הקשב! מיינדפולנס, עכשיו גם במערכת החינוך

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('2de312db-5bbc-4e30-b0c0-91c57daa3f1d','/dyncontent/2022/5/11/a92e5b7e-d774-4fa4-baf8-9fcc138afdfc.gif',14608,'מדיטרנה אייטם כתבה ',525,78,true,21779,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('2de312db-5bbc-4e30-b0c0-91c57daa3f1d','/dyncontent/2022/3/4/a9d30218-b28a-4e06-8596-e508bc61dcfd.gif',14391,'הכל כלול אייטם כתבה',525,78,true,21779,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('2de312db-5bbc-4e30-b0c0-91c57daa3f1d','/dyncontent/2022/4/27/91291c2e-a624-470a-ab8f-71e8c9c9c1a2.jpg',14014,'אילבן אייטם כתבה ',525,78,true,21779,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('2de312db-5bbc-4e30-b0c0-91c57daa3f1d','/dyncontent/2022/5/8/d09ca2f4-3e2b-474f-a372-f6447c460983.jpg',13214,'בוטיק הפיתה אייטם כתבה ',525,78,true,21779,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('2de312db-5bbc-4e30-b0c0-91c57daa3f1d','/dyncontent/2022/2/16/1fe9d07e-0a57-4aa9-b7c5-da1ce8b516b5.gif',13859,'דימרי הרמוני אייטם כתבה',525,78,true,21779,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('2de312db-5bbc-4e30-b0c0-91c57daa3f1d','/dyncontent/2022/5/13/926e5cdb-1018-493e-8bea-c08b00295557.jpg',14616,'מכללת עזריאלי אייטם כתבה ',525,78,true,21779,'Image','');},15]]);})

התרגול המנטלי שנמצא כבר שנים בחזית המחקר המדעי מייחס חשיבות גדולה לכאן ועכשיו ועוזר למגוון רחב של התמודדויות פיזיות ורגשיות. אז למה את מה שעובד כמעט בכל תחומי החיים לא הכניסו עד כה לבתי הספר? החוג לחינוך באקדמית אחוה עם השאלה והתשובה

freepick

מערכת החינוך, במיוחד בשנים האחרונות, נתקלת בצורך הולך וגובר בשינוי שיטות ההוראה הנובע, בין היתר, מהצורך לעדכן את הגישה החינוכית למאה ה-21 ולכלול בה גם מאפיינים רגשיים וחברתיים כמו אמפתיה, חמלה, אתיות ויצירתיות. הדבר נכון, ראוי ורצוי הן בהתייחסות לרווחתם האישית של התלמידים והן בהעברת מוקד ריכוז הידע מהמורה לתלמיד.

בהקשר זה נמצא כי תרגול מיינדפולנס בקרב ילדים משפר את תפקודי הקשב, מביא לעלייה ברמת ההישגים הלימודיים, משפר כישורים חברתיים, מעלה את רווחתם הנפשית, ומבסס ומגביר ערכים כמו אמפתיה, סבלנות וסבלנות. בחוג לחינוך שבבית הספר לחינוך והוראה באקדמית אחוה, הבינו שמה שטוב לכל תחומי החיים טוב עוד יותר למערכת החינוך. כבר השנה הוכנס בתכנית הלימודים לתואר ראשון בחינוך ארגז כלים לפיתוח חוסן ורווחה נפשית. זאת, במטרה להגביר בקרב המרצים, הסטודנטים ללימודי הוראה ולמורים לעתיד את חשיבות הלמידה הרגשית-חברתית (SEL) בבתי הספר.

אז מה זה בעצם מיינדפולנס?

תרגול מיינדפולנס (קשיבות) הוא תהליך פנימי של הבאת תשומת לב מכוונת לחוויות המתרחשות בהווה, כאן ועכשיו, כמודעות מכבדת ובלתי שיפוטית. תרגול של מודעות קשובה ממקד את הקשב במחשבות, בתחושות וברגשות ברגע הנוכחי, והוא עושה זאת ללא פרשנות. מחקרים רבים שבוצעו בנושא מצאו שהתרגול לא רק יעיל, אלא גם תורם לצמצום סימפטומים נפשיים, מוריד רמות של לחץ וחרדה, משפר את הריכוז ומפחית הרהורים והסחות דעת.

בספרות קיימים הסברים שונים למכניזם העומד בבסיס תרגול המיינדפולנס. אחד מהמודלים העדכניים שבהם הוא המכניזם העצבי המתייחס לכל התהליך ולתוצאותיו. הגורמים בעלי המוטיבציה במודל זה מדברים על כוונה, הנעה, ציפיות ועמדות המשפיעים על האימון המנטלי במיינדפולנס. במהלך התרגול הם גורמים להבדלים בתהליכי הליבה המשלבים את תפקודי הקשב, הגמישות המחשבתית והגמישות הרגשית. כל המשתנים האלה גורמים לאדם להיות מודע ולא שיפוטי במקביל לשיפור המאפיינים הרגשיים שלו.

