מוריס (משה) מתוק, מאנשי המוסד והסוכנות היהודית שפעלו בשנותיה הראשונות של המדינה, הלך לעולמו השבוע בגיל 89. מתוק, שהתגורר במשך שנים באשדוד, נודע בעיקר בזכות תפקידו המרכזי במבצע החשאי לחילוץ יהודי העיר ביזרטה שבתוניסיה, על רקע הקרבות שפרצו במדינה בקיץ 1961.

באותם ימים חיו בביזרטה כאלף יהודים, שנקלעו לסכנה בעקבות העימות הצבאי בין צרפת לתוניסיה סביב השליטה בנמל האסטרטגי בעיר. נשיא תוניסיה חביב בורגיבה דרש את פינוי הכוחות הצרפתיים, והעימותים שהחריפו הציבו את הקהילה היהודית בסכנה ממשית.

מתוק, שהיה אז בן 23 בלבד, גויס לנהל את מבצע החילוץ מטעם המוסד והסוכנות היהודית. הוא פעל בשיתוף פעולה עם גורמי הביטחון הישראליים, הצבא הצרפתי והקונסוליה הצרפתית, והוביל את הוצאתם של יהודי העיר בקבוצות קטנות עד לפינוי הקהילה כולה.

על פי העדויות, המבצע התנהל תחת לחץ זמן כבד, רגע לפני פינוי הכוחות הצרפתיים. בשיא הפעילות המריא מתוק למרסיי ומשם לפריז, בניסיון להשיג אישורים נוספים שיאפשרו להוציא עוד יהודים מהעיר.

אחד מעדי התקופה, חיים יעיש, תיאר את הימים הדרמטיים שבהם נשמעו איומים כלפי היהודים, כאשר חילופי אש התנהלו בין הכוחות הצרפתיים לצבא תוניסיה. לדבריו, המשפחות נאלצו לעזוב את בתיהן בחשאי, להשאיר מאחור רכוש ועסקים, ולהפליג על גבי נחתת צרפתית בדרכן לחוף מבטחים ומשם לישראל.

לאחר עלייתו ארצה הודה הנשיא יצחק בן צבי למתוק על פועלו, ובשנת 1962 העניק לו תעודת הוקרה על תרומתו לחילוץ יהודי תוניסיה.

בהמשך חייו התגורר מתוק באשדוד, ובהמשך עבר גם לפריז, שם עסק בתחומי המסחר והתיאטרון. השבוע הלך לעולמו והובא למנוחות באשדוד.

סיפורו של מוריס מתוק נחשב לאחד הפרקים הפחות מוכרים בפעילות החשאית של ישראל למען הצלת קהילות יהודיות ברחבי העולם, והוא הותיר אחריו מורשת של אומץ, שליחות וציונות.