שחר כחלון
06.05.25 / 13:09
להאזנה לתוכן:
תגים:
כדורגל באשדוד
,
כדורגל נשים
,
עירוני אשדוד בנות
דווקא אחרי העלייה של פנתרות אשדוד לליגת העל ועליית כדורגל הנשים בעיר בפרט ובארץ בכלל, עשויה קבוצת נשים אחרת להיסגר, בשל היעדר תקציב. בקבוצה מאשימים את העירייה בהיעדר תמיכות ותקציב. רשות הספורט: "הקבוצה זכתה לתמיכה תקציבית מלאה בעונה האחרונה"
אחרי עונה שבה פנתרות אשדוד (אגודה אחרת, קבוצה אחרת) השיגה הישג מרשים בדמות עלייה לליגת העל, בכדורגל הנשים, דווקא קבוצה אחרת עשויה להיסגר.
מדובר על עירוני אשדוד בנות שעשויה בשל קושי תקציבי להיסגר. על פי מה שנאמר לשחקניות הקבוצה וגם על פי בדיקות שנערכו מול גורמים בקבוצה, הקבוצה לא תהיה זכאית בעונה הבאה לתקציב ותמיכות מצד עיריית אשדוד ולכן עשויה להיסגר.
בהודעה שנכתבה בקבוצת הוואטספ לשחקניות הקבוצה נכתב: "'ערב טוב, לצערי יש לי בשורות לא טובות ואנחנו מחויבים לעדכן אתכן במיידי.
הייתה ישיבה מול עיריית אשדוד שבה הובהר לנו שבעקבות העלייה של הפנתרות (יריבות בצד כל הכבוד להם) קבוצת הנשים שלנו לא תהיה זכאית יותר לתקציב עונתי וגרוע מכך קיזוז כספים גם לשנה הזאת.
לאחר ישיבת הנהלה הוחלט שמבחינת המועדון יש לנו כוונה לסיים את העונה הנוכחית... אנחנו נבין כל החלטה שלכן ואני ברמה האישית מאוד כואב את המצב והחוסר הוגנות של עיריית אשדוד אחרי כל העונה הזאת ולאן שהגענו. אבל אנחנו מחויבים לשקף לכן את האמת.'
חשוב לציין שקבוצת הגברים של עירוני אשדוד שמשחקת בליגה א' ויש לה מחלקת נוער איכותית עם מאות ילדים ובני נוער, ממשיכה כרגיל וההחלטה לגבי קבוצת הנשים לא קשורה אליה.
יגאל ממן מעירוני אשדוד אמר בנושא: "לצערי הרב עיירית אשדוד החליטה במיידית לקזז את כל מה שמגיע לקבוצת הנשים. ולכן נאלצנו להפסיק פעילות. בעניין תשלום לשחקניות כולן יקבלו את כל הכסף שמגיע להן בדיוק כמו שהן קיבלו במהלך כל העונה".
שחקנית הקבוצה רותם מויאל כתבה פוסט בנושא: "הכדורגל תמיד היה עבורי הרבה יותר מסתם משחק. הוא היה תשוקה, בית, משפחה. במדי עירוני אשדוד מצאתי את כל אלה ועוד.
שלוש שנים של עבודה קשה, רגעים בלתי נשכחים, וחברות שהפכו לקשר דם. יחד חווינו עליות ומורדות, ובשנה שעברה הגענו לשיא עם העלייה לליגה הלאומית - רגע של גאווה משותפת שלא אשכח לעולם.
העונה הזו התחילה עבורנו לא פשוט, מלאה באתגרים החלפת מאמנים והפסדים. למרות הרצון שלי לקחת פסק זמן, לא הצלחתי באמת לעזוב את הבנות ואת הקבוצה שהפכה למשפחה.
כשחזרתי למגרש, עשיתי זאת מתוך אהבה אמיתית ורצון עז לעזור לנו להישאר בליגה הלאומית. יחד עם הגעתו של מאמן מצוין שהביא איתו רוח חדשה וידע מקצועי רב, התחלנו סוף סוף לנצח, ואף הצלחנו לעלות מעל הקו האדום. לרגע אחד, האופק נראה מבטיח, ותחושת הסיפוק הייתה עצומה - ידענו שנלחמנו והשקענו את כל כולנו.
ואז, ברגע אחד, הכל התנפץ. ההודעה על סגירת הקבוצה הכתה בנו כרעם ביום בהיר. אחרי כל המאבק, אחרי שהתחלנו לראות את האור בקצה המנהרה, נאמר לנו שזה נגמר.
בלי סיבה ספורטיבית אמיתית, בלי התחשבות במאמץ שלנו, בחלומות שלנו, בקשר העמוק שלנו. חשוב לי לציין שאני בדרך כלל לא נוהגת לעשות השוואות בין ספורט גברים לנשים.
עם זאת, במקרה הזה, אני מרגישה בבטחון מוחלט שסיום עונה והתנהלות כזו כלפי קבוצת כדורגל גברים לעולם לא היו מתרחשים. זה לא קשור רק לכסף, אלא לתחושת בסיסית של כבוד והערכה כלפי ספורטאים שמקדישים את חייהם למשחק.
אני, לדוגמה, גרה כיום בבאר שבע, ובעבר גרתי בנתניה - בשתי הערים הללו קיימות שתי קבוצות נשים פעילות (מכבי נתניה ומכבי בנות נתניה, מכבי באר שבע והפועל באר שבע), ובכל זאת בחרתי בעירוני אשדוד. חשוב לי להוסיף שאני לא פעילה כבר שנים ברשתות החברתיות, והיה לי חשוב לעשות את זה הפעם - זה מעיד כמה הנושא הזה חמור ונוגע לליבי.
לקרוא את ההודעה שנשלחה בקבוצה (ראו למעלה) אחרי עונה שלמה של מאבק, של השקעה אינסופית של זמן, אנרגיה ונשמה - זה פשוט שובר את הלב.
עבורי, באופן אישי, זה אומר נסיעות ארוכות מבאר שבע לאשדוד רק כדי להתאמן, ימים שלמים שבהם חיכיתי שעות ברכב לאימון.
עבור רבות מאיתנו, זה אומר גם עצירה של החיים האישיים, ויתור על אירועים וזמן עם משפחה וחברים כדי לנסוע למשחקים רחוקים ולייצג את הקבוצה.
זוהי רק דוגמה קטנה להקרבה הגדולה של כל אחת מאיתנו כדי להיות חלק מהקבוצה הזו. ולהרגיש שכל זה, כל מה שעשינו, כל הניצחונות הקטנים והגדולים, הרצון להישאר בליגה, פשוט לא נחשב. זה מרגיש כמו זלזול עמוק בנו, בשחקניות, בצוות, ובכל מי שהאמין בנו. סיום כזה, ברגע האחרון, בלי שום הערכה למאמץ שלנו, הוא פשוט לא מתקבל על הדעת.
חשוב לציין שגם מבחינה כספית ההתנהלות הייתה מחפירה. לפני חודשיים נאלצנו לעצור את ההתמודדות כדי שישלמו לנו את מה שמגיע לנו על פי החוזה שנחתם עם כל אחת מאיתנו - ובאותו זמן עוד האמינו בנו.
אחרי מאבק ארוך, הכסף שולם, אך עדיין נותרו חובות של חודשיים נוספים. עבור 20 בנות, חלקן נשענות על הכסף הזה כדי לשלם שכר דירה, משכנתא ולצרכים בסיסיים. זה פשוט לא ייתכן שככה מתייחסים לספורטאיות שנתנו את כל כולן.
למרות הסיום המר והפוגע הזה, הלבבות שלנו עדיין פועמים אהבה לכדורגל. אנחנו גאות בדרך שעברנו יחד, ברגעים היפים וגם באתגרים שהתמודדנו איתם.
אנחנו תקווה שיום יבוא וספורט הנשים יזכה ליחס הוגן ומכבד יותר, וששחקניות לא יצטרכו להיאבק לא רק על המגרש, אלא גם על הזכויות הבסיסיות שלהן. אנחנו מסיימות את הפרק הזה בתחושה קשה של חוסר צדק, אך עם תקווה קטנה לעתיד שבו הערכה ומקצועיות יהיו נר לרגלי כל מי שעוסק בספורט נשים".
יורם אסרף מנכ"ל רשות הספורט אמר בנושא: "קבוצת הנשים של עירוני אשדוד תוקצבה באופן מלא בסכום של כ- 350 אלף ש"ח בעונה האחרונה (2024/25).
בסיום עונה זו, קבוצת פנתרות אשדוד עלתה ליגה ולפי הדירוג התבחיני הקבוצה שנמצאת בליגה הבכירה מקבלת את התקציב, עד השנה מכיוון ששתי הקבוצות היו באותה ליגה, הן קיבלו הקצבה דומה מהעירייה שהתחלקה שווה בשווה.
הדבר נכון לכל ענפי הספורט בעיר, נשים וגברים, כדורגל, סל, כדוריד, לפי החלטת העירייה וקביעת תבחינים וקריטריונים מוגדרים מראש".
נזכיר כי בתחילת העונה מועצת העיר אישרה את שינוי התבחינים לתמיכה תקציבית מצד העירייה בקבוצות בענף הכדור, כך שהקבוצה שתקבל את רוב התקציב היא הקבוצה הבכירה בכל ענף.
הלן גלבר, יו”ר האופוזיציה, פרסמה מכתב נוקב לראש העיר: “בעיר אשדוד קורה בדיוק ההפך ממה שמדברים עליו – העצמת נשים וקידום ספורט נשי. הקבוצה לא נכשלה, אלא פרחה והתפתחה, אך כנראה שזה לא מעניין כשמדובר בנשים".
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
