ערבים

כל הכתבות הקשורות לערבים באתר אשדוד נט
תרבות ובידור
חמסה על אשדוד.
לקראת הכנת התערוכה "בלי עין הרע" מתבקשים תושבי אשדוד להשאיל פריטים בנושא למוזיאון "קורין ממן". עין הרע הוא מושג מיסטי, לפיו גורלו של אדם מושפע מרגשי הזולת כלפיו, ובפרט מרגשי קנאה. בתרבויות שונות, וגם ביהדות, מקובלים אמצעים שונים להגנה מפני עין הרע, ובהם קמעות, טקסים פולחניים ותפילות.יש שנעזרים במיני אמצעים להגנה מפני עין הרע. יש שנושאים מראות, המחזירות את המבטים, אחרים נושאים קמעות ממינים שונים, סרטים אדומים מגנים על ילדים, חרוזים עשויים אבן טורקיז נחשבים כאמצעים הגנה יעילים בארצות האסלאם. קמע נפוץ מאוד בארצות האסלאם גם בקרב היהודים, עשוי בצורת כף יד בעלת אצבעות פשוטות (חמש אצבעות ומכאן שמו - "חמסה"). הורים שמים בכיסי ילדיהם קצת מלח או פירורי לחם. כיוון שעין הרע פוגעת גם בבהמות, תולים הערבים בצווארי הגמלים והחמורים חרוזי טורקיז, ואילו באירופה נוהגים לתלות זנב שועל בין עיני הסוס.כדי להגן על הבית מפני עין הרע נהגו חלק מיהודי מארצות האסלאם לצבוע את מזוזות הדלת בכחול. יהודים אשכנזים נהגו להוסיף את המילים "בלי עין הרע" כשהם מדברים בשבחו של מישהו. ואילו הספרדים נהגו לומר גם "בן פורת יוסף" (ספר בראשית, מט, כ"ב), מכיוון שלפי המסורת התלמודית אין העין הרעה שולטת בזרעו של יוסף. לקראת הכנת התערוכה "בלי עין הרע" מתבקשים תושבי אשדוד להשאיל פריטים בנושא אומרת יעל ויזל ,המנהלת האמנותית והאוצרת של המוזיאון ע"ש קורין ממן," בתערוכה יוצגו קמעות וחפצים של הקהילות שמתגוררות באשדוד,שקשורים בהגנה נגד העין הרעה ובברכה להצלחה ולמזל טוב : לכלה, ליולדת, לתינוק, למשפחה, לרפואה, למזל וכדומה.הנני פונה אליכם בבקשה שתעזרו לי לאתר ולמצוא את המשפחות שיש ברשותן חפצים העוברים מדור לדור בנושאים אלו. אנו נשמח לקבל אותם זמנית, בהשאלה ולהציג אותם במוזיאון.ברצוני להדגיש שאנו נדאג לביטוח ולכיתוב מתאים ליד החפץ: שם המשאיל או להנציח את יקירכם. אני מחפשת : תכשיטים, ספרים , פריטי לבוש , מגילות קלף , תשמישי קדושה שעליהם: דגים, חמסות, עיניים, כף יד בצורת חמסה, צורת משולשים, מגן דוד, חוטים אדומים ופריטים נוספים". התערוכה תחנוך את פתיחתו של המוזיאון (ביוני 2013) העובר כרגע שיפוץ מקיף טלפון להשארת פרטים ,יעל ויזל : 08-8574210.
מגזין אשדוד
לכבוד אהובינו וחביבינו, ולגולשי האתר אשדוד נט, ה' עליהם יחיו ובזכות אבותיי הקדושים יגנו עליכם, ואתם שלום וביתכם שלום וכל אשר לכם שלום. שמחנו שמחה מרובה, בדרכינו פה למיאמי להכנסת שני הספרי תורה ביומא דהילולא של רעיה מהימנה משה רבנו. ובדרך, אדם אשר ישב מאחרינו במטוס היה אוחז בידו את מזמורי התהילים הקדושים עם הפסוקים המיוחדים והמסוגלים, אשר מחזקים אותנו ובכוחם ראינו ישועה גדולה וראינו איך יד ה' הייתה בעושי עוולה, בעודם מדברים ואני שומע בדבקות גדולה ובקול רם היו קוראים את תיקון הנפש. ודבר זה חיזק את נפשנו ואת רוחנו בימים טרופים אלו ובוודאי סימן גדול, משום שאין נוקפים אצבע למטה אלא אם כן מכריזים על זה למעלה. ובע"ה נשתדל בכל כוחינו לחזק ולהתחזק, לתקן תיקון הנפש ונזכה לטוהר הנפש ולשמחת עולם, שמחה של אמת. וידע האדם, שאין דבר העומד בפני התפילה, תפילה מבקעת את כל המסכים. יש זמנים שצריכים להסתיר את התפילה, בכדי שהמקטרגים לא יקחו את התפילה. ולכן יש תפילות אשר מתפללים בארמית, וכן יש תפילות אשר מתפללים אותם בסתר וכן רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע. וכך מצאנו אצל רבי שמעון בר יוחאי אשר שלח את בנו לצדיקים גדולים שיברכו אותו. עמד רבי אלעזר ברטט וחלחלה לפני ברכתם, עמדו ואמרו לו: יהי רצון שתזרע ולא תקצור, וכן דברים קשים. הלך רבי אלעזר לאביו רבי שמעון מזועזע, ואמר לו: ביקשתי ברכה והם קיללו, תזרע ולא תקצור וכו'. ענה רבי שמעון בר יוחאי לבנו: אלו ברכות מוסוות שהשטן לא ישמע ולא יקטרג, תזרע ולא תקצור, פרוש: תלד ילדים ולא תראה את קבורתם ח"ו, וכן הלאה; הנה זו תפילה מוסוות. וכך מובא על הישמח משה שהיה קודש קודשים אשר היה צדיק יסוד עולם ותפילותיו היו עושות רושם גדול בשמים וכל מה שהיה מבקש מהקב"ה היה מתקבל. אך, אמרו אחריו תלמידיו וצדיקים בדור אחריו שהוא היה מסווה את התפילות שלו עם קמיעים והיה אומר כח הקמיע הוא המועיל והמציל והתפילה הייתה נשארת בצנעה. וכך מסופר על מו"ר זקננו הקדוש רבי חיים פינטו זצוק"ל הגדול, אשר באה לפניו אשה שבתה הייתה חולה במחלה קשה ביותר ובקשה ממנו ברכה, אמר לה מו"ר זקננו זצוק"ל, תחזרי אלי בעוד כמה ימים, בעוד כמה ימים נתן לה בקבוק עם מעט מים ואמר לה תמרחי את המים האלו על הבת החולה ותבריא. וכך עשתה והנה פלא, נס, הבת הבריאה וכשבא תלמידיו ושאלו, מה הנס הגדול הזה? אמר להם: זה לא מים מברז או מנהר, אלא אלו מים אשר בכיתי כמה לילות להקב"ה שירפא את הבת החולה, ואלו הדמעות בגדר 'שימה דמעתי בנאדך', ולכן המים האלו ריפאו את הילדה החולה. וכך הישמח משה זצוק"ל, היה עם קמיעים מסתיר את תפילתו. ומסופר על אחד מן החסידים שלו שבא בוכה לפניו, ואמר לו: רבנו, יש לי צער גדול ביותר יש בביתי ובמחסן של התבואה הרבה עכברים ומכלים את כל ממוני ואין לי דרך להיפטר מהם, מה עליי לעשות להנצל ממכה קשה זאת? ענה הישמח משה שהנה הוא נותן לו קמיע וילך עם הקמיע לכל חדר וחדר בביתו ויסתובב ואחרי כן ילך למחסן התבואה ומשם ילך לבית שכנו הרשע אשר מזיק לכולם ויזרוק הקמיע בפתח הבית של הרשע. וכך עשה, לקח את הקמיע, נכנס לביתו לחדר הראשון עם הקמיע והנה יוצאים אחריו מהחדר 10 עכברים; מהחדר השני 20 וכו'. גדוד גדול של עכברים הולכים אחריו ואחרי כן הלך למחסן ומשם יצאו כמות גדולה ביותר עד אין שיעור. הלך לביתו של הרשע וזרק בפתח ביתו את הקמיע והנה כל העכברים הלכו לביתו וביתו של התלמיד נהיה נקי מעכברים. למחרת בא השכן לחברו בוכה בכי תמרורים על מכת העכברים אשר חייו אינם חיים וכו'. והנה הישמח משה פעל בכח התפילה וכן בכח של קל וחומר, אם איש טוב כזה יש לו עכברים בביתו, קל וחומר הרשע צריך שיהיה אצלו יותר וכו'. אך התפילה הייתה מוסתרת בלי שאף אחד ירגיש וידע. וכך מסופר, שאחד מן הצדיקים היה חולה ושלח לו הישמח משה קמיע אך אמר לו, יודע אני שתבריא כי תפילתי הייתה שגורה בפי וידוע דברי הגמרא: אם הגמרא שגורה בפה חזקה שתתקיים. ולכן, נקפיד בכל כח בתפילה, "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך". הזמנים זמנים קשים ביותר, כל יום צרתו מרובה מחברו, רואים בני עוולה אשר מחרפים ומגדפים את תורתינו הקדושה וצריכים אנו להאשים את עצמנו, כל ישראל ערבים זה לזה, ולהתפלל להקב"ה המאיר לארץ ולדרים, יאיר באורה זו תורה, אור המנורה זכה וברה, ובא לציון גואל במהרה. נחזק האמונה בהקב"ה בכל הכח, והביטחון יהיה גדול במי שאמר והיה העולם, הוא ראשון והוא אחרון ומבלעדיו אין עוד. והנה, התקשנו בשבועות האחרונים, אנו אומרים בתפילה, "ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת". והנה, ודאי שהקב"ה יתן שכר טוב, כל שכר אשר בא מהקב"ה הוא טוב ?! אלא ידוע, כל אדם שנעשה לו נס מנקים לו מזכויותיו, אך כאשר אדם מוסר את נפשו עם אמונה חזקה וביטחון גדול בה' ואין לו שום חשש, לא מנקים לו מזכויותיו, משום שאדם, האמונה והביטחון של המסירות, נותן לאדם שכר גדול, אם כן לא מנוקה כלום מזכויותיו ולכן יובן ותן שכר טוב, ה' תיתן לנו שכר טוב מעצם המסירות והביטחון ולא מניקוי הזכויות. ה' יקיים בנו הפסוק: "שמחנו כימות עיניתנו שנות ראינו רעה". אתמול שאל אותנו יהודי צדיק על רשע גדול, כמה רע עושה בעולם ואיך עדיין לא נענש? המשפט והדין של הקב"ה, לפעמים שופט לאט משום שיש חשבונות, אך כאשר המשפט לאט התחינה נהיית דקה דקה, הדק היטב היטב. ה' יחזיר בתשובה את כל עם ישראל. ונזכה לגאולה שלמה בקרוב, אמן.
ידיעות אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א אברהם אבינו אומר למלאכים שבאו לביתו: "יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם". והרבה ביאורים נאמרו ב"יוקח נא מעט מים". ואפשר לבאר דבר, אשר חשבנו לפני שנים, ובזכות דבר קדוש זה, יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללוי-ה. הנה, מובא בבראשית רבה, שבשעה שברא הקב"ה את העולם, הפריד הקב"ה בין המים העליונים לבין המים התחתונים; המים העליונים זה השמים וכו', והמים התחתונים, אלו הימים והנהרות וכו'. אך בשעת ההפרדה, המים העליונים התחילו להצטער ולבכות לפני ה', מדוע אנו רחוקים מה' ולכן, שמם נקרא מים הבוכים, ומה עשה הקב"ה ליישב את דעתם, נתן להם לעתיד לבא, כשיבנה בית המקדש יקחו מים למזבח, וכששמעו המים דבר זה, נחו ונרגעו מכל צערם ויגונם. והנה קשה המים הצטערו על קירבה לה' ובכו, איך מתרצים ממצווה אחת שרק אחרי אלפי שנים נבנה בית המקדש ומצוות ניסוך המים הייתה כמה מאות שנים, ועל זה מתרצים המים? אלא, זה יסוד גדול שצריך כל אדם לשים מול עיניו, כל מצווה ואפילו הקטנה ביותר, יש לה מעלה וכח גדול, אשר עולמות רבים לא עומדים ליד ערכה של מצווה אחת ואפילו אם נראה לאדם קטנה ביותר. המים נרגעו מצער על מצוות ניסוך המים. וזה אשר אומר אברהם אבינו למלאכים, אשר חשב אותם לערבים ריקים, אשר רחוקים מהקב"ה, "יוקח נא מעט מים", אתם מאמינים בעבודה ובעמל והייתם רחוקים מהקב"ה, מה תאמרו איך בגיל כזה אחרי ריחוק מוחלט מה', נלך לדרך טובה? מה נוכל להועיל ולהשיג? עונה אברהם: תלמדו מהמים, ממצווה אחת של ניסוך המים נחו ושמחו שמחה גדולה. וכעת, תרחצו רגליכם מעוונות ומעשים רעים, ותלכו בדרך ה', בדרך של מעשים טובים. צריך האדם לדעת, שיש לכל מצווה כח גדול מאוד ואין ראשית ואין אחרית לשכר והמעלה של כל מצווה. ומול עיני, בכל עת, גירסא דינקותא, בבית הכנסת אשר מו"ר זקננו הקדוש רבנו משה אהרון פינטו זצוק"ל היה מתפלל, היה מקפיד לכבד כבוד גדול אדם פשוט והיה מושיב אותו במזרח בכיסא לידו, ובאחת השבתות, בסעודת שבת, עמדו ושאלו את הצדיק מדוע כך מכבד את האדם הזה, לא תלמיד חכם ולא שום עניין מיוחד, יהודי ככל היהודים? ענה ואמר להם: אדם זה אמו אלמנה חולה, אשר לא יכולה בכוחות עצמה, לעשות מאומה והוא עזב את עבודתו ואת כל חייו הקדיש למצווה אחת, כבוד האמא ומסירות נפש על אימו. אמר מו"ר זקננו, אני מכבד אותו כבוד גדול על מצווה גדולה זאת, אשר מקפיד בה בכל כוחו. לכל מצווה יש כח גדול ביותר ואין האדם יודע באיזה עת ובאיזה זמן תעמוד איתו המצווה אשר מקפיד בה. ברוך ה', ה' זיכה אותנו להשתדל להגדיל תורה ובשעה אשר כותבים הדברי תורה האלו, אנו בדרך לצרפת למסור שיעור תורה, לזכות את הרבים ובודאי, זכות הרבים גדולה וחזקה מאוד ולמצווה זאת יש שכר גדול בשמים, אף שבריאותינו לא על הצד הטוב, משתדלים לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו, ולתקן באנו ולא לקלקל. מתפללים אנו, מעומקא דליבא, שבזכות מצווה זאת יתן ה' כח והצלחה לכל המשתדלים בקהילת קודש שובה ישראל, ויצילם מן הרעים החוטאים והמחטיאים ויפתחו שערי שמים, וזכות אבות תגן עליהם ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
ידיעות אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א אברהם אבינו אומר למלאכים שבאו לביתו: "יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם". והרבה ביאורים נאמרו ב"יוקח נא מעט מים". ואפשר לבאר דבר, אשר חשבנו לפני שנים, ובזכות דבר קדוש זה, יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללוי-ה. הנה, מובא בבראשית רבה, שבשעה שברא הקב"ה את העולם, הפריד הקב"ה בין המים העליונים לבין המים התחתונים; המים העליונים זה השמים וכו', והמים התחתונים, אלו הימים והנהרות וכו'. אך בשעת ההפרדה, המים העליונים התחילו להצטער ולבכות לפני ה', מדוע אנו רחוקים מה' ולכן, שמם נקרא מים הבוכים, ומה עשה הקב"ה ליישב את דעתם, נתן להם לעתיד לבא, כשיבנה בית המקדש יקחו מים למזבח, וכששמעו המים דבר זה, נחו ונרגעו מכל צערם ויגונם. והנה קשה המים הצטערו על קירבה לה' ובכו, איך מתרצים ממצווה אחת שרק אחרי אלפי שנים נבנה בית המקדש ומצוות ניסוך המים הייתה כמה מאות שנים, ועל זה מתרצים המים? אלא, זה יסוד גדול שצריך כל אדם לשים מול עיניו, כל מצווה ואפילו הקטנה ביותר, יש לה מעלה וכח גדול, אשר עולמות רבים לא עומדים ליד ערכה של מצווה אחת ואפילו אם נראה לאדם קטנה ביותר. המים נרגעו מצער על מצוות ניסוך המים. וזה אשר אומר אברהם אבינו למלאכים, אשר חשב אותם לערבים ריקים, אשר רחוקים מהקב"ה, "יוקח נא מעט מים", אתם מאמינים בעבודה ובעמל והייתם רחוקים מהקב"ה, מה תאמרו איך בגיל כזה אחרי ריחוק מוחלט מה', נלך לדרך טובה? מה נוכל להועיל ולהשיג? עונה אברהם: תלמדו מהמים, ממצווה אחת של ניסוך המים נחו ושמחו שמחה גדולה. וכעת, תרחצו רגליכם מעוונות ומעשים רעים, ותלכו בדרך ה', בדרך של מעשים טובים. צריך האדם לדעת, שיש לכל מצווה כח גדול מאוד ואין ראשית ואין אחרית לשכר והמעלה של כל מצווה. ומול עיני, בכל עת, גירסא דינקותא, בבית הכנסת אשר מו"ר זקננו הקדוש רבנו משה אהרון פינטו זצוק"ל היה מתפלל, היה מקפיד לכבד כבוד גדול אדם פשוט והיה מושיב אותו במזרח בכיסא לידו, ובאחת השבתות, בסעודת שבת, עמדו ושאלו את הצדיק מדוע כך מכבד את האדם הזה, לא תלמיד חכם ולא שום עניין מיוחד, יהודי ככל היהודים? ענה ואמר להם: אדם זה אמו אלמנה חולה, אשר לא יכולה בכוחות עצמה, לעשות מאומה והוא עזב את עבודתו ואת כל חייו הקדיש למצווה אחת, כבוד האמא ומסירות נפש על אימו. אמר מו"ר זקננו, אני מכבד אותו כבוד גדול על מצווה גדולה זאת, אשר מקפיד בה בכל כוחו. לכל מצווה יש כח גדול ביותר ואין האדם יודע באיזה עת ובאיזה זמן תעמוד איתו המצווה אשר מקפיד בה. ברוך ה', ה' זיכה אותנו להשתדל להגדיל תורה ובשעה אשר כותבים הדברי תורה האלו, אנו בדרך לצרפת למסור שיעור תורה, לזכות את הרבים ובודאי, זכות הרבים גדולה וחזקה מאוד ולמצווה זאת יש שכר גדול בשמים, אף שבריאותינו לא על הצד הטוב, משתדלים לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו, ולתקן באנו ולא לקלקל. מתפללים אנו, מעומקא דליבא, שבזכות מצווה זאת יתן ה' כח והצלחה לכל המשתדלים בקהילת קודש שובה ישראל, ויצילם מן הרעים החוטאים והמחטיאים ויפתחו שערי שמים, וזכות אבות תגן עליהם ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
ידיעות אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א אברהם אבינו אומר למלאכים שבאו לביתו: "יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם". והרבה ביאורים נאמרו ב"יוקח נא מעט מים". ואפשר לבאר דבר, אשר חשבנו לפני שנים, ובזכות דבר קדוש זה, יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללוי-ה. הנה, מובא בבראשית רבה, שבשעה שברא הקב"ה את העולם, הפריד הקב"ה בין המים העליונים לבין המים התחתונים; המים העליונים זה השמים וכו', והמים התחתונים, אלו הימים והנהרות וכו'. אך בשעת ההפרדה, המים העליונים התחילו להצטער ולבכות לפני ה', מדוע אנו רחוקים מה' ולכן, שמם נקרא מים הבוכים, ומה עשה הקב"ה ליישב את דעתם, נתן להם לעתיד לבא, כשיבנה בית המקדש יקחו מים למזבח, וכששמעו המים דבר זה, נחו ונרגעו מכל צערם ויגונם. והנה קשה המים הצטערו על קירבה לה' ובכו, איך מתרצים ממצווה אחת שרק אחרי אלפי שנים נבנה בית המקדש ומצוות ניסוך המים הייתה כמה מאות שנים, ועל זה מתרצים המים? אלא, זה יסוד גדול שצריך כל אדם לשים מול עיניו, כל מצווה ואפילו הקטנה ביותר, יש לה מעלה וכח גדול, אשר עולמות רבים לא עומדים ליד ערכה של מצווה אחת ואפילו אם נראה לאדם קטנה ביותר. המים נרגעו מצער על מצוות ניסוך המים. וזה אשר אומר אברהם אבינו למלאכים, אשר חשב אותם לערבים ריקים, אשר רחוקים מהקב"ה, "יוקח נא מעט מים", אתם מאמינים בעבודה ובעמל והייתם רחוקים מהקב"ה, מה תאמרו איך בגיל כזה אחרי ריחוק מוחלט מה', נלך לדרך טובה? מה נוכל להועיל ולהשיג? עונה אברהם: תלמדו מהמים, ממצווה אחת של ניסוך המים נחו ושמחו שמחה גדולה. וכעת, תרחצו רגליכם מעוונות ומעשים רעים, ותלכו בדרך ה', בדרך של מעשים טובים. צריך האדם לדעת, שיש לכל מצווה כח גדול מאוד ואין ראשית ואין אחרית לשכר והמעלה של כל מצווה. ומול עיני, בכל עת, גירסא דינקותא, בבית הכנסת אשר מו"ר זקננו הקדוש רבנו משה אהרון פינטו זצוק"ל היה מתפלל, היה מקפיד לכבד כבוד גדול אדם פשוט והיה מושיב אותו במזרח בכיסא לידו, ובאחת השבתות, בסעודת שבת, עמדו ושאלו את הצדיק מדוע כך מכבד את האדם הזה, לא תלמיד חכם ולא שום עניין מיוחד, יהודי ככל היהודים? ענה ואמר להם: אדם זה אמו אלמנה חולה, אשר לא יכולה בכוחות עצמה, לעשות מאומה והוא עזב את עבודתו ואת כל חייו הקדיש למצווה אחת, כבוד האמא ומסירות נפש על אימו. אמר מו"ר זקננו, אני מכבד אותו כבוד גדול על מצווה גדולה זאת, אשר מקפיד בה בכל כוחו. לכל מצווה יש כח גדול ביותר ואין האדם יודע באיזה עת ובאיזה זמן תעמוד איתו המצווה אשר מקפיד בה. ברוך ה', ה' זיכה אותנו להשתדל להגדיל תורה ובשעה אשר כותבים הדברי תורה האלו, אנו בדרך לצרפת למסור שיעור תורה, לזכות את הרבים ובודאי, זכות הרבים גדולה וחזקה מאוד ולמצווה זאת יש שכר גדול בשמים, אף שבריאותינו לא על הצד הטוב, משתדלים לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו, ולתקן באנו ולא לקלקל. מתפללים אנו, מעומקא דליבא, שבזכות מצווה זאת יתן ה' כח והצלחה לכל המשתדלים בקהילת קודש שובה ישראל, ויצילם מן הרעים החוטאים והמחטיאים ויפתחו שערי שמים, וזכות אבות תגן עליהם ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
ידיעות אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א אברהם אבינו אומר למלאכים שבאו לביתו: "יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם". והרבה ביאורים נאמרו ב"יוקח נא מעט מים". ואפשר לבאר דבר, אשר חשבנו לפני שנים, ובזכות דבר קדוש זה, יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללוי-ה. הנה, מובא בבראשית רבה, שבשעה שברא הקב"ה את העולם, הפריד הקב"ה בין המים העליונים לבין המים התחתונים; המים העליונים זה השמים וכו', והמים התחתונים, אלו הימים והנהרות וכו'. אך בשעת ההפרדה, המים העליונים התחילו להצטער ולבכות לפני ה', מדוע אנו רחוקים מה' ולכן, שמם נקרא מים הבוכים, ומה עשה הקב"ה ליישב את דעתם, נתן להם לעתיד לבא, כשיבנה בית המקדש יקחו מים למזבח, וכששמעו המים דבר זה, נחו ונרגעו מכל צערם ויגונם. והנה קשה המים הצטערו על קירבה לה' ובכו, איך מתרצים ממצווה אחת שרק אחרי אלפי שנים נבנה בית המקדש ומצוות ניסוך המים הייתה כמה מאות שנים, ועל זה מתרצים המים? אלא, זה יסוד גדול שצריך כל אדם לשים מול עיניו, כל מצווה ואפילו הקטנה ביותר, יש לה מעלה וכח גדול, אשר עולמות רבים לא עומדים ליד ערכה של מצווה אחת ואפילו אם נראה לאדם קטנה ביותר. המים נרגעו מצער על מצוות ניסוך המים. וזה אשר אומר אברהם אבינו למלאכים, אשר חשב אותם לערבים ריקים, אשר רחוקים מהקב"ה, "יוקח נא מעט מים", אתם מאמינים בעבודה ובעמל והייתם רחוקים מהקב"ה, מה תאמרו איך בגיל כזה אחרי ריחוק מוחלט מה', נלך לדרך טובה? מה נוכל להועיל ולהשיג? עונה אברהם: תלמדו מהמים, ממצווה אחת של ניסוך המים נחו ושמחו שמחה גדולה. וכעת, תרחצו רגליכם מעוונות ומעשים רעים, ותלכו בדרך ה', בדרך של מעשים טובים. צריך האדם לדעת, שיש לכל מצווה כח גדול מאוד ואין ראשית ואין אחרית לשכר והמעלה של כל מצווה. ומול עיני, בכל עת, גירסא דינקותא, בבית הכנסת אשר מו"ר זקננו הקדוש רבנו משה אהרון פינטו זצוק"ל היה מתפלל, היה מקפיד לכבד כבוד גדול אדם פשוט והיה מושיב אותו במזרח בכיסא לידו, ובאחת השבתות, בסעודת שבת, עמדו ושאלו את הצדיק מדוע כך מכבד את האדם הזה, לא תלמיד חכם ולא שום עניין מיוחד, יהודי ככל היהודים? ענה ואמר להם: אדם זה אמו אלמנה חולה, אשר לא יכולה בכוחות עצמה, לעשות מאומה והוא עזב את עבודתו ואת כל חייו הקדיש למצווה אחת, כבוד האמא ומסירות נפש על אימו. אמר מו"ר זקננו, אני מכבד אותו כבוד גדול על מצווה גדולה זאת, אשר מקפיד בה בכל כוחו. לכל מצווה יש כח גדול ביותר ואין האדם יודע באיזה עת ובאיזה זמן תעמוד איתו המצווה אשר מקפיד בה. ברוך ה', ה' זיכה אותנו להשתדל להגדיל תורה ובשעה אשר כותבים הדברי תורה האלו, אנו בדרך לצרפת למסור שיעור תורה, לזכות את הרבים ובודאי, זכות הרבים גדולה וחזקה מאוד ולמצווה זאת יש שכר גדול בשמים, אף שבריאותינו לא על הצד הטוב, משתדלים לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו, ולתקן באנו ולא לקלקל. מתפללים אנו, מעומקא דליבא, שבזכות מצווה זאת יתן ה' כח והצלחה לכל המשתדלים בקהילת קודש שובה ישראל, ויצילם מן הרעים החוטאים והמחטיאים ויפתחו שערי שמים, וזכות אבות תגן עליהם ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
ידיעות אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א אברהם אבינו אומר למלאכים שבאו לביתו: "יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם". והרבה ביאורים נאמרו ב"יוקח נא מעט מים". ואפשר לבאר דבר, אשר חשבנו לפני שנים, ובזכות דבר קדוש זה, יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללוי-ה. הנה, מובא בבראשית רבה, שבשעה שברא הקב"ה את העולם, הפריד הקב"ה בין המים העליונים לבין המים התחתונים; המים העליונים זה השמים וכו', והמים התחתונים, אלו הימים והנהרות וכו'. אך בשעת ההפרדה, המים העליונים התחילו להצטער ולבכות לפני ה', מדוע אנו רחוקים מה' ולכן, שמם נקרא מים הבוכים, ומה עשה הקב"ה ליישב את דעתם, נתן להם לעתיד לבא, כשיבנה בית המקדש יקחו מים למזבח, וכששמעו המים דבר זה, נחו ונרגעו מכל צערם ויגונם. והנה קשה המים הצטערו על קירבה לה' ובכו, איך מתרצים ממצווה אחת שרק אחרי אלפי שנים נבנה בית המקדש ומצוות ניסוך המים הייתה כמה מאות שנים, ועל זה מתרצים המים? אלא, זה יסוד גדול שצריך כל אדם לשים מול עיניו, כל מצווה ואפילו הקטנה ביותר, יש לה מעלה וכח גדול, אשר עולמות רבים לא עומדים ליד ערכה של מצווה אחת ואפילו אם נראה לאדם קטנה ביותר. המים נרגעו מצער על מצוות ניסוך המים. וזה אשר אומר אברהם אבינו למלאכים, אשר חשב אותם לערבים ריקים, אשר רחוקים מהקב"ה, "יוקח נא מעט מים", אתם מאמינים בעבודה ובעמל והייתם רחוקים מהקב"ה, מה תאמרו איך בגיל כזה אחרי ריחוק מוחלט מה', נלך לדרך טובה? מה נוכל להועיל ולהשיג? עונה אברהם: תלמדו מהמים, ממצווה אחת של ניסוך המים נחו ושמחו שמחה גדולה. וכעת, תרחצו רגליכם מעוונות ומעשים רעים, ותלכו בדרך ה', בדרך של מעשים טובים. צריך האדם לדעת, שיש לכל מצווה כח גדול מאוד ואין ראשית ואין אחרית לשכר והמעלה של כל מצווה. ומול עיני, בכל עת, גירסא דינקותא, בבית הכנסת אשר מו"ר זקננו הקדוש רבנו משה אהרון פינטו זצוק"ל היה מתפלל, היה מקפיד לכבד כבוד גדול אדם פשוט והיה מושיב אותו במזרח בכיסא לידו, ובאחת השבתות, בסעודת שבת, עמדו ושאלו את הצדיק מדוע כך מכבד את האדם הזה, לא תלמיד חכם ולא שום עניין מיוחד, יהודי ככל היהודים? ענה ואמר להם: אדם זה אמו אלמנה חולה, אשר לא יכולה בכוחות עצמה, לעשות מאומה והוא עזב את עבודתו ואת כל חייו הקדיש למצווה אחת, כבוד האמא ומסירות נפש על אימו. אמר מו"ר זקננו, אני מכבד אותו כבוד גדול על מצווה גדולה זאת, אשר מקפיד בה בכל כוחו. לכל מצווה יש כח גדול ביותר ואין האדם יודע באיזה עת ובאיזה זמן תעמוד איתו המצווה אשר מקפיד בה. ברוך ה', ה' זיכה אותנו להשתדל להגדיל תורה ובשעה אשר כותבים הדברי תורה האלו, אנו בדרך לצרפת למסור שיעור תורה, לזכות את הרבים ובודאי, זכות הרבים גדולה וחזקה מאוד ולמצווה זאת יש שכר גדול בשמים, אף שבריאותינו לא על הצד הטוב, משתדלים לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו, ולתקן באנו ולא לקלקל. מתפללים אנו, מעומקא דליבא, שבזכות מצווה זאת יתן ה' כח והצלחה לכל המשתדלים בקהילת קודש שובה ישראל, ויצילם מן הרעים החוטאים והמחטיאים ויפתחו שערי שמים, וזכות אבות תגן עליהם ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
מגזין אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א אברהם אבינו אומר למלאכים שבאו לביתו: "יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם". והרבה ביאורים נאמרו ב"יוקח נא מעט מים". ואפשר לבאר דבר, אשר חשבנו לפני שנים, ובזכות דבר קדוש זה, יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללוי-ה. הנה, מובא בבראשית רבה, שבשעה שברא הקב"ה את העולם, הפריד הקב"ה בין המים העליונים לבין המים התחתונים; המים העליונים זה השמים וכו', והמים התחתונים, אלו הימים והנהרות וכו'. אך בשעת ההפרדה, המים העליונים התחילו להצטער ולבכות לפני ה', מדוע אנו רחוקים מה' ולכן, שמם נקרא מים הבוכים, ומה עשה הקב"ה ליישב את דעתם, נתן להם לעתיד לבא, כשיבנה בית המקדש יקחו מים למזבח, וכששמעו המים דבר זה, נחו ונרגעו מכל צערם ויגונם. והנה קשה המים הצטערו על קירבה לה' ובכו, איך מתרצים ממצווה אחת שרק אחרי אלפי שנים נבנה בית המקדש ומצוות ניסוך המים הייתה כמה מאות שנים, ועל זה מתרצים המים? אלא, זה יסוד גדול שצריך כל אדם לשים מול עיניו, כל מצווה ואפילו הקטנה ביותר, יש לה מעלה וכח גדול, אשר עולמות רבים לא עומדים ליד ערכה של מצווה אחת ואפילו אם נראה לאדם קטנה ביותר. המים נרגעו מצער על מצוות ניסוך המים. וזה אשר אומר אברהם אבינו למלאכים, אשר חשב אותם לערבים ריקים, אשר רחוקים מהקב"ה, "יוקח נא מעט מים", אתם מאמינים בעבודה ובעמל והייתם רחוקים מהקב"ה, מה תאמרו איך בגיל כזה אחרי ריחוק מוחלט מה', נלך לדרך טובה? מה נוכל להועיל ולהשיג? עונה אברהם: תלמדו מהמים, ממצווה אחת של ניסוך המים נחו ושמחו שמחה גדולה. וכעת, תרחצו רגליכם מעוונות ומעשים רעים, ותלכו בדרך ה', בדרך של מעשים טובים. צריך האדם לדעת, שיש לכל מצווה כח גדול מאוד ואין ראשית ואין אחרית לשכר והמעלה של כל מצווה. ומול עיני, בכל עת, גירסא דינקותא, בבית הכנסת אשר מו"ר זקננו הקדוש רבנו משה אהרון פינטו זצוק"ל היה מתפלל, היה מקפיד לכבד כבוד גדול אדם פשוט והיה מושיב אותו במזרח בכיסא לידו, ובאחת השבתות, בסעודת שבת, עמדו ושאלו את הצדיק מדוע כך מכבד את האדם הזה, לא תלמיד חכם ולא שום עניין מיוחד, יהודי ככל היהודים? ענה ואמר להם: אדם זה אמו אלמנה חולה, אשר לא יכולה בכוחות עצמה, לעשות מאומה והוא עזב את עבודתו ואת כל חייו הקדיש למצווה אחת, כבוד האמא ומסירות נפש על אימו. אמר מו"ר זקננו, אני מכבד אותו כבוד גדול על מצווה גדולה זאת, אשר מקפיד בה בכל כוחו. לכל מצווה יש כח גדול ביותר ואין האדם יודע באיזה עת ובאיזה זמן תעמוד איתו המצווה אשר מקפיד בה. ברוך ה', ה' זיכה אותנו להשתדל להגדיל תורה ובשעה אשר כותבים הדברי תורה האלו, אנו בדרך לצרפת למסור שיעור תורה, לזכות את הרבים ובודאי, זכות הרבים גדולה וחזקה מאוד ולמצווה זאת יש שכר גדול בשמים, אף שבריאותינו לא על הצד הטוב, משתדלים לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו, ולתקן באנו ולא לקלקל. מתפללים אנו, מעומקא דליבא, שבזכות מצווה זאת יתן ה' כח והצלחה לכל המשתדלים בקהילת קודש שובה ישראל, ויצילם מן הרעים החוטאים והמחטיאים ויפתחו שערי שמים, וזכות אבות תגן עליהם ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
 
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה