הערב (ראשון, 4 בדצמבר), תיפתח בשעה 18.30, בבית האמנים החדש בעיר ע"ש אריה קלנג תערוכה ייחודית בה לקחו חלק כ- 90 אמנים מהעיר אשדוד- 30 צלמים, 30 אמנים ו-30 שפים. אחד מהשפים שמשתתפים בתערוכה הוא ירון בן חמו שנחשב לאחד מהאנשים המוכרים בעיר, שגם אם לא הכרתם אותו אישית עד היום, סביר להניח שמתישהו אכלתם משהו שהכין באחד מהעסקים שהקים וניהל בעיר אשדוד.

בן חמו גדל וחי באשדוד כל חייו. הוא למד במקיף ו' אבל כבר בגיל מאוד צעיר, כשהיה בן 12 היה בורח מבית הספר ,זה התחיל בהפסקות כדי לעבודה במאפייה ושם חבר לתחום הקונדיטוריה. בגיל 16 פתח את העסק הראשון שלו בחייו- קונדיטוריה משלו ברובע הסיטי באשדוד.

איך הצלחת לפתוח עסק משלך בגיל כל כך צעיר?
"אהבתי לאפות. הייתי מגיע לבית הספר מאוחר או בורח משם מוקדם כדי לעבוד במאפייה סמוך לביתי. כמה שההורים שלי ניסו לדבר איתי להתמקד בלימודים זה לא צלח,הייתי ילד חרוץ וחסכן,כבר בגיל 16 הייתי עם 200 אלף ₪ והחלטתי שזה הענף שמעניין אותי ומפה אני רוצה להיות עצמאי.

עם הזמן המשפחה שלו הבינה שאי אפשר לשכנע אותו אחרת והחלו לעזור לו בניהול העסק. לאחר חצי שנה התחבר לרשת מאפיות דהרי (שלימים הפך ל״המאפה הצרפתי״) שהמליץ לו לסגור בסיטי ולעבור לרובע י"ג. קצת לפני גיל 17 (כיתה י'), נשר מבית הספר, סגר את העסק והתגייס מוקדם לצבא, שם עשה קורס טבחים סוג 1 וכשסיים את השירות הצבאי התחיל לעבוד כטבח אצל המסעדן אידי ישראלוביץ׳ שאצלו מהר מאוד למד את המטבח על בוריו, הקים וניהל ביד רמה את מטבח המסעדה ״אידי במרינה״ ומיד היה כשף המסעדה.

מה הקשר בין שף במסעדה לקונדיטוריה?
"שף צריך להבין אוכל וניהול. מסעדה טובה היום חייבת שיהיה לה גם מגוון של קינוחים איכותיים בתפריט. אצלי המעבר מהקונדיטוריה לאידי היה טבעי, הבנתי שאני רוצה להיחשף לעוד תחומים בעולם הקולינארי, החיבור ביני לבין אידי היה ממש טוב, הסתובבתי איתו בכל מיני כנסים והרצאות מזון על ענף המסעדנות ולמדתי ממנו המון, לא יודע איך לתאר לך את ההרגשה היה לי פשוט כיף ונוצר בינינו חיבור טוב (עונה בן חמו בחיוך רחב).

אחרי ארבע שנים חבר יחד עם אתי ואלי ממסעדת אלדין והקימו יחד את מסעדת 'טוסקנה' (שהיה בחלק העליון של גן אלישבע) ועבד שם במשך שנה וחצי ואז פתח את ה'בגטוס' באזור י"ב. "הבגטוס עבד חזק במשך שנה וחצי. לאחר מכן החלטתי שאני רוצה להתרחב ופתחתי סניף נוסף באזור התעשייה שהיה למפעל של ממש, היינו מכינים שם את כל הסלטים, הבשרים. נכנסתי למעין 'טראנס' של רצון לגדול ולדאוג שהכל יעבוד כמו שצריך... אבל בזמן שהייתי שקוע שם בהקמה הזנחתי מעט את הסניף הראשון ברובע י"ב. עשיתי טעות וכפי שלמדתי על בשרי- על טעויות משלמים. כשאני חושב על זה עשיתי כמה טעויות אבל לקח לי זמן "להתעורר", למרות שנדמה היה שהכל עובד כמו שצריך הכל החל להתדרדר כמו כדור שלג עד שקיבלתי "נוק אאוט" והפסדתי כ- 800 אלף ₪", אומר בן חמו.

באיזה גיל עשית את המיליון הראשון שלך?
"אני עובד קשה כל החיים וגיליתי שמשהו קטן יכול להפוך לאימפריה. כסף לא עושה אותנו אנחנו עושים אותו, קניתי את ה"בגטוס" בסכום מאוד נמוך יחסית, בעלות של משהו כמו 20 אלף ₪. אחרי שנה העסק היה מוערך בסכום של 100 אלף דולר", להגיד לך שעשיתי מיליון שקל... אף פעם לא הרגשתי אותם אבל ללא ספק תמיד היו לידי".

