הסיגד צריך להיות יום שבו הדור הצעיר לא רק רוקד לצלילי המוזיקה של אבותיו, אלא גם לומד את סיפורם, מבין את הקרבתם ומקבל מהם ערכים, אמונה ואחריות לעתיד".

מורשת היא אחריות לדורות הבאים

לדברי מסלה, חג הסיגד צריך להיות יום של גאווה לאומית עבור כלל אזרחי ישראל ולא רק עבור יוצאי אתיופיה. המורשת, הערכים והסיפור ההיסטורי של הקהילה הם חלק בלתי נפרד מהפסיפס היהודי והישראלי.

הוא קורא למנהיגי המדינה, לרשויות המקומיות ולמוסדות החינוך להמשיך ולפעול להכרה משמעותית במורשת יהדות אתיופיה, לתמוך במוסדות התרבות והקהילה, להשקיע בהנחלת השפה והמסורת וליצור הזדמנויות עבור הדור הצעיר להוביל ולהשפיע.

"האתגר שלנו היום הוא לא רק לשמר את העבר, אלא לבנות ממנו את העתיד. אסור שהמסורת המפוארת שלנו תישאר רק באירועי חג וטקסים. היא צריכה להיות חלק חי ונוכח בזהות שלנו ובחינוך ילדינו.

אני מאמין שחברה חזקה היא חברה שיודעת לכבד את שורשיה, להכיר בגבורת אבותיה ולתת מקום של כבוד לכל חלקי הפסיפס הישראלי".

לסיום מבקש מסלה להעביר מסר של אחדות ותקווה: "חג הסיגד מזכיר לנו שלמרות המרחקים, הקשיים והאתגרים, עם ישראל תמיד ידע לשמור על אמונתו ועל אחדותו.

דווקא בתקופה שבה החברה הישראלית מתמודדת עם אתגרים רבים, עלינו למצוא את המחבר בינינו, לכבד את השורשים של כל קהילה ולזכור שכולנו חלק מסיפור אחד – סיפורו של עם ישראל.

נמשיך לשמור על המסורת, לכבד את העבר, לחנך את הדור הצעיר ולבנות יחד עתיד טוב יותר.

הסיגד הוא לא רק חג של זיכרון, אלא אחריות לעתיד. הגיע הזמן שנחזיר לו את העומק, את הצניעות ואת הרוח שבזכותם הוא נשמר במשך דורות.