תשליך

כל הכתבות הקשורות לתשליך באתר אשדוד נט
מגזין אשדוד
לכל אהובינו וחביבנו, ימלא ה' משאלות לבנו לטובה ולברכה ונזכה לאור חדש על ציון תאיר הנה, מובא בפרשה: "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" ואמרו חז"ל: אותו מלך היה, אלא, שבקשו המצרים לשעבד את בני ישראל בפרך. בתחילה, פרעה לא הסכים עד שהורידוהו מכיסאו 3 חדשים וחזר והסכים לשעבד את עם ישראל וקשה, עם ישראל, עם מבורך, עם חכם, עם שהביא את מצרים להשגים גדולים בפרנסה ומצרים נעשתה הארץ החזקה והעשירה ביותר וחכמת היהודים הייתה חכמה רבה, אם כן מה השנאה הזו? אלא, אפשר לבאר ולומר יסוד גדול: צריך להיות מול עיננו, שאדם אשר מקבל טובה מחברו, נכנס בליבו כמו רע ומרגיש דחף בנפשו להחזיר רעה תחת טובה וכמה שהטובה יותר גדולה, כך הרעה אשר יחזיר מקבל הטובה, יותר גדולה. וידוע על הגאון מוילנא, אשר היה בשולחנו מגרה עם אבנים קטנות, כששאלו אותו מדוע מחזיק מגרה עם אבנים? תירץ ואמר להם: כל אדם, אשר בא לפניי לבקש עזרה, או טובה, נותן אני לו אבן קטנה ואומר לו כשאסיים לעשות לך את הטובה תשליך עלי רק אבן קטנה ולא סלע גדול. ומעשים בכל יום המזיקים הגדולים ביותר הקמים על האדם אלו כפויי הטובה והאנשים אשר צר להם וכואב להם, להשיב טובה תחת טובה ומשיבים רעה תחת טובה וזה אשר קרה למצרים, בארץ מצרים, לאחר כל הטוב, אשר יוסף הצדיק גמל לארץ מצרים והעשירה, עושר עצום, עמדו המצרים באותו ניסיון, אשר רבים וטובים נפלו בו והיה קשה בעינם להחזיר טובה תחת טובה והשיבו לבני ישראל רעה גדולה; שעבוד, שפלות, צער, יגון ואנחה. ואפשר לבאר על פי יסוד זה ולומר "שנה ופירש קשה מכולם" 'שנה' פרושו, אדם שלמד תורה, אדם שהיה קרוב למקום של חסד ושל מעשים טובים וינק משם תורה, חסד ורומם את נפשו. 'פרש', התרחק, קשה לאותו אדם להשיב טובה להקב"ה, על תורתו הקדושה ועל הטוב אשר קיבל במחיצת בתי המדרש; קשה מכולם נהיה אותו אדם, עוכר ישראל, מזיק לתורה וללומדיה משום שקשה לו להחזיר טובה תחת טובה. וצריך ללמוד מוסר ויסוד גדול מול עינינו להמשך חיינו: כשרואים אדם בדברים הקטנים ביותר, כפוי טובה וכופר בטובתו של חברו, צריכים להיזהר להישמר ממנו, משום שבסוף יכפור בטובתו של מקום, ואין אחרית ואין סוף לרוע נפשו. המודד והמבחן למדוד חברים ולמדוד קרובים, אם יש בהם הכרת הטוב או לא, מי שאין בו הכרת הטוב ירחק ממנו בכל כוחו וכבר הקב"ה הרחיק שתי אומות מעם ישראל "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה" אין גרותם מתקבלת בעם ישראל "על אשר לא קידמו אתכם בלחם" עם ישראל עזר לאומות אלו והם כפרו בעזרה ולא עמדו בשעת צרה, אך החמירו את הצער של עם ישראל, לכן, שורש נפשם פגום ובעלי מום הם. ולכן, לא יבואו בקהל ה', אך על האדם לדעת בעלי כפיות טובה ואנשים אשר כופרים בטובת חבריהם, כפרעה וכבעלי המומים אחריתם עדי אובד; בסוף מפסידים את עולמם עוה"ז ועוה"ב. וידוע, משל אשר משלו חז"ל, על פרעה למלך גדול, אשר היה לו עבד, ביקש מעבדו לך וקנה לי דג; הלך העבד וקנה דג מקולקל ובישלו למלך, ישב המלך לאכול את הדג והנה דג מקולקל לפניו, כעס המלך, כעס גדול וציווה את עבדיו להעניש את העבד: או יאכל את הדג, או ילקה 100 מלקות, או ישלם 100 זהובים חשב העבד, הקל ביותר והריווחי בשבילי, זה לאכול את הדג; החל העבד לאכול את הדג כשאכל יותר מ80 אחוז מהדג, החל להקיא ולא עמד בכך, ביקש מהמלך אין אני יכול לאכול רוצה אני מלקות במקום אכילת הדג; החלו להלקותו כשהמלקות אחזו ב85, לא יכל לעמוד בעוד 15 מלקות, ביקש מהמלך לשלם את ה100 זהובים. אם כך יצא, גם אכל את הדג גם לקה וגם שילם וכך קרה לפרעה, בסוף לקה לקחו כל רכושו וגם שיחרר את בני ישראל מארץ מצרים. כשאדם רואה כפויי טובה ועושה עוולה כפרעה וכדומים לו יתייצב ויחכה, שאף יאכלו הדג, אף ילקו ואף ישלמו! לכן, תמיד נשתדל להיות מהזוכרים וזכורים לטובה ונשתדל להטיב לכל ונקבל על עצמנו להיזהר מן הכפויי טובה. נשתדל בכל כוחנו, להשיג השגות רוחניות ונדע שכל השגה, אשר משיגים, משיגים אותה או על ידי אומץ, או על ידי אסון ומוטב שנשיג את השגתנו על ידי אומץ ועמל ולא חס ושלום על ידי אסונות, בשעות שאין ברירה, לאדם ומחויב חוב מצפוני או חוב קיומי, לקיים ולעשות דברים ונדע תמיד, שפחד הוא דבר טוב כדברי חז"ל: אשרי אדם מפחד תמיד, אך הפחד הלא נכון, מקצץ וחותך את חוט האמונה. נחזק את אמונתינו בבוראינו ונשתדל בכל כוחנו, להתחזק בימים אלו, ימי השובבים, אשר הם תיקון לפגם מידת היסוד ונדע להפחית בדיבורים אסורים ובלשון הרע, דברית המאור וברית הלשון אחד; כשאדם מדבר הרבה דברים רעים, מכניס את עצמו בעל כורחו, לחטא במידת היסוד "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו" נשתדל בכל כוחנו, לחזק בעיקר בימים אלו, את תפילת תיקון הנפש לאומרה בכל יום בעז"ה בזכות תפילה קדושה זו, יתקן הקב"ה את נפשנו לעובדו בלבב שלם, ושלא תצא תקלה תחת ידנו ונזכה לגאולה ולישועה בקרוב.
מגזין אשדוד
לכל אהובינו וחביבנו, ימלא ה' משאלות לבנו לטובה ולברכה ונזכה לאור חדש על ציון תאיר הנה, מובא בפרשה: "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" ואמרו חז"ל: אותו מלך היה, אלא, שבקשו המצרים לשעבד את בני ישראל בפרך. בתחילה, פרעה לא הסכים עד שהורידוהו מכיסאו 3 חדשים וחזר והסכים לשעבד את עם ישראל וקשה, עם ישראל, עם מבורך, עם חכם, עם שהביא את מצרים להשגים גדולים בפרנסה ומצרים נעשתה הארץ החזקה והעשירה ביותר וחכמת היהודים הייתה חכמה רבה, אם כן מה השנאה הזו? אלא, אפשר לבאר ולומר יסוד גדול: צריך להיות מול עיננו, שאדם אשר מקבל טובה מחברו, נכנס בליבו כמו רע ומרגיש דחף בנפשו להחזיר רעה תחת טובה וכמה שהטובה יותר גדולה, כך הרעה אשר יחזיר מקבל הטובה, יותר גדולה. וידוע על הגאון מוילנא, אשר היה בשולחנו מגרה עם אבנים קטנות, כששאלו אותו מדוע מחזיק מגרה עם אבנים? תירץ ואמר להם: כל אדם, אשר בא לפניי לבקש עזרה, או טובה, נותן אני לו אבן קטנה ואומר לו כשאסיים לעשות לך את הטובה תשליך עלי רק אבן קטנה ולא סלע גדול. ומעשים בכל יום המזיקים הגדולים ביותר הקמים על האדם אלו כפויי הטובה והאנשים אשר צר להם וכואב להם, להשיב טובה תחת טובה ומשיבים רעה תחת טובה וזה אשר קרה למצרים, בארץ מצרים, לאחר כל הטוב, אשר יוסף הצדיק גמל לארץ מצרים והעשירה, עושר עצום, עמדו המצרים באותו ניסיון, אשר רבים וטובים נפלו בו והיה קשה בעינם להחזיר טובה תחת טובה והשיבו לבני ישראל רעה גדולה; שעבוד, שפלות, צער, יגון ואנחה. ואפשר לבאר על פי יסוד זה ולומר "שנה ופירש קשה מכולם" 'שנה' פרושו, אדם שלמד תורה, אדם שהיה קרוב למקום של חסד ושל מעשים טובים וינק משם תורה, חסד ורומם את נפשו. 'פרש', התרחק, קשה לאותו אדם להשיב טובה להקב"ה, על תורתו הקדושה ועל הטוב אשר קיבל במחיצת בתי המדרש; קשה מכולם נהיה אותו אדם, עוכר ישראל, מזיק לתורה וללומדיה משום שקשה לו להחזיר טובה תחת טובה. וצריך ללמוד מוסר ויסוד גדול מול עינינו להמשך חיינו: כשרואים אדם בדברים הקטנים ביותר, כפוי טובה וכופר בטובתו של חברו, צריכים להיזהר להישמר ממנו, משום שבסוף יכפור בטובתו של מקום, ואין אחרית ואין סוף לרוע נפשו. המודד והמבחן למדוד חברים ולמדוד קרובים, אם יש בהם הכרת הטוב או לא, מי שאין בו הכרת הטוב ירחק ממנו בכל כוחו וכבר הקב"ה הרחיק שתי אומות מעם ישראל "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה" אין גרותם מתקבלת בעם ישראל "על אשר לא קידמו אתכם בלחם" עם ישראל עזר לאומות אלו והם כפרו בעזרה ולא עמדו בשעת צרה, אך החמירו את הצער של עם ישראל, לכן, שורש נפשם פגום ובעלי מום הם. ולכן, לא יבואו בקהל ה', אך על האדם לדעת בעלי כפיות טובה ואנשים אשר כופרים בטובת חבריהם, כפרעה וכבעלי המומים אחריתם עדי אובד; בסוף מפסידים את עולמם עוה"ז ועוה"ב. וידוע, משל אשר משלו חז"ל, על פרעה למלך גדול, אשר היה לו עבד, ביקש מעבדו לך וקנה לי דג; הלך העבד וקנה דג מקולקל ובישלו למלך, ישב המלך לאכול את הדג והנה דג מקולקל לפניו, כעס המלך, כעס גדול וציווה את עבדיו להעניש את העבד: או יאכל את הדג, או ילקה 100 מלקות, או ישלם 100 זהובים חשב העבד, הקל ביותר והריווחי בשבילי, זה לאכול את הדג; החל העבד לאכול את הדג כשאכל יותר מ80 אחוז מהדג, החל להקיא ולא עמד בכך, ביקש מהמלך אין אני יכול לאכול רוצה אני מלקות במקום אכילת הדג; החלו להלקותו כשהמלקות אחזו ב85, לא יכל לעמוד בעוד 15 מלקות, ביקש מהמלך לשלם את ה100 זהובים. אם כך יצא, גם אכל את הדג גם לקה וגם שילם וכך קרה לפרעה, בסוף לקה לקחו כל רכושו וגם שיחרר את בני ישראל מארץ מצרים. כשאדם רואה כפויי טובה ועושה עוולה כפרעה וכדומים לו יתייצב ויחכה, שאף יאכלו הדג, אף ילקו ואף ישלמו! לכן, תמיד נשתדל להיות מהזוכרים וזכורים לטובה ונשתדל להטיב לכל ונקבל על עצמנו להיזהר מן הכפויי טובה. נשתדל בכל כוחנו, להשיג השגות רוחניות ונדע שכל השגה, אשר משיגים, משיגים אותה או על ידי אומץ, או על ידי אסון ומוטב שנשיג את השגתנו על ידי אומץ ועמל ולא חס ושלום על ידי אסונות, בשעות שאין ברירה, לאדם ומחויב חוב מצפוני או חוב קיומי, לקיים ולעשות דברים ונדע תמיד, שפחד הוא דבר טוב כדברי חז"ל: אשרי אדם מפחד תמיד, אך הפחד הלא נכון, מקצץ וחותך את חוט האמונה. נחזק את אמונתינו בבוראינו ונשתדל בכל כוחנו, להתחזק בימים אלו, ימי השובבים, אשר הם תיקון לפגם מידת היסוד ונדע להפחית בדיבורים אסורים ובלשון הרע, דברית המאור וברית הלשון אחד; כשאדם מדבר הרבה דברים רעים, מכניס את עצמו בעל כורחו, לחטא במידת היסוד "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו" נשתדל בכל כוחנו, לחזק בעיקר בימים אלו, את תפילת תיקון הנפש לאומרה בכל יום בעז"ה בזכות תפילה קדושה זו, יתקן הקב"ה את נפשנו לעובדו בלבב שלם, ושלא תצא תקלה תחת ידנו ונזכה לגאולה ולישועה בקרוב.
מגזין אשדוד
נאמר בפרשת השבוע: "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם". ורש"י פירש: אין לך אלא כהן שבימיך כמו שהוא והרמב"ן הקשה: ולא הבינותי הרי ביכורים נותנים לכהן ואם לא לכהן שבימיו, למי יתן? ואפשר לפשר ולומר, כהנים בימים ההם, הם היו הרבנים המדריכים של כלל עם ישראל, הם היו מלמדים את העם את הדרך בה ילכו וזה "כי מציון תצא תורה" מהכהנים הנמצאים בבית המקדש, תצא תורה, היו מלמדים את העם תורה ודרך בה ילכו. והנה טבע ואופי האדם כל דבר שיש לו חושב ואומר, לאחר יש טוב ממני, או בדור הקודם היו כהנים צדיקים וחסידים מאלו ואין ליבו שלם ובטוח עם אשר יש בידו וזה אופי וטבע האדם ועל פי זה נבאר ונאמר המשנה באבות ו' המשנה מונה ארבעים ושמונה דברים, שעל ידם אפשר לקנות את התורה: אחד מהדברים "המכיר את מקומו" ועוד דבר מ- 48 הדברים: "והשמח בחלקו" אפשר לפרש ולומר: אדם שאינו מכיר את מקומו וכל היום חושב על מקום אחר, לא יכול להגיע לשום מקום ולא יכול לעלות ולהתעלות ומתדרדר מטה מטה וכל חייו פחי נפש קשים וחיי מרורים חי, נצייר בדעתנו תלמיד לומד בישיבה, אם כל היום חושב על מר גורלו, אילו למד בישיבה אחרת, אילו חבריו היו חברים אחרים, לעולם לא יגיע לאף מעלה בתורה וכן, אדם שעובד בעבודה מסויימת וכל היום חושב על עבודה אחרת, לעולם לא יצליח בעבודתו כך בעל ואשה, אשר התחתנו וכל היום חושבים אילו התחתנתי עם דבר אחר, כל חייהם חיי מרורים לכן, המכיר את מקומו ויודע שזה המקום של שורש נשמתו וזה אשר לו, רק אז יכול למצוא שקט ומזור לנפשו. וכן, השמח בחלקו, אחרי שיודע שזה מקומו הוא שמח ומבין, שמה שיש לו זה הטוב ביותר בשבילו ואחרי שיש את שתי המידות האלו מכיר את מקומו ושמח בחלקו, נפשו יותר בריאה ויותר חזקה להתקדם בכל מעלה וכל דרך על פי זה יובן הפסוק "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם" לא תחשוב על כהנים אחרים, אולי הם טובים יותר, אולי כהן פלוני יותר טוב מכהן שני, אולי לפני שנים היו כהנים יותר טובים אלא ובאת אל הכהן אשר נמצא בימיך לכן, נחזק עצמנו ונשמח באשר נתן לנו הקב"ה ונדע שזה הטוב ביותר עבורנו וכשאדם מבין שמקומו זה הטוב לו ביותר, קל לו להשלים עם נפשו ולהכין את חייו להתקרב יותר להקב"ה. הנה אתמול אחד מהאהובים והחביבים מבני הישיבה הקשה ושאל אותנו שאלה מדוע עושים תשליך ביום ראש השנה? והתשובה לכך מובאת במהרי"ל הלכות ראש השנה פירש ואמר תשליך הוא זכר לעקדת יצחק, כשלקח אברהם אבינו את יצחק לעקדה, עמד השטן להכשילו וברא נהרות ומעיינות והקשה על אברהם להתקדם וללכת לכיוון הר המוריה, עד שאברהם כמעט תבע ואברהם אבינו לא נכנע והמשיך בכל כוחו ועל ידי תשליך ביום ראש השנה מעוררים ומזכירים בדרך זו את עקדת יצחק ואולי נוסיף ונאמר יותר ידוע שיצר הרע כשרואה שאדם מתחיל להתקרב להקב"ה מעמיד בפניו את כל הנסיונות הקשים בכדי להכשילו והנה ביום ראש השנה, מקבלים אנו על עצמו קבלות רבות לשינוי המעשים לדרך חדשה והשטן בכל כח מנסה לערער ולהקשות הכל לאדם ולכן, אנו מזכירים את הנהר, שאף אברהם כשקיבל על עצמו לעשות רצון ה' בעקדת יצחק עמד השטן בכל הדרכים והדרך הראשונה בנהר שכמעט תבע בו אברהם, אף אנו לא נשבר משום ניסויים מזכירים את כוחו של אברהם בנהרות ובימים להכניע את יצרו בזמן העקדה. ואמרו חז"ל שטוב לעשות תשליך במים, אשר ישנם דגים ומדוע דגים? לרמוז ולומר לו כשם שהדגים ישנה סכנה מרחפת עליהם מרשתות ומדייגים, אף אנו יש בחיינו סכנות מרובות, רגע רגע וכל החיים בחזקת סכנה. נחשוב בדעתנו, עצה טובה לזכות בדין להינצל מכל הסכנות העורבות לנו בחיינו, חשבנו לבאר ולאמר בסימנים שמברכים בליל ראש השנה יש סימן שמברכים ואומרים "יהי רצון שירבו זכויותנו" וקשה, איך ירבו זכויותנו, הרי אין נס שמתרבים הזכויות?! אם עומלים ועובדים אפשר להרבות זכויות, אך פתאם ירבו זכויותנו?! אלא, העושה תשובה מאהבה, כל עברותיו נהפכים לו, כזכויות וזהו כח גדול, כל השנה חטאת, מעלת וגזלת וכאשר תעשה תשובה מאהבה, הקב"ה לוקח את כל העוונות והופכם לזכויות וזה "וירבו זכויותנו" שנזכה לעשות תשובה מאהבה ואז ירבו זכויותנו משום שכל העוונות נהפכים כזכויות. ולכן, נשתדל בימים אלה להתבונן, בכל מעשינו ולהגיע לאהבה אמיתית אהבת ה' ונשוב אל ה' באהבה שלמה ונשתדל בעזרת ה' בכל כח, לעלות ולהתעלות ולהרבות בזכויות ומעשים טובים. בעזרת ה' ביום חמישי נקבל על עצמנו קבלות בשיעור הקדוש בבית המדרש הגדול באשדוד בסיומו נתפלל יחד סליחות והתרת נדרים והתרת קללות נחזק בכל כח את הטיסה הקדושה לציון רבנו אליעזר פאפו זצוק"ל, זכותו יגן עלינו ועל כל המשתדלים לשמו לזכרו ולכבודו. תודה רבה.
ידיעות אשדוד
"על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו
יום שלישי ב' באב 13.07.10 "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזוכרנו את ציון על ערבים בתוכה תלינו כינורנו" בני ישראל, כשהיו בגלות בבל, הלכו לבכות בנהרות בבל וצריך להקשות: מדוע רק בנהרות הלכו לבכות? מדוע לא בבתי כנסיות, בבתי מדרשות, בכל קיבוץ יהודי? מה מיוחד בבכי בנהר? ועוד, מה הלשון "תלינו כינורינו"? ואפשר לפרש ולומר, כשיש לאדם צרה או כאב, מחפש חבר עם כאב דומה ושניהם יחד, מנחמים איש את רעהו וכאשר ימצא האדם, חבר, אשר נשא בצרה הזו, שנים רבות לפניו ועמד והחזיק מעמד נחמתו גודלת. עפ"י דברים אלה, נפרש ונאמר: אמרו חז"ל "שפכי כמים ליבך, נוכח פני ה'". ידוע, שבשעה שסיים שלמה המלך לבנות את בית המקדש, באותו לילה, נשא לאישה את בתיה בת פרעה ובאותו לילה, עמד מלאך ונעץ קיסם גדול בים ושם נבנתה רומי. ואמרו חז"ל: מלא החרבה בשעה שרומי בנויה, ירושלים חרבה ובשעה שרומי בנויה ירושלים חרבה. וידוע, שכמות הים אשר נבראה בבריאת העולם היא כמות, אשר כך הייתה צריכה להישאר עד ביאת משיח צדקנו, אך כאשר נבנתה רומי ונוצר האי הזה בעולם, הוקטנה כמות המים בעולם, משום שרומי נבנתה בלב ים על המים. אם כך, המים נחסרו מבניינה של רומי והמים, עומדים ובוכים ומתפללים לפני הקב"ה, שטבעם המקורי יחזור לקדמותו ומתי יחזור לקדמותו, בשעה שירושלים תיבנה כמו שאמרנו אם בנויה ירושלים בנויה רומי חרבה. אם כך, המים בוכים ומתפללים על בניית בית מקדשנו לכן, "על נהרות בבל"- היהודים בשעת הגולה, הלכו לחפש חבר, שותף לצרה על חורבן הבית ומיהו החבר ומיהו השותף אשר יזעק עימם ויתפלל על בניין בית המקדש? זה הנהרות והימים ולכן " על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזוכרנו את ציון" ונמשיך וננסה לבאר ולומר, עד כמה אמונתינו בהקב"ה צריכה להיות חזקה והביטחון, אסור שיתערער, באף צרה, אשר באה על האדם. ידוע, שעמד מלך בבל - אחרי שכל הגולים הגיעו לבבל וביקש מן הלוויים "שירו לנו משירי ציון"- עמד ודרש הימנם, לשיר לכבודו את השירים והמנגינות, אשר היו אומרים הלוויים בבית המקדש. עמדו הלויים ואמרו: איך נעשה הרעה הגדולה הזאת לאלוקים ונשיר לרשע זה את שיר שהיו הלוויים אומרים בבית המקדש? עמדו חלק מרובה מן הלוויים ולקחו את בהונות אצבעותיהם ונשכו בשיניהם בכל כוחם ותלשו לעצמם את בהונות אצבעותיהם ועמדו לפני מלך בבל ואמרו: איך נשיר אין לנו אצבעות? המדרש מספר, עמד המלך וחמתו בערה בו והרג ושפך את דם רוב הלווים אשר עשו זאת. מסופר שהשרידים, אשר נשארו כשנבנה בית שני, עמדו וביקשו לנגן את שיר ה' בבית שני עמדו חכמי ישראל ואסרו עליהם, משום שמחוסר איבר, אסור לבוא בבית המקדש, לא לנגן ולשיר את שיר ה'. עמדו הלוויים והתלוננו ואמרו: אצבע זו חסרה על מסירות נפש, שמסרנו ותלשנו אצבעותינו ענו חכמי ישראל ואמרו להם: היה אסור לכם לפגוע בעצמכם, הייתם צריכים להישאר שלמים ולא להזיק לעצמכם! וזה יסוד גדול אשר צריך האדם לדעת, כל צרה אשר תבוא, יבוא איתן וחזק, סופה לחלוף ולעבור; לא יזיק לעצמו, לא יצער את עצמו, יחכה לזמן הקשה, אשר יחלוף וכך, כשבאה על האדם צרה, לא יתייאש וירים את ידיו וזה מה שאמר הפסוק " על ערבים בתוכה תלינו כינורינו" החכמים והצדיקים, כשבא החורבן לא זרקו את הכינורות והתייאשו, אלא רק תלו את הכינור וחיכו שהזמן הקשה יעבור וכשיעבור, יקחו שוב, את הכינור וישירו את שיר ה'. כך האדם, כשקשה בעסקיו, לא יסגור את הדלת יקח את המפתח וישליכו לים, כשחורף מסתיים, אל תשליך את המעיל ובגדי החורף, תשמור אותם לחורף הבא; תלינו כינורנו, לא זרקנו, רק תלינו וחיכנו לימי שמחה, אשר בוא יבואו לעם ישראל. ה' יזכנו לעלות ולהתעלות שנזכה לגאולה שלמה ונזכור תמיד "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי"
מגזין אשדוד
"על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו
יום שלישי ב' באב 13.07.10 "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזוכרנו את ציון על ערבים בתוכה תלינו כינורנו" בני ישראל, כשהיו בגלות בבל, הלכו לבכות בנהרות בבל וצריך להקשות: מדוע רק בנהרות הלכו לבכות? מדוע לא בבתי כנסיות, בבתי מדרשות, בכל קיבוץ יהודי? מה מיוחד בבכי בנהר? ועוד, מה הלשון "תלינו כינורינו"? ואפשר לפרש ולומר, כשיש לאדם צרה או כאב, מחפש חבר עם כאב דומה ושניהם יחד, מנחמים איש את רעהו וכאשר ימצא האדם, חבר, אשר נשא בצרה הזו, שנים רבות לפניו ועמד והחזיק מעמד נחמתו גודלת. עפ"י דברים אלה, נפרש ונאמר: אמרו חז"ל "שפכי כמים ליבך, נוכח פני ה'". ידוע, שבשעה שסיים שלמה המלך לבנות את בית המקדש, באותו לילה, נשא לאישה את בתיה בת פרעה ובאותו לילה, עמד מלאך ונעץ קיסם גדול בים ושם נבנתה רומי. ואמרו חז"ל: מלא החרבה בשעה שרומי בנויה, ירושלים חרבה ובשעה שרומי בנויה ירושלים חרבה. וידוע, שכמות הים אשר נבראה בבריאת העולם היא כמות, אשר כך הייתה צריכה להישאר עד ביאת משיח צדקנו, אך כאשר נבנתה רומי ונוצר האי הזה בעולם, הוקטנה כמות המים בעולם, משום שרומי נבנתה בלב ים על המים. אם כך, המים נחסרו מבניינה של רומי והמים, עומדים ובוכים ומתפללים לפני הקב"ה, שטבעם המקורי יחזור לקדמותו ומתי יחזור לקדמותו, בשעה שירושלים תיבנה כמו שאמרנו אם בנויה ירושלים בנויה רומי חרבה. אם כך, המים בוכים ומתפללים על בניית בית מקדשנו לכן, "על נהרות בבל"- היהודים בשעת הגולה, הלכו לחפש חבר, שותף לצרה על חורבן הבית ומיהו החבר ומיהו השותף אשר יזעק עימם ויתפלל על בניין בית המקדש? זה הנהרות והימים ולכן " על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזוכרנו את ציון" ונמשיך וננסה לבאר ולומר, עד כמה אמונתינו בהקב"ה צריכה להיות חזקה והביטחון, אסור שיתערער, באף צרה, אשר באה על האדם. ידוע, שעמד מלך בבל - אחרי שכל הגולים הגיעו לבבל וביקש מן הלוויים "שירו לנו משירי ציון"- עמד ודרש הימנם, לשיר לכבודו את השירים והמנגינות, אשר היו אומרים הלוויים בבית המקדש. עמדו הלויים ואמרו: איך נעשה הרעה הגדולה הזאת לאלוקים ונשיר לרשע זה את שיר שהיו הלוויים אומרים בבית המקדש? עמדו חלק מרובה מן הלוויים ולקחו את בהונות אצבעותיהם ונשכו בשיניהם בכל כוחם ותלשו לעצמם את בהונות אצבעותיהם ועמדו לפני מלך בבל ואמרו: איך נשיר אין לנו אצבעות? המדרש מספר, עמד המלך וחמתו בערה בו והרג ושפך את דם רוב הלווים אשר עשו זאת. מסופר שהשרידים, אשר נשארו כשנבנה בית שני, עמדו וביקשו לנגן את שיר ה' בבית שני עמדו חכמי ישראל ואסרו עליהם, משום שמחוסר איבר, אסור לבוא בבית המקדש, לא לנגן ולשיר את שיר ה'. עמדו הלוויים והתלוננו ואמרו: אצבע זו חסרה על מסירות נפש, שמסרנו ותלשנו אצבעותינו ענו חכמי ישראל ואמרו להם: היה אסור לכם לפגוע בעצמכם, הייתם צריכים להישאר שלמים ולא להזיק לעצמכם! וזה יסוד גדול אשר צריך האדם לדעת, כל צרה אשר תבוא, יבוא איתן וחזק, סופה לחלוף ולעבור; לא יזיק לעצמו, לא יצער את עצמו, יחכה לזמן הקשה, אשר יחלוף וכך, כשבאה על האדם צרה, לא יתייאש וירים את ידיו וזה מה שאמר הפסוק " על ערבים בתוכה תלינו כינורינו" החכמים והצדיקים, כשבא החורבן לא זרקו את הכינורות והתייאשו, אלא רק תלו את הכינור וחיכו שהזמן הקשה יעבור וכשיעבור, יקחו שוב, את הכינור וישירו את שיר ה'. כך האדם, כשקשה בעסקיו, לא יסגור את הדלת יקח את המפתח וישליכו לים, כשחורף מסתיים, אל תשליך את המעיל ובגדי החורף, תשמור אותם לחורף הבא; תלינו כינורנו, לא זרקנו, רק תלינו וחיכנו לימי שמחה, אשר בוא יבואו לעם ישראל. ה' יזכנו לעלות ולהתעלות שנזכה לגאולה שלמה ונזכור תמיד "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי"
ידיעות אשדוד
מוצאי שבת קודש
מוצאי שבת קודש, זמן מיוחד מן המיוחדים ונוהגים ,כמה שיותר, להזכיר את השם, אליהו הנביא, יש נוהגים 42 פעמים ויש נוהגים 250 פעמים - כל אחד עפ"י מנהגו. ונראה לבאר, מה מיוחד בלילה קדוש זה ומה כוחו משאר הלילות. וחשבנו לבאר ולומר: לילה זה, ליל מוצ"ש כוחותיו מרובים ועצומים ואי אפשר להצביע על דבר מסויים אחד ולומר, זה כוחו, אלא, מכלול מרובה של דברים, טמונים בליל מוצ"ש ואחד מן הכוחות הוא, לסדר דברים מעורבבים, לשים, כל דבר במקומו. בכל ימות השבוע , יש בלבול הדעת גדול, הטוב והרע, מתערבבים, השמחה והעצבות, מתאחדים, ההצלחה והכשלון, מתחברים. קשה להניח דבר דבור על אופניו, אלא ערבוב ובלבול עצום, שאין כדוגמתו, אך במוצ"ש, יש כח מיוחד ביותר, המבדיל בין קודש לחול, זה זמן של ההבדלה, בין דבר לדבר. את הקודש, אפשר לשים במקומו, את החול, במקומו, את המצב האמיתי, של כל דבר ודבר, להבין לאשורו וזה, הכח המיוחד של מוצ"ש ובכח זה, טמון, שורשי וזרעי הגאולה, משום, כשיבוא המשיח, יתבהר לנו, מה נכון, מה שקר, מה אמת ומה לא. ולכן, אנו מזכירים אליהו הנביא, פעמים רבות, משום שאליהו, הוא עתיד לבוא ולבשר לנו את הגאולה, ולכן במוצאי שבת, אשר פעמי גאולה ממצמצים ובאים, וסעודת מלווה מלכה של דוד מלך ישראל, מקפידים ועושים ומתחילים ראשית חדשה, האור המיוחד של הגאולה ושל הבירור וחוסר העירבוב, עומד ועולה. ועפ"י זה נבין, עוד יסוד גדול, רצונם של כולנו, להתקרב לבוראנו וכמה שאדם קרוב לבוראו, כך כוחו ומעלתו; ודוד המלך, מבקש מהקב"ה בתהילים בקשה אשר, ממנה נלמד, כמה חשוב הקרבה להקב"ה: "אל תשליכני מלפניך ורוח קודשך אל תיקח ממני" ואז דוד חותם עם פסוק, אשר הוא סגולה למציאת חן : "השיבה לי מששון ישעך ורוח נדיבה תשמחני" הקרבה להשם, זוהי המעלה הגדולה ביותר וכאשר חוטא האדם ומתרחק מבוראו, נבנה קיר, הסתר בינו לבין הקב"ה. וכאשר שונה ומשלש האדם, במעשים הרעים, נהיה הסתר על הסתר, שני הסתרים ונבאר מהו הסתר על הסתר? הסתר ראשון - זה הריחוק בין האדם לבין הקב"ה, אך ההסתר המסוכן ביותר הוא, כאשר האדם, רחוק מהשם, אך אינו יודע ואינו מרגיש את הריחוק, אשר יש בינו לבין הקב"ה וזה אשר נאמר :"אנוכי הסתר הסתיר פניי" שאדם איננו בכלל מבין שהוא בתוך ההסתר וכוח מוצ"ש, ע"י זכירת אליהו הנביא וכן, ההבדלה, שמבדילה בין קודש לחול, וכן, קריאת זוהר הקדוש במוצ"ש ובוודאי, הוצאת שבת אחרי הזמן, מובילה את האדם, לדרגה של להבדיל בין הקדוש לטפל ולהגיע להבנה, לשים כל דבר במקומו וזה, מכח הלילה הקדוש הזה. לילה זה, טמונים בו סגולות גדולות מאוד ואשרי מי שמבין וזוכה להשלים ולנצל כח לילה זה ונבאר כמה סגולות בקצרה אשר אנו משתדלים להקפיד בהם: א. סגולה להינצל כל השבוע מרעה - אחרי הבדלה, יסתכל בכח ויראה מצחו שלו ויאמר ג' פעמים על הכוס את הפסוק בבראשית ל"ב : "כי ראיתי אלוקים פנים אל פנים ותינצל נפשי, ובכל פעם יכוון בשם זה (אגל"א); ב. להינצל מכישוף -יאמר בשעת ראיית צפורניו, הפסוק משמות ל"ג :"וראית את אחורי ופניי לא ייראו" ; ג. המכוון בהבדלה, בדעתו במחשבה על המלאך "מיכאל", מבטל כל מחשבות רעות; ד. להריח עמוק מן הנר של ההבדלה, סגולה להינצל מרוחות רעים וכן, סגולה לזיכרון; ה. קריאת פרשת המן מסוגלת להצלחה ולאושר; ו. קריאת פיטום הקטורת ופרשת העקדה' להניע הקליפות שלא יקטרגו עליו כל ימות השבוע; ז. יקפיד לומר 7 פעמים "לישועתך קיוויתי ה'"; 7 פעמים ,ויעקב הלך לדרכו עד מחניים, 10 פעמים "יברכך ה' וישמרך" ,5 פעמים "המלאך הגואל אותי" ובע"ה, הקב"ה, יושיענו ויגאלנו, ישמיענו ברחמיו לעיני כל חי הן גאלתי אתכם אחרית כראשית להיות לכם לאלוקים שבוע טוב, ברכה והצלחה בית הרב.
ידיעות אשדוד
מוצאי שבת קודש
מוצאי שבת קודש, זמן מיוחד מן המיוחדים ונוהגים ,כמה שיותר, להזכיר את השם, אליהו הנביא, יש נוהגים 42 פעמים ויש נוהגים 250 פעמים - כל אחד עפ"י מנהגו. ונראה לבאר, מה מיוחד בלילה קדוש זה ומה כוחו משאר הלילות. וחשבנו לבאר ולומר: לילה זה, ליל מוצ"ש כוחותיו מרובים ועצומים ואי אפשר להצביע על דבר מסויים אחד ולומר, זה כוחו, אלא, מכלול מרובה של דברים, טמונים בליל מוצ"ש ואחד מן הכוחות הוא, לסדר דברים מעורבבים, לשים, כל דבר במקומו. בכל ימות השבוע , יש בלבול הדעת גדול, הטוב והרע, מתערבבים, השמחה והעצבות, מתאחדים, ההצלחה והכשלון, מתחברים. קשה להניח דבר דבור על אופניו, אלא ערבוב ובלבול עצום, שאין כדוגמתו, אך במוצ"ש, יש כח מיוחד ביותר, המבדיל בין קודש לחול, זה זמן של ההבדלה, בין דבר לדבר. את הקודש, אפשר לשים במקומו, את החול, במקומו, את המצב האמיתי, של כל דבר ודבר, להבין לאשורו וזה, הכח המיוחד של מוצ"ש ובכח זה, טמון, שורשי וזרעי הגאולה, משום, כשיבוא המשיח, יתבהר לנו, מה נכון, מה שקר, מה אמת ומה לא. ולכן, אנו מזכירים אליהו הנביא, פעמים רבות, משום שאליהו, הוא עתיד לבוא ולבשר לנו את הגאולה, ולכן במוצאי שבת, אשר פעמי גאולה ממצמצים ובאים, וסעודת מלווה מלכה של דוד מלך ישראל, מקפידים ועושים ומתחילים ראשית חדשה, האור המיוחד של הגאולה ושל הבירור וחוסר העירבוב, עומד ועולה. ועפ"י זה נבין, עוד יסוד גדול, רצונם של כולנו, להתקרב לבוראנו וכמה שאדם קרוב לבוראו, כך כוחו ומעלתו; ודוד המלך, מבקש מהקב"ה בתהילים בקשה אשר, ממנה נלמד, כמה חשוב הקרבה להקב"ה: "אל תשליכני מלפניך ורוח קודשך אל תיקח ממני" ואז דוד חותם עם פסוק, אשר הוא סגולה למציאת חן : "השיבה לי מששון ישעך ורוח נדיבה תשמחני" הקרבה להשם, זוהי המעלה הגדולה ביותר וכאשר חוטא האדם ומתרחק מבוראו, נבנה קיר, הסתר בינו לבין הקב"ה. וכאשר שונה ומשלש האדם, במעשים הרעים, נהיה הסתר על הסתר, שני הסתרים ונבאר מהו הסתר על הסתר? הסתר ראשון - זה הריחוק בין האדם לבין הקב"ה, אך ההסתר המסוכן ביותר הוא, כאשר האדם, רחוק מהשם, אך אינו יודע ואינו מרגיש את הריחוק, אשר יש בינו לבין הקב"ה וזה אשר נאמר :"אנוכי הסתר הסתיר פניי" שאדם איננו בכלל מבין שהוא בתוך ההסתר וכוח מוצ"ש, ע"י זכירת אליהו הנביא וכן, ההבדלה, שמבדילה בין קודש לחול, וכן, קריאת זוהר הקדוש במוצ"ש ובוודאי, הוצאת שבת אחרי הזמן, מובילה את האדם, לדרגה של להבדיל בין הקדוש לטפל ולהגיע להבנה, לשים כל דבר במקומו וזה, מכח הלילה הקדוש הזה. לילה זה, טמונים בו סגולות גדולות מאוד ואשרי מי שמבין וזוכה להשלים ולנצל כח לילה זה ונבאר כמה סגולות בקצרה אשר אנו משתדלים להקפיד בהם: א. סגולה להינצל כל השבוע מרעה - אחרי הבדלה, יסתכל בכח ויראה מצחו שלו ויאמר ג' פעמים על הכוס את הפסוק בבראשית ל"ב : "כי ראיתי אלוקים פנים אל פנים ותינצל נפשי, ובכל פעם יכוון בשם זה (אגל"א); ב. להינצל מכישוף -יאמר בשעת ראיית צפורניו, הפסוק משמות ל"ג :"וראית את אחורי ופניי לא ייראו" ; ג. המכוון בהבדלה, בדעתו במחשבה על המלאך "מיכאל", מבטל כל מחשבות רעות; ד. להריח עמוק מן הנר של ההבדלה, סגולה להינצל מרוחות רעים וכן, סגולה לזיכרון; ה. קריאת פרשת המן מסוגלת להצלחה ולאושר; ו. קריאת פיטום הקטורת ופרשת העקדה' להניע הקליפות שלא יקטרגו עליו כל ימות השבוע; ז. יקפיד לומר 7 פעמים "לישועתך קיוויתי ה'"; 7 פעמים ,ויעקב הלך לדרכו עד מחניים, 10 פעמים "יברכך ה' וישמרך" ,5 פעמים "המלאך הגואל אותי" ובע"ה, הקב"ה, יושיענו ויגאלנו, ישמיענו ברחמיו לעיני כל חי הן גאלתי אתכם אחרית כראשית להיות לכם לאלוקים שבוע טוב, ברכה והצלחה בית הרב.
ידיעות אשדוד
מוצאי שבת קודש
מוצאי שבת קודש, זמן מיוחד מן המיוחדים ונוהגים ,כמה שיותר, להזכיר את השם, אליהו הנביא, יש נוהגים 42 פעמים ויש נוהגים 250 פעמים - כל אחד עפ"י מנהגו. ונראה לבאר, מה מיוחד בלילה קדוש זה ומה כוחו משאר הלילות. וחשבנו לבאר ולומר: לילה זה, ליל מוצ"ש כוחותיו מרובים ועצומים ואי אפשר להצביע על דבר מסויים אחד ולומר, זה כוחו, אלא, מכלול מרובה של דברים, טמונים בליל מוצ"ש ואחד מן הכוחות הוא, לסדר דברים מעורבבים, לשים, כל דבר במקומו. בכל ימות השבוע , יש בלבול הדעת גדול, הטוב והרע, מתערבבים, השמחה והעצבות, מתאחדים, ההצלחה והכשלון, מתחברים. קשה להניח דבר דבור על אופניו, אלא ערבוב ובלבול עצום, שאין כדוגמתו, אך במוצ"ש, יש כח מיוחד ביותר, המבדיל בין קודש לחול, זה זמן של ההבדלה, בין דבר לדבר. את הקודש, אפשר לשים במקומו, את החול, במקומו, את המצב האמיתי, של כל דבר ודבר, להבין לאשורו וזה, הכח המיוחד של מוצ"ש ובכח זה, טמון, שורשי וזרעי הגאולה, משום, כשיבוא המשיח, יתבהר לנו, מה נכון, מה שקר, מה אמת ומה לא. ולכן, אנו מזכירים אליהו הנביא, פעמים רבות, משום שאליהו, הוא עתיד לבוא ולבשר לנו את הגאולה, ולכן במוצאי שבת, אשר פעמי גאולה ממצמצים ובאים, וסעודת מלווה מלכה של דוד מלך ישראל, מקפידים ועושים ומתחילים ראשית חדשה, האור המיוחד של הגאולה ושל הבירור וחוסר העירבוב, עומד ועולה. ועפ"י זה נבין, עוד יסוד גדול, רצונם של כולנו, להתקרב לבוראנו וכמה שאדם קרוב לבוראו, כך כוחו ומעלתו; ודוד המלך, מבקש מהקב"ה בתהילים בקשה אשר, ממנה נלמד, כמה חשוב הקרבה להקב"ה: "אל תשליכני מלפניך ורוח קודשך אל תיקח ממני" ואז דוד חותם עם פסוק, אשר הוא סגולה למציאת חן : "השיבה לי מששון ישעך ורוח נדיבה תשמחני" הקרבה להשם, זוהי המעלה הגדולה ביותר וכאשר חוטא האדם ומתרחק מבוראו, נבנה קיר, הסתר בינו לבין הקב"ה. וכאשר שונה ומשלש האדם, במעשים הרעים, נהיה הסתר על הסתר, שני הסתרים ונבאר מהו הסתר על הסתר? הסתר ראשון - זה הריחוק בין האדם לבין הקב"ה, אך ההסתר המסוכן ביותר הוא, כאשר האדם, רחוק מהשם, אך אינו יודע ואינו מרגיש את הריחוק, אשר יש בינו לבין הקב"ה וזה אשר נאמר :"אנוכי הסתר הסתיר פניי" שאדם איננו בכלל מבין שהוא בתוך ההסתר וכוח מוצ"ש, ע"י זכירת אליהו הנביא וכן, ההבדלה, שמבדילה בין קודש לחול, וכן, קריאת זוהר הקדוש במוצ"ש ובוודאי, הוצאת שבת אחרי הזמן, מובילה את האדם, לדרגה של להבדיל בין הקדוש לטפל ולהגיע להבנה, לשים כל דבר במקומו וזה, מכח הלילה הקדוש הזה. לילה זה, טמונים בו סגולות גדולות מאוד ואשרי מי שמבין וזוכה להשלים ולנצל כח לילה זה ונבאר כמה סגולות בקצרה אשר אנו משתדלים להקפיד בהם: א. סגולה להינצל כל השבוע מרעה - אחרי הבדלה, יסתכל בכח ויראה מצחו שלו ויאמר ג' פעמים על הכוס את הפסוק בבראשית ל"ב : "כי ראיתי אלוקים פנים אל פנים ותינצל נפשי, ובכל פעם יכוון בשם זה (אגל"א); ב. להינצל מכישוף -יאמר בשעת ראיית צפורניו, הפסוק משמות ל"ג :"וראית את אחורי ופניי לא ייראו" ; ג. המכוון בהבדלה, בדעתו במחשבה על המלאך "מיכאל", מבטל כל מחשבות רעות; ד. להריח עמוק מן הנר של ההבדלה, סגולה להינצל מרוחות רעים וכן, סגולה לזיכרון; ה. קריאת פרשת המן מסוגלת להצלחה ולאושר; ו. קריאת פיטום הקטורת ופרשת העקדה' להניע הקליפות שלא יקטרגו עליו כל ימות השבוע; ז. יקפיד לומר 7 פעמים "לישועתך קיוויתי ה'"; 7 פעמים ,ויעקב הלך לדרכו עד מחניים, 10 פעמים "יברכך ה' וישמרך" ,5 פעמים "המלאך הגואל אותי" ובע"ה, הקב"ה, יושיענו ויגאלנו, ישמיענו ברחמיו לעיני כל חי הן גאלתי אתכם אחרית כראשית להיות לכם לאלוקים שבוע טוב, ברכה והצלחה בית הרב.
ידיעות אשדוד
מוצאי שבת קודש
מוצאי שבת קודש, זמן מיוחד מן המיוחדים ונוהגים ,כמה שיותר, להזכיר את השם, אליהו הנביא, יש נוהגים 42 פעמים ויש נוהגים 250 פעמים - כל אחד עפ"י מנהגו. ונראה לבאר, מה מיוחד בלילה קדוש זה ומה כוחו משאר הלילות. וחשבנו לבאר ולומר: לילה זה, ליל מוצ"ש כוחותיו מרובים ועצומים ואי אפשר להצביע על דבר מסויים אחד ולומר, זה כוחו, אלא, מכלול מרובה של דברים, טמונים בליל מוצ"ש ואחד מן הכוחות הוא, לסדר דברים מעורבבים, לשים, כל דבר במקומו. בכל ימות השבוע , יש בלבול הדעת גדול, הטוב והרע, מתערבבים, השמחה והעצבות, מתאחדים, ההצלחה והכשלון, מתחברים. קשה להניח דבר דבור על אופניו, אלא ערבוב ובלבול עצום, שאין כדוגמתו, אך במוצ"ש, יש כח מיוחד ביותר, המבדיל בין קודש לחול, זה זמן של ההבדלה, בין דבר לדבר. את הקודש, אפשר לשים במקומו, את החול, במקומו, את המצב האמיתי, של כל דבר ודבר, להבין לאשורו וזה, הכח המיוחד של מוצ"ש ובכח זה, טמון, שורשי וזרעי הגאולה, משום, כשיבוא המשיח, יתבהר לנו, מה נכון, מה שקר, מה אמת ומה לא. ולכן, אנו מזכירים אליהו הנביא, פעמים רבות, משום שאליהו, הוא עתיד לבוא ולבשר לנו את הגאולה, ולכן במוצאי שבת, אשר פעמי גאולה ממצמצים ובאים, וסעודת מלווה מלכה של דוד מלך ישראל, מקפידים ועושים ומתחילים ראשית חדשה, האור המיוחד של הגאולה ושל הבירור וחוסר העירבוב, עומד ועולה. ועפ"י זה נבין, עוד יסוד גדול, רצונם של כולנו, להתקרב לבוראנו וכמה שאדם קרוב לבוראו, כך כוחו ומעלתו; ודוד המלך, מבקש מהקב"ה בתהילים בקשה אשר, ממנה נלמד, כמה חשוב הקרבה להקב"ה: "אל תשליכני מלפניך ורוח קודשך אל תיקח ממני" ואז דוד חותם עם פסוק, אשר הוא סגולה למציאת חן : "השיבה לי מששון ישעך ורוח נדיבה תשמחני" הקרבה להשם, זוהי המעלה הגדולה ביותר וכאשר חוטא האדם ומתרחק מבוראו, נבנה קיר, הסתר בינו לבין הקב"ה. וכאשר שונה ומשלש האדם, במעשים הרעים, נהיה הסתר על הסתר, שני הסתרים ונבאר מהו הסתר על הסתר? הסתר ראשון - זה הריחוק בין האדם לבין הקב"ה, אך ההסתר המסוכן ביותר הוא, כאשר האדם, רחוק מהשם, אך אינו יודע ואינו מרגיש את הריחוק, אשר יש בינו לבין הקב"ה וזה אשר נאמר :"אנוכי הסתר הסתיר פניי" שאדם איננו בכלל מבין שהוא בתוך ההסתר וכוח מוצ"ש, ע"י זכירת אליהו הנביא וכן, ההבדלה, שמבדילה בין קודש לחול, וכן, קריאת זוהר הקדוש במוצ"ש ובוודאי, הוצאת שבת אחרי הזמן, מובילה את האדם, לדרגה של להבדיל בין הקדוש לטפל ולהגיע להבנה, לשים כל דבר במקומו וזה, מכח הלילה הקדוש הזה. לילה זה, טמונים בו סגולות גדולות מאוד ואשרי מי שמבין וזוכה להשלים ולנצל כח לילה זה ונבאר כמה סגולות בקצרה אשר אנו משתדלים להקפיד בהם: א. סגולה להינצל כל השבוע מרעה - אחרי הבדלה, יסתכל בכח ויראה מצחו שלו ויאמר ג' פעמים על הכוס את הפסוק בבראשית ל"ב : "כי ראיתי אלוקים פנים אל פנים ותינצל נפשי, ובכל פעם יכוון בשם זה (אגל"א); ב. להינצל מכישוף -יאמר בשעת ראיית צפורניו, הפסוק משמות ל"ג :"וראית את אחורי ופניי לא ייראו" ; ג. המכוון בהבדלה, בדעתו במחשבה על המלאך "מיכאל", מבטל כל מחשבות רעות; ד. להריח עמוק מן הנר של ההבדלה, סגולה להינצל מרוחות רעים וכן, סגולה לזיכרון; ה. קריאת פרשת המן מסוגלת להצלחה ולאושר; ו. קריאת פיטום הקטורת ופרשת העקדה' להניע הקליפות שלא יקטרגו עליו כל ימות השבוע; ז. יקפיד לומר 7 פעמים "לישועתך קיוויתי ה'"; 7 פעמים ,ויעקב הלך לדרכו עד מחניים, 10 פעמים "יברכך ה' וישמרך" ,5 פעמים "המלאך הגואל אותי" ובע"ה, הקב"ה, יושיענו ויגאלנו, ישמיענו ברחמיו לעיני כל חי הן גאלתי אתכם אחרית כראשית להיות לכם לאלוקים שבוע טוב, ברכה והצלחה בית הרב.
ידיעות אשדוד
מוצאי שבת קודש
מוצאי שבת קודש, זמן מיוחד מן המיוחדים ונוהגים ,כמה שיותר, להזכיר את השם, אליהו הנביא, יש נוהגים 42 פעמים ויש נוהגים 250 פעמים - כל אחד עפ"י מנהגו. ונראה לבאר, מה מיוחד בלילה קדוש זה ומה כוחו משאר הלילות. וחשבנו לבאר ולומר: לילה זה, ליל מוצ"ש כוחותיו מרובים ועצומים ואי אפשר להצביע על דבר מסויים אחד ולומר, זה כוחו, אלא, מכלול מרובה של דברים, טמונים בליל מוצ"ש ואחד מן הכוחות הוא, לסדר דברים מעורבבים, לשים, כל דבר במקומו. בכל ימות השבוע , יש בלבול הדעת גדול, הטוב והרע, מתערבבים, השמחה והעצבות, מתאחדים, ההצלחה והכשלון, מתחברים. קשה להניח דבר דבור על אופניו, אלא ערבוב ובלבול עצום, שאין כדוגמתו, אך במוצ"ש, יש כח מיוחד ביותר, המבדיל בין קודש לחול, זה זמן של ההבדלה, בין דבר לדבר. את הקודש, אפשר לשים במקומו, את החול, במקומו, את המצב האמיתי, של כל דבר ודבר, להבין לאשורו וזה, הכח המיוחד של מוצ"ש ובכח זה, טמון, שורשי וזרעי הגאולה, משום, כשיבוא המשיח, יתבהר לנו, מה נכון, מה שקר, מה אמת ומה לא. ולכן, אנו מזכירים אליהו הנביא, פעמים רבות, משום שאליהו, הוא עתיד לבוא ולבשר לנו את הגאולה, ולכן במוצאי שבת, אשר פעמי גאולה ממצמצים ובאים, וסעודת מלווה מלכה של דוד מלך ישראל, מקפידים ועושים ומתחילים ראשית חדשה, האור המיוחד של הגאולה ושל הבירור וחוסר העירבוב, עומד ועולה. ועפ"י זה נבין, עוד יסוד גדול, רצונם של כולנו, להתקרב לבוראנו וכמה שאדם קרוב לבוראו, כך כוחו ומעלתו; ודוד המלך, מבקש מהקב"ה בתהילים בקשה אשר, ממנה נלמד, כמה חשוב הקרבה להקב"ה: "אל תשליכני מלפניך ורוח קודשך אל תיקח ממני" ואז דוד חותם עם פסוק, אשר הוא סגולה למציאת חן : "השיבה לי מששון ישעך ורוח נדיבה תשמחני" הקרבה להשם, זוהי המעלה הגדולה ביותר וכאשר חוטא האדם ומתרחק מבוראו, נבנה קיר, הסתר בינו לבין הקב"ה. וכאשר שונה ומשלש האדם, במעשים הרעים, נהיה הסתר על הסתר, שני הסתרים ונבאר מהו הסתר על הסתר? הסתר ראשון - זה הריחוק בין האדם לבין הקב"ה, אך ההסתר המסוכן ביותר הוא, כאשר האדם, רחוק מהשם, אך אינו יודע ואינו מרגיש את הריחוק, אשר יש בינו לבין הקב"ה וזה אשר נאמר :"אנוכי הסתר הסתיר פניי" שאדם איננו בכלל מבין שהוא בתוך ההסתר וכוח מוצ"ש, ע"י זכירת אליהו הנביא וכן, ההבדלה, שמבדילה בין קודש לחול, וכן, קריאת זוהר הקדוש במוצ"ש ובוודאי, הוצאת שבת אחרי הזמן, מובילה את האדם, לדרגה של להבדיל בין הקדוש לטפל ולהגיע להבנה, לשים כל דבר במקומו וזה, מכח הלילה הקדוש הזה. לילה זה, טמונים בו סגולות גדולות מאוד ואשרי מי שמבין וזוכה להשלים ולנצל כח לילה זה ונבאר כמה סגולות בקצרה אשר אנו משתדלים להקפיד בהם: א. סגולה להינצל כל השבוע מרעה - אחרי הבדלה, יסתכל בכח ויראה מצחו שלו ויאמר ג' פעמים על הכוס את הפסוק בבראשית ל"ב : "כי ראיתי אלוקים פנים אל פנים ותינצל נפשי, ובכל פעם יכוון בשם זה (אגל"א); ב. להינצל מכישוף -יאמר בשעת ראיית צפורניו, הפסוק משמות ל"ג :"וראית את אחורי ופניי לא ייראו" ; ג. המכוון בהבדלה, בדעתו במחשבה על המלאך "מיכאל", מבטל כל מחשבות רעות; ד. להריח עמוק מן הנר של ההבדלה, סגולה להינצל מרוחות רעים וכן, סגולה לזיכרון; ה. קריאת פרשת המן מסוגלת להצלחה ולאושר; ו. קריאת פיטום הקטורת ופרשת העקדה' להניע הקליפות שלא יקטרגו עליו כל ימות השבוע; ז. יקפיד לומר 7 פעמים "לישועתך קיוויתי ה'"; 7 פעמים ,ויעקב הלך לדרכו עד מחניים, 10 פעמים "יברכך ה' וישמרך" ,5 פעמים "המלאך הגואל אותי" ובע"ה, הקב"ה, יושיענו ויגאלנו, ישמיענו ברחמיו לעיני כל חי הן גאלתי אתכם אחרית כראשית להיות לכם לאלוקים שבוע טוב, ברכה והצלחה בית הרב.
מגזין אשדוד
מוצאי שבת קודש
מוצאי שבת קודש, זמן מיוחד מן המיוחדים ונוהגים ,כמה שיותר, להזכיר את השם, אליהו הנביא, יש נוהגים 42 פעמים ויש נוהגים 250 פעמים - כל אחד עפ"י מנהגו. ונראה לבאר, מה מיוחד בלילה קדוש זה ומה כוחו משאר הלילות. וחשבנו לבאר ולומר: לילה זה, ליל מוצ"ש כוחותיו מרובים ועצומים ואי אפשר להצביע על דבר מסויים אחד ולומר, זה כוחו, אלא, מכלול מרובה של דברים, טמונים בליל מוצ"ש ואחד מן הכוחות הוא, לסדר דברים מעורבבים, לשים, כל דבר במקומו. בכל ימות השבוע , יש בלבול הדעת גדול, הטוב והרע, מתערבבים, השמחה והעצבות, מתאחדים, ההצלחה והכשלון, מתחברים. קשה להניח דבר דבור על אופניו, אלא ערבוב ובלבול עצום, שאין כדוגמתו, אך במוצ"ש, יש כח מיוחד ביותר, המבדיל בין קודש לחול, זה זמן של ההבדלה, בין דבר לדבר. את הקודש, אפשר לשים במקומו, את החול, במקומו, את המצב האמיתי, של כל דבר ודבר, להבין לאשורו וזה, הכח המיוחד של מוצ"ש ובכח זה, טמון, שורשי וזרעי הגאולה, משום, כשיבוא המשיח, יתבהר לנו, מה נכון, מה שקר, מה אמת ומה לא. ולכן, אנו מזכירים אליהו הנביא, פעמים רבות, משום שאליהו, הוא עתיד לבוא ולבשר לנו את הגאולה, ולכן במוצאי שבת, אשר פעמי גאולה ממצמצים ובאים, וסעודת מלווה מלכה של דוד מלך ישראל, מקפידים ועושים ומתחילים ראשית חדשה, האור המיוחד של הגאולה ושל הבירור וחוסר העירבוב, עומד ועולה. ועפ"י זה נבין, עוד יסוד גדול, רצונם של כולנו, להתקרב לבוראנו וכמה שאדם קרוב לבוראו, כך כוחו ומעלתו; ודוד המלך, מבקש מהקב"ה בתהילים בקשה אשר, ממנה נלמד, כמה חשוב הקרבה להקב"ה: "אל תשליכני מלפניך ורוח קודשך אל תיקח ממני" ואז דוד חותם עם פסוק, אשר הוא סגולה למציאת חן : "השיבה לי מששון ישעך ורוח נדיבה תשמחני" הקרבה להשם, זוהי המעלה הגדולה ביותר וכאשר חוטא האדם ומתרחק מבוראו, נבנה קיר, הסתר בינו לבין הקב"ה. וכאשר שונה ומשלש האדם, במעשים הרעים, נהיה הסתר על הסתר, שני הסתרים ונבאר מהו הסתר על הסתר? הסתר ראשון - זה הריחוק בין האדם לבין הקב"ה, אך ההסתר המסוכן ביותר הוא, כאשר האדם, רחוק מהשם, אך אינו יודע ואינו מרגיש את הריחוק, אשר יש בינו לבין הקב"ה וזה אשר נאמר :"אנוכי הסתר הסתיר פניי" שאדם איננו בכלל מבין שהוא בתוך ההסתר וכוח מוצ"ש, ע"י זכירת אליהו הנביא וכן, ההבדלה, שמבדילה בין קודש לחול, וכן, קריאת זוהר הקדוש במוצ"ש ובוודאי, הוצאת שבת אחרי הזמן, מובילה את האדם, לדרגה של להבדיל בין הקדוש לטפל ולהגיע להבנה, לשים כל דבר במקומו וזה, מכח הלילה הקדוש הזה. לילה זה, טמונים בו סגולות גדולות מאוד ואשרי מי שמבין וזוכה להשלים ולנצל כח לילה זה ונבאר כמה סגולות בקצרה אשר אנו משתדלים להקפיד בהם: א. סגולה להינצל כל השבוע מרעה - אחרי הבדלה, יסתכל בכח ויראה מצחו שלו ויאמר ג' פעמים על הכוס את הפסוק בבראשית ל"ב : "כי ראיתי אלוקים פנים אל פנים ותינצל נפשי, ובכל פעם יכוון בשם זה (אגל"א); ב. להינצל מכישוף -יאמר בשעת ראיית צפורניו, הפסוק משמות ל"ג :"וראית את אחורי ופניי לא ייראו" ; ג. המכוון בהבדלה, בדעתו במחשבה על המלאך "מיכאל", מבטל כל מחשבות רעות; ד. להריח עמוק מן הנר של ההבדלה, סגולה להינצל מרוחות רעים וכן, סגולה לזיכרון; ה. קריאת פרשת המן מסוגלת להצלחה ולאושר; ו. קריאת פיטום הקטורת ופרשת העקדה' להניע הקליפות שלא יקטרגו עליו כל ימות השבוע; ז. יקפיד לומר 7 פעמים "לישועתך קיוויתי ה'"; 7 פעמים ,ויעקב הלך לדרכו עד מחניים, 10 פעמים "יברכך ה' וישמרך" ,5 פעמים "המלאך הגואל אותי" ובע"ה, הקב"ה, יושיענו ויגאלנו, ישמיענו ברחמיו לעיני כל חי הן גאלתי אתכם אחרית כראשית להיות לכם לאלוקים שבוע טוב, ברכה והצלחה בית הרב.
1 2
 
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה