סמלת שרה ברקוביץ' בת ה-19, הבכורה מבין ארבעת האחים, גדלה מינקות במשפחה דתייה. "בתקופת בית הספר למדתי באולפנה, ולמדתי במגמות ביולוגיה, תושב"ע וצרפתית", מעידה, "אני מדברת צרפתית מהבית, מבחינתי זו שפת אם. זה בעקבות ההורים שלי שעלו לארץ מצרפת, היה לי מי שיעזור". כשנשאלה על תקופת המעבר מבית הספר לצבא, היא מספרת "אבי רצה שאעשה שירות לאומי, אך סירבתי כי רציתי לבצע תפקיד קרבי. לצערי, עקב כך הוא ניתק איתי קשר ברגע שהתגייסתי. תמיד רציתי לשרת בתפקיד לוחמה מגיל קטן, כי מבחינתי בדרך זו אני תורמת את חלקי למדינה באופן שבו אני ממצה את יכולותיי בצורה מקסימלית, רציתי להגן על המדינה ברמה הפיזית".

כשגילתה לראשונה מה באמת יהיה תפקידה בצבא, שרה לא ידעה לקראת מה היא מגיעה. "התפקיד שלי הוא לוחמת חילוץ והצלה והוא שייך לפיקוד העורף. לא ידעתי מה זה הכומתה הכתומה הזאת, הרי בפיקוד העורף לא היה מבחינתי שום אלמנט קרבי. זאת הייתה יחידה חדשה, ולכן לא היה על התפקיד יותר מידי מידע, הלכתי אל הלא נודע.

"רק עם הזמן הבנתי שטעיתי, ושהתפקיד שקיבלתי פשוט מתאים לציפיותיי עוד מגיל קטן. לתפקיד של לוחמת חילוץ והצלה יש שני צדדים, יש את הצד של הלוחמה והפעילות המבצעית ויש את הצד של הצלת החיים. לכן התפקיד הזה כל כך מיוחד, רק היחידה שלנו מתעסקת בחילוץ".

סמל שרה מרחיבה לנו מעט על התפקיד ואומרת "קודם כל היחידה מורכבת מבנים ובנות ביחד, כשהיחס הוא כשמונים אחוז לבנים וכעשרים אחוז לבנות. מתגייסים לארבעה חודשי טירונות ולאחר מכן לשמונה חודשי אימון מתקדם, שבו רוכשים את המיומנויות המיוחדות של התפקיד, ולבסוף מקיימים מסע כומתה.

"בהתחלה זה קצת מוזר", מספרת, "כי מצפים ממך לעמוד באותן הדרישות שמעמידים לבנים, לרוץ, להרים, הכל באותה רמה. אני לא ויתרתי לעצמי ועמדתי בכל זה, והוכחתי לעצמי שאני יכולה. הגאווה שבתפקיד, שמאפשר לך גם להציל חיים, וההשפעה של הישגי על מי שסובב אותי, שווה את הכל. אפילו אחותי רוצה להתגייס לאותו התפקיד, פשוט כי היא רואה אותי חוזרת בסופי שבוע הביתה ושומעת את מה שאני מספרת בהתלהבות. זה עשה לה גם חשק".

במבצע "צוק איתן", ליחידה של סמל שרה היה תפקיד חשוב. היא הייתה בכוננות בכל מקרה של נפילת טילים, רסיסים וגם נפילות בשטחים פתוחים. "כיפת ברזל עשתה עבודה מעולה, כמעט כל הטילים שכוונו לעברנו יורטו", אומרת, "סיפור שזכור לי במיוחד קרה בארוחת הערב של אחד מימי שישי. בדיוק כשהמג"ד דיבר, הייתה אזעקה ונפילה. הוזעקנו לאיזור האירוע, והתחלנו להרים את כל ההריסות במטרה לחפש את בעלת הבית המבוגרת. זה כבר לא היה אימון, אלא אתר הרס אמיתי. למזלנו הרב, בעלת הבית לא הייתה שם בזמן הנפילה".

סמל שרה מספרת שמעבר לחילוץ, ככוח של פיקוד העורף, היחידה שלה הסתובבה בין אזרחים ודיברה איתם בניסיון להסביר, להרגיע. "היינו מגיעים לבתים של אנשים שגרים במבנים בלי מיגון ומראים להם היכן המקום הממוגן ביותר בטווח הקרוב", מעידה, "זה חלק מהסיוע האזרחי בזמן המבצע". גם מצידם של האזרחים היחידה קיבלה תמיכה רבה, "קיבלנו כמויות אדירות של אהבה, הם הביאו לנו אוכל והרבה דברים נוספים שהיינו זקוקים להם. ראינו את האחדות של העם, ראינו איזה עם מיוחד יש לנו".

"אני מאחלת לקראת פתח השנה החדשה שלא נדע עוד מלחמות, שנדע רק שקט, בריאות ואושר. שנה טובה לכל עם ישראל".