מיינדפולנס בשדה החינוכי

התרגול המנטלי נמצא כבר שנים בחזית המחקר המדעי וממצאיו הוכיחו כי הוא עוזר למגוון רחב של התמודדויות פיזיות ורגשיות. בעקבות כך, פותחו מגוון רחב של תכניות מיינדפולנס שהותאמו לצרכים ההתפתחותיים של ילדים המשולבות במסגרות רבות ובהקשרים נרחבים. עם זאת, יצירת מרחב חינוכי קשוב הוא תהליך רב שלבי שצריך לכלול שלושה גורמים הקשורים אחד לשני ומזינים אחד את השני: צוות חינוכי, תרגול עם תלמידים והדרכת הורים.

מודל משולש זה נמצא במרכזו של קורס מיינדפולנס המועבר לסטודנטים לתואר ראשון בחינוך באקדמית אחוה. כחלק מתעודת הוראה לומדים הסטודנטים על חשיבותה של כל צלע וחיבורה לכדי תרגול מיינדפולנס במערכת החינוך. בחוג לחינוך בבית הספר לחינוך באקדמית אחוה מודעים לכך כי הצעד הראשון ליצירת תשתית נכונה למרחב קשוב הוא בהכשרה של סטודנטים ללימודי הוראה, הלוא הם המורים לעתיד, ותרגול בעזרת ליווי מקצועי כחלק משגרת הלימודים. בכך, אנשי הצוות החינוכי יוכלו ליהנות ברמה האישית מהשפעות התרגול, ביניהן שיפור איכות החיים, עלייה ברמת החמלה, העצמית ולאחר ובהמשך בהפחתה ברמת השחיקה. כמו כן, הצוות החינוכי יוכל להבין בעזרת התרגול את ההשפעות שהתלמידים עשויים לחוות והאפשרויות הגלומות בו.

הצלע השנייה המרכיבה את המשולש היא תרגול עם התלמידים. ראשית יש להכיר לתלמידים את המונחים הבסיסיים העומדים במרכזה של המיינדפולנס ואת הכללים לתרגול. לאחר מכן, בכל פעם יועבר תרגול אחד בסופו יתקיים שיח על התחושות, הרגשות והמחשבות שעלו במהלך התרגול. מורכבות התרגולים תעלה עם הזמן, כאשר יומלץ לאותם תלמידים להמשיך לתרגל בבית ולשתף למחרת בבית הספר את החוויות האישיות.

מודל המשולש ליצירת מרחב חינוכי קשוב נסגר בבית התלמיד - בהורים. הרחבת המרחב הקשוב של התלמיד לביתו כוללת מספר שלבים. הראשון, היכרות של ההורים עם עולם הקשיבות וחשיפה לסוגי התרגולים שהילדים תרגלו במסגרת החינוכית. השני, תרגול מונחה המשותף לילד ולהוריו. וכן, על מנת לבסס ולהעמיק את התרגול באופן אישי ומשפחתי במסגרת הבייתית, קיימות המלצות לתרגולים המשולבים בחיי היום-יום.

"במחקר שביצעתי לאחרונה בקרב ילדים באזור עוטף עזה, מצאתי כי תרגול קשיבות בעל השפעה מובהקת על תפקודים קוגניטיביים, רגשיים, התנהגותיים ולבסוף על רמת החוסן הנפשית של התלמידים", מסבירה ענת אטיה מלכי מרצה באקדמית אחוה. "התוכנית שנחקרה כללה, ראשית, הכשרה והתנסות מוקדמת של אנשי החינוך. חלק מהותי זה הטמיע את ערכי המיינדפולנס כשפה משותפת ואחידה בין אנשי הצוות החינוכי, עם התלמידים ובהמשך עם הסביבה הביתית של התלמידים. כמו כן, הוא ענה על הצרכים האישיים של צוותי החינוך ותרם לשותפות חינוכית לטווח ארוך.

במחקר זה נוכחתי לראות בשטח את ההשפעה של הכשרה שכזו, ואני רואה בהקנייה זו תנאי מקדים להבאת הבשורה לבתי הספר והגנים. המכללה האקדמית אחוה הייתה בין המכללות הראשונות שבחרה להקנות את בסיס הידע, הכלים וההרגלים של תחום המיינדפולנס לסטודנטים לתעודת הוראה. ולשמחתי הרבה, נפלה בידי הזכות להעביר קורס זה לסטודנטים לתואר ראשון בחינוך בשנתם הראשונה ולראות את ההשפעה של התרגול על חייהם הפרטיים, על תפקודם הלימודי וכן על היישום של הכלים בהמשך תהליך ההכשרה שלהם".

$(function(){})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה