באותה שבת הבנות של שלמה וחנה שהו איתם בקיבוץ בדירה צמודה. איתו היה הנכד ירדן, שבהשראתו של סבא שלמה עלה לארץ מאנגליה כשנה לפני כן בגרעין "צבר" של הסוכנות היהודית, ומאז שירת בצה"ל כחייל בודד. כשהתחילה המתקפה נכנסו כולם לממ"ד.

הוא לא היה חמוש. כששמע את המחבלים בפתח הבית, התיישב על הספה בסלון ביתו והעמיד פני אדם ערירי וחולה כשאשתו, בנותיו ונכדו מחכים בדממה בממ"ד. כשנכנסו המחבלים לביתו הם פגשו בו יושב על הספה, ומגלם כמו שחקן תיאטרון מיומן את הדמות הראשית במחזה שהגה. הם לא חסו עליו וירו בראשו, אך עזבו את הבית מבלי לבדוק אם מסתתרים בו בני משפחה נוספים.

הוא נרצח, אך בתושייתו הקריב את עצמו בעבור אהוביו שניצלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בכנרת. הותיר אחריו אישה, בן ושתי בנות, נכדים ואח. על מצבתו כתבו אוהביו: "איש טוב לב, מסור למשפחתו, אוהב אדם ושוחר דעת". "גבורתו לא הייתה בהקרבה ובמותו אלא בחייו", כתבה הבת אביטל, "בכך שלקח חלק בהגנה על הגבול וביישוב הנגב, בתרומתו לחברה הישראלית כלוחם, כחבר קיבוץ, כאיש עבודה ומשפחה מוסרי ונאמן שעד הרגע האחרון האמין במדינה ובצבא". הוסיפה הבת ענת: "הבית והמשפחה היו הדבר הכי חשוב עבורו והיה מסור ונאמן להם עד לרגע האחרון בחייו". סיפורו של שלמה, איש אדמה ואדם נעים הליכות שביקש להגן על משפחתו האהובה, הפעים רבים. גם הצגה נכתבה עליו: מונולוג הפרידה של שלמה רון, "שבת בבוקר", שכתבה מיכל אהרוני.

שלמה בראבא נכנס לתפקיד הזה - עם ביצוע מצמרר לסיפור של גיבור אמיתי (בימוי: שמר גאון). המופע כולל מוסיקה מקורית ושירים מוכרים ואהובים בביצועם של היוצר אוהד בן אבי ושלמה בראבא וכן שיח פתוח עם הקהל על סיפורו של שלמה רון וההצגה וגם על ציונות בת זמננו, בפאנל בהשתתפות השחקן שלמה בראבא, המחזאית מיכל אהרוני, ומנכ"ל המועצה הציונית בישראל, עו"ד עוז חיים. מדובר בערב מרגש וממלא, שזור ברגעים מיוחדים של זיכרון משותף וגם של הומור, של מוסיקה,

אופטימיות ואור. ממש כמו החיים שלנו כאן.

יום ראשון, 28 בספטמבר 2025 בשעה 20:00, מרכז קהילתי "דיונה", שד' קק"ל 90, אשדוד. 08-8648585.