כששמעון פרס, נשיא המדינה לשעבר ז"ל, רצה לחגוג יומולדת 93 הוא בחר במסעדה של אידי. למה? הם הכירו במשך 25 שנה ופרס ידע שאידי יודע מה הוא אוהב לאכול ולשתות ויתרה מכך, שהוא לא ירוץ לספר לאף עיתונאי מה הוא הזמין וכמה טיפ הוא השאיר. כמובן שאידי לא חדש בתחום והוא כן דאג לכך שיפורסם אייטם לגבי זה שנשיא המדינה לשעבר הגיע לחגוג אצלו יומולדת. מה זה חדש? מומחה בשיווק. 

בשנת 1981 פתח אידי את העסק הראשון שלו שנקרא "אידי פאב" והיה ממוקם מתחת לבניין העירייה הישן ברובע ד'. בכלל, בעבר אידי היה איש לילה, יוצא ומבלה הרבה והביא לאשדוד בימי העבר את המוזיקאים הכי טובים, סשנים של הרכבים  אשדודים מהעיר ומרחבי הארץ. עם הזמן "סקרנים" קצת התחילו להפריע את מנוחתו והוא מצא את השקט והשלווה שלו במסעדת הדגים בה הוא מרבה לשהות. מסעדת הדגים קיימת מזה 22 שנה, המסעדה האיטלקית נסגרה לפני כעשור ובמקומה פתח אידי מפעל ל- טונה בצנצנות וחנות אינטרנטית.

איך זה שהמסעדה שלך לא כשרה עובד עם הקהל שרובו מסורתי באשדוד?
"אני מסתובב בכל העולם ורואה אשדודים. קל לי לזהות אותם. יש הרבה אשדודים שלא מגיעים אליי למסעדה בטענה שהמסעדה לא כשרה, אבל היום, בעיקר בעידן האינטרנט המתקדם- קל לראות שהרבה אנשים מבלים במסעדות כאלה ואחרות שאינן כשרות... מגיעים למסעדה הרבה אנשי דתיים שלא מוותרים על האוכל הטעים שלנו ואנחנו שומרים ומקפידים עבורם- מכינים לבקשתם סלט ירקות ודניס בנייר כסף והם תמיד מרוצים. אין לי בעיה עם כשרות, יש לי בעיה עם אנשים שקרנים. להפך, אני מכבד ומחובר להרבה אנשי דת בעיר. יש רבים שאני מכיר עוד מלפני שנים רבות, חלקם חזרו בתשובה והפכו לדתיים. היו כאלה שהיו מגיעים למסעדה בימיה  הראשונים והמעיטו עם הזמן. שכל אחד יבחר ויעשה כרצונו, אני מכבד את כולם".

יש לי הרבה לקוחות מחוץ לאשדוד- כ- 80% מגיעים אליי מחוץ לעיר כ- 50% מהם מהסביבה, ליד אשדוד. אני לא יודע למה יש פה מעין תקלה מקומית של מקומיים שלא מגיעים אבל כן נוסעים לאכול במסעדות ברחבי הארץ. כך למשל- ציער אותי מאוד לדעת שמסעדה כמו "בלזק" של נתי המקסים נסגרה. הוא בנאדם מקסים שעושה אוכל מעולה ואין לי ספק שהוא ועוד מסעדות אחרות נסגרו באשדוד כי משהו לא עבד פה בעיר".

אתה מנהל את הפרסום שלך?
"היום אני מצלם בפייסבוק אמנים שמגיעים אליי ופחות אנשים מפורסמים. עבדתי בעבר עם הרבה אנשי פרסום וחסי ציבור. היום אני מתפעל לעצמי את העמוד ומספר בעיקר את הסיפור האישי שלי.
את החנות אני כן משווק, אבל בעיקר באזור המרכז".

אפשר לבקש ממך המלצה למסעדה בשרים למשל?
"בשמחה, אני ממליץ על מסעדת "לימוזין", הלכתי לשם לראשונה עם לקוח שלי ונהניתי באופן לא נורמלי שם. אני פוגש הרבה אנשים ומסעדנים ונהנה כל הזמן לטייל בארץ ובעולם. אני אוכל אצל כולם באשדוד... אני לא מוותר על הסנדביץ' הטוניסאי של מוריס באזור א', על המסעדה התאילנדית החדשה רנג'ואן, מנת פלאפל מפנקת ועוד"..

מה אתה הכי אוהב באשדוד?
"אני אוהב את האווירה הים תיכונית שיש באשדוד, את האנשים והתחושה המוכרת. אני מידי יום מסתובב ברובעים א' ו- ב' ולא רק אלא שבעבר הייתי גם קונה בעצמי כל יום את הסחורה בשוק ברובע ב', עובר ל"דדה הספר" ומבקר הרבה אנשים שהפכו להיות חלק מחיי. אני גר ברחוב האשכול באשדוד. יכול לומר לך שמתישהו האיש שאוסף את הבקבוק למיחזור ראה אותי ואמר לי שהוא מאוכזב לגלות שאני גר שם ולא באיזה בית ענק ברובע "מתקדם" יותר. טוב לי איפה שאני נמצא, מאז ומתמיד ובעיקר היום".

עם כל הידע והניסיון שלך, אתה מרגיש שאתה צריך להילחם על לקוחות?
"יש לי לקוחות קבועים במשך שנים ארוכות שלא מוותרים ומגיעים מרחבי הארץ. ב'חוף' אני לא נלחם במסעדות האחרות שנמצאות על קו החוף, יש לנו קהל משלנו ולהם יש את הקהל שלהם. למרבה המזל תמיד אנשים מחייגים ומזמינים מקומות. אני בעיקר נמצא במסעדת הדגים, הכל מתנהל מעצמו כבר אבל אני תמיד עם יד על הדופק ודורש לדעת כל העת מי מגיע לחגוג מה- בין אם זה אנשים מוכרים יותר או פחות".

מה הבעיה באשדוד?
"אנשים מתאמצים כל הזמן והלכים לפי טרנדים וזה לא נכון. מצד שני זו אשדוד וגם בזה יש לה קסם מסוים. יש במקביל אשדודים יפים, הרבה וותיקים שחיים פה, גידלו ילדים ועשו עסקים- אלו שעבדו בכל המוסדות פה, לא צעירים ואיכותיים שהדבר הכי עצוב ואולי כאן יושבת הבעיה- הילדים שלהם לא פה".

אידי, גם מונה להיות אחראי על התחום הקולינארי בפסטיבלי מדיטרנה. בפסטיבל האחרון, לא היה מי שהרשה לעצמו לפספס את הסנדביץ' המושלם שמכר עם קציצות הדגים. ולשאלה מדוע אין יותר עסקים שמשתתפים בפסטיבל הוא עונה: "ההפקה מגיעה להרבה מסעדות בעיר ויש הרבה שמצד אחד מתלוננים שלא נותנים להם במה באירועים כאלה ואחרים אבל כשמציעים להם מסרבים לעבוד ולקחת חלק. אני לא יודע אם מדובר באגו או משחקי כבוד. בנאדם שרוצה לקדם את העסק שלו- וברוך השם הדוכנים של כל מי שלקח חלק בפסטיבלים הצליח מאוד ועבד ללא הפסקה.
לצערי הרבה אשדודים אוהבים להתלונן. סתם ככה".

אין מה לעשות איתו הוא רק רוצה ללמוד
"מאז שהייתי ילד אמא שלי אמרה לי לא להסתכל על מה אנשים אחרים עושים אלא על עצמי. ברור שאני לא מרוכז רק בעצמי וכמו כולם כן מסתכל, אבל במשך חיים שלמים אני נוסע ומטייל והולך וטועם ולומד כדי לשנות, להשתנות, להתפתח וללמוד דברים חדשים. ישנתי בעבר במטבח שלי, נסעתי לעשות קורסים אצל השפים הגדולים בעולם ואני כל הזמן רוצה ללמוד עוד. אני מת על מטבח אסייתי וצרפתי", אומר אידי.

מה היית ממליץ למישהו שחולם להיות שף ולפתוח מסעדה משלו?
"קודם שילך ל'תדמור' וילמד קולינריה. זה שיודעים להכין על האש לא אומר שיודעים לעבוד במסעדה. אחר כך לעבוד כמלצרים, כברמנים במקום קשה ולקבל צעקות, ואז לעבור להיות שוטפי כלים ולהתקדם לעוזר טבח... לטייל קצת בעולם ולעבוד במקומות שונים ואם אתה רוצה לפתוח מסעדה משלך- ללכת ללמוד מסעדנות באופן רציני והחליט באיזה תחום אתה רוצה להתמקד, לקחת כיוון לתפוס אותו ולגדול בתוכו. אבל לא לזוז כל כמה שנים למשהו אחר. כשכולם צעקו במסעדות בישראל שיש להם מטבח צרפתי אני עוד אז, לפני שלושים שנה אמרתי שאני מטבח ים תיכוני. אני מאוד אוהב סושי אבל אני לא מוכר אצלי במסעדה".

עסק שאתה מעריך בעיר אשדוד?
"הפבלה פרצו בתחום חיי הלילה לפני כמה שנים ונדמה שכולם מחקים אותם. הם הביאו לאשדוד משהו שלא היה פה קודם ולא משנה כמה מקומות נוספים נפתחו פה, הם הביאו את ה"דיבור החדש" ולכן הם מצליחים אבל לא רק- אלא כי הם מתעקשים כל הזמן לחדש, לשמור על מוצרים באיכות טובה וגבוהה ומביאים אווירה לא מחייבת, שפונה לקהל רחב באותו המקום. אני מסתובב כל יום עם הרכב ברחבי העיר ותמיד מסתכל ובוחן מה קורה. אזור התעשייה יחסית כבוי, הפס בחוף מיעמי שוקק חיים ולצערי אין כמעט מה לעשות בימי שישי ושבת בעיר. רוב העסקים סוגרים ולא עובדים למרות שכולם מחפשים פה מה לעשות. הפבלה ללא ספק הייתה חסרה לתושבי העיר אשדוד וטוב שהיא קיימת".

מה אתה הכי אוהב לאכול?
"זה משתנה אצלי. לפעמים אני נהנה מלאכול סלט ירקות קצוץ, זה בא אצלי בתקופות. בגדול אני יכול לומר שאני אוהב בשר אנטריקוט טוב".