הימים שלפני ואחרי ט"ו בשבט נושאים עימם ריחות של שינוי באוויר. זוהי תחילתה של תקופה חדשה, הטבע משנה פניו, השמיים מתבהרים וקרני השמש פורצות מבעד לעננים. אלו מסמלים גם סימן טוב להתחדשות רוחנית, נכתב בקבלה.

מאז ימי קדם, קיימת זיקה ברורה בין עולם המקובלים לעולם הטבע ולט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות. עד למאה ה-16 היה ט"ו בשבט לא יותר ממאורע רשמי בלוח השנה העברי, שבא לציין הