מי מאיתנו לא חלם על לעלות לכר הדשא ולהבקיע שער ניצחון עבור קבוצתו האהובה? מי מאיתנו לא חלם לעלות על הדשא, ללבוש את המדים בצבע הנכון ולהיות מזוהה עם קבוצה, עם המשחק?

במוצ"ש האחרון זה בדיוק מה שקרה. דרבי, בסך הכל בין שתי קבוצות בליגה ג', עם כדורגל די בינוני ואף למטה מזה, אבל הריגוש, האווירה, הקהל, הצבע וההרגשה שזה שלנו, של הרחוב, של האוהדים, יוצרת עניין ומחפה בריבית על היכולת. (בינינו גם בליגת העל הרמה לא משהו).

העובדה שאנשים רצו להיות חלק מזה, ביקשו, שאלו, התעניינו, אמרה דבר אחד: זה כנראה הדבר האמיתי.

20 ש"ח עבור משחק בליגה ג', 20 ש"ח (!!) ומה? אנשים שילמו, באו, רצו להיות חלק, פתאום המחיר לא חשוב, לא משנה.

רק לשם השוואה בשני משחקים בשבת האחרונה בליגת העל, הגיעו ביחד 4000 צופים, בדרבי (שוב נזכיר שזו רק ליגה ג') הגיעו כ- 5000 (או 4500), רק מראה כמה פוטנציאל של קהל יש לאשדוד, כמה כל השנים האלה, הקהל התחבא, הסתתר ולא רצה לצאת (וממש לא משנה מה הסיבות כרגע).

הקמתן של קבוצות עירוני, הפועל, האדומים וכדומה, החזירה את הכדורגל לאוהדים, לרחוב, לעם.

כדורגל לאורך ההיסטוריה היה המשחק של ההמונים, של האזרח הפשוט, אנשי המעמד הנמוך. פתאום כל נער/ילד/בחור שמשחק ביום שישי, חולם אולי על היום שיעלה לכר הדשא.

חלק מהשחקנים שעלו לכר הדשא במוצ"ש אני מכיר אישית, חלקם שיחקו איתי עם חברים בימי שישי או במהלך השבוע. עבור חלקם, לדרוך על כר הדשא בי"א היה מרגש, ממש כאילו הם משחקים באחד האצטדיונים המפורסמים בעולם. חלקם עודדו את גיבוריהם בתור ילדים מהיציע.

לכמה שעות אותם שחקנים היו כוכבים. כוכבי כדורגל, כיכבו באתרים, בעיתונים והפכו לסלבים לכמה שעות.

בני העיר, אותם שחקנים שקמו בראשון בבוקר, חזרו להיות אותו טכנאי, סוור בנמל, או חשמאלי, אותו אבא לילד או ילדה, בעל לאישה, יכלו לכמה שעות להרגיש כוכבים, ולא משנה אם אתה בצד המפסיד או המנצח.

אוהדי שתי הקבוצות השקיעו בתפאורה, בעידוד, בקנייה של אביזרי עידוד חלקם מכספם הפרטי. הדגל הענק של אוהדי האדומים שנפרס בין שני הבניינים ק הראה כמה יצירתיות ויכולת יש כאשר רוצים.

אפילו שחקני שתי הקבוצות הגיבו במחיאות כפיים לקהל למראה הדגל והיוזמה היפה והמרשימה.

ולכן, חשוב לכולם להבין שהפרויקט הזה של כל הקבוצות שקמו השנה, הוא מבורך, הוא חשוב ויעשה רק טוב לעיר ולספורט. בהנחה וכולם יבינו את המקום שלהם.

לקבוצות אוהדים יש נטייה עם הזמן, לגדול ולחשוב שהם הקבוצה, שהם המשחק, מתערבים בניהול, בעיות אלימות וכדומה. כל עוד זה יישאר טהור, נקי, שלנו של הרחוב, הספורט בעיר בכלל והכדורגל בפרט ירוויחו.