איך הצלחת להשתקם אחרי ה"נפילה"?
"באתי ממקום קטן. תקראי לזה תמימות, אף פעם לא התחשבתי עם אורח החיים שלי- הרווחתי, עבדתי, נהניתי, ביליתי, חייתי את החיים ובזבזתי על כל מה שבא לי ופתאום מצאתי את עצמי בהפסדים. משם הבנתי שאני צריך לצאת לעבוד, להחזיר כספים לכל ספק וספק שמגיע לו כסף. בתוך כל הבלגאן פתחתי עוד עסק קטן - היה לי קצת ציוד מטבח והמון אמביציה- בניתי מטבח "אחורי" שסיפק אוכל לכ- 200-150 מנות מידי יום במקביל לבגטוס ודווקא שם, אחרי שהבגטוס נסגר הצלחתי ליצור "גילגול" חדש בכדי לסיים ולסמן על תקופה זו כהיסטוריה".

בן חמו לא הקים עסקים רק באשדוד או בישראל. אחרי ה"מטבח האחורי" הכיר איש עסקים מ- מומבסה (קניה) ולאחר שבועיים נסע יחד איתו והקים מעין סניף של "ארומה" בהתאמה לעם הקנייתי שעד היום נחשב למצליח מאוד וטס לשם מידי שנה בכדי לרענן את הכך האפריקאי. כשחזר לארץ עבד במסעדת טרמיסו ונתן ייעוץ קולינרי ל״גג״ סוואט סטאר,  משך שנתיים עבד כסו-שף במסעדת "מסה" לצידו של השף אביב משה, עזב שם ונכנס בשותפות בקפה "לנדוור" בתל אביב בבניין קרית הממשלה וגם משם יצא והחל לעבוד במלון "west Ashdod"  שם ניהל את המטבח ולקח לפיקודו  את מסעדת "אנדיב", היה לשף התפעולי של כל המסעדות שהיו בבעלותו של שף גיא פרץ ותרם שם לא מעט למערך הקולינרי.
 
אתה כל הזמן נמצא במקום מסוים ועוזב? איך אתה בזוגיות?
"יש לי תאבון גדול לגדול להבין ולהתפתח. במה שאני עושה אני תמיד שואף למצוינות זה שונה לגמרי מבחינתי... הייתי בזוגיות ארוכה במשך הרבה שנים והיום אני בזוגיות יציבה וטובה כבר מעל שלוש שנים עם נועה שלי".

מה אתה עושה היום?
"במהלך כל השנים הייתי כשף ויועץ קולינרי, אני כל הזמן עושה אירועים פרטיים, עובד על הקמה של מסעדות חדשות וכו׳. שבימים אלו ממש אני עובד על הקמה של אתר אינטרנט אישי ומקצועי עם חברת "obdo" שבעצם יספר ויסביר מה אני, מי שאני ומה שאני עושה בתחום הקולינרי, יש למה לצפות- מבטיח להפתיע עוד בעתיד".

מה ההבדל בין טבח לשף?
"ברגע שטבח מנהל מטבח ומניע אותו לפי העולה ברוחו, הוא נקרא אוטומטית השף של המטבח, המנהיג של המסעדה הוא השף. הדרישה בישראל אגב, היא וותק / ניסיון במקצוע של עשר שנים- יש המון שפים שמעולם לא למדו בישול באיזה בית ספר שהעניק להם תעודה שמעניקה להם את ה"טייטל"- שף. אני יכול לומר שתמיד חייתי את תחום המסעדנות. נהניתי ממפגשים, הרצאות, הדרכות ואני מקפיד ואוהב כל הזמן ללמוד ולהעמיק את הידע והניסיון שלי ולחוות משהו חדש ואחר. אני אסכם לך את זה בכמה מילים: במטבח או שיש לך את זה או שאין, אם אתה טוב אתה יכול להכנס לעבוד בכל מקום. יש המון שפים שקוראים לעצמם שפים שאפילו חביתה לא הייתי מביא להם להכין לי".

במה אתה הכי טוב?
"מת על בשר, לומד כל הזמן ומבין כל מה שקשור לבקר וצורות עשייה- אני אוהב לקחת בשרים לכיוונים מיוחדים לעשות איתם כל מה שרק אפשר, מעבר לזה אני ממש אוהב את המטבח האסייתי. יכול לומר לך שאני מודע לזה שחסרה באשדוד מסעדה בשרית איכותית וחבל. יכול לומר שהייתי לאחרונה במשא ומתן מתקדם בעיר שבו יכולתי לבוא לידי ביטוי אבל זה לא צלח... אני יודע בוודאות שאם הייתי מלביש את הקונספט שרציתי שם הייתי מגשים לחובבי בשר את כל החלומות שלהם".

מה אתה הכי אוהב לאכול?
"אוכל פשוט, פיתה שווארמה, טחינה רק שיהיה בצד פלפל חריף לא צריך יותר מזה".

יש לך חלום? משהו שרצית ולא הגשמת?
"לשם אני מכוון ואני מרגיש שאני לא רחוק משם ועם קצת סבלנות בקרוב יראו בעיר משהו מאוד מיוחד שאני עובד עליו. כבר המון זמן רק אני מחכה לרגע המתאים. היום אני יכול להגיד בוודאות שאני עושה את מה שאני אוהב". 

התערוכה "מבשלים אמנות באשדוד" תיפתח הערב- יום ראשון, 4 בדצמבר בשעה 18.30 ותינעל ביום 5 במרץ 2017 || בית האמנים החדש ע"ש אריה קלנג || אוצרים: דן לב ועילית אנגל