אשדוד ציינה את חג הסגד של הקהילה האתיופית בטקס מרגש
02.11.21 / 09:44
אמש (ב') צוין באשדוד חג הסגד שנוהגים בקהילה האתיופית לחגוג מידי שנה לציון חידוש הברית עם האל. מאיר אברז'ל, חבר מועצת העיר: "זהו יום מיוחד ומרגש"
אשדוד ציינה אמש את חג הסגד המסמל בקהילת "ביתא ישראל", אלפי שנים של כמיהת הלב לציון, לירוסלם. הטקס נערך במעמד ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, המשנה לראש העיר יניב קקון וחבר המועצה מאיר אברז'ל.
ראש העיר הדגיש בדבריו את המשמעות המיוחדת של ארץ ישראל בעיני יהודי אתיופיה ואת שמירת המסורת היהודית לאורך למעלה מ-2,500 שנים, כפי שבא לידי ביטוי בסיפורים המופלאים של ותיקי העדה, על הכנותיהם לחג הסיגד באתיופיה.
בהמשך דבריו, ציין ראש העיר את החובה להאיץ את קליטת והשתלבות יהודי אתיופיה באופן מהיר וטוב יותר מהעליות הקודמות, וציין את עשייתה של העיר אשדוד עבור בני הקהילה האתיופית.
"כעיר של עולים מכל כנפי תבל, אנחנו מהווים את אחד הבתים הגדולים והיפים של העולים מאתיופיה שמרגישים כאן בבית בכל תחומי החיים" - אמר לסרי. "אנחנו עושים כל מאמץ לתת מענה לצרכים של בני הקהילה - בחינוך, בתרבות, בתעסוקה ובדיור, בצרכי דת, מורשת, ומסורת לצעירים ולמבוגרים. "אנחנו מודעים גם לקשיים ולבעיות ולא מתעלמים מהם" - הוסיף ראש העיר. "ביחד עם מנהיגי הקהילה אנחנו גם שוקדים על פתרונות".
חבר מועצת העיר, מאיר אברגל: "חג הסגד הוא החג הסמל קהילה, אחדות, שיתופיות וכמובן את הסגידה לירוסלם ולארץ ישראל, חידוש הברית לצד חשבון נפש קהילתי. לכן, ישנה חשיבות גדולה לחג שימקדו אותנו בחיזוק הזהות והערכים החשובים באמת, יבליטו את הערבות ההדדית ויקדמו אמון הדדי בתוכנו מתוך יצירת פיוס בין אנשים וקהילות. המשימה העיקרית של כולנו היא להפוך את החג המדהים הזה לחג של כולנו".
צפו בשידור החי ששודר בדף הפייסבוק של היחידה לשכונות ותיקות והון חברתי בחברה העירונית (לצפייה בפייסבוק לחצו כאן!) >>>>
חג הסגד של הקהילה האתיופית נחגג 50 יום לאחר יום כיפור. על פי המסורת הוא זכר לחידוש הברית בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא ומקורו בימי שיבת ציון כאשר עזרה נחמיה אספו את היהודים שחזרו מגלות לירושלים, קראו בפניהם את התורה במעמד אשר מזכיר את מעמד הר סיני ומהווה הזדמנות לתפילה לבורא בכדי שזה ישיב את היהודים לארץ ישראל.
היום עצמו הוא יום צום בו אנשי הקהילה עלו להר בסמוך לביתם, כאשר בראש השיירה צעדו הק'ייסים - מנהיגי העדה הרוחניים אשר נשאו בידם את ספרי "האורית" הרי הם ספרי התורה הכתובים בשפת "געז" שהיא שפה עתיקת יומין באתיופיה.
בחצות היום ובסיום התפילות, פצחו בני העדה בשירים וריקודים, סעדו ליבם במאכלים מגוונים וקיוו שנתקבלה תפילתם באומרם "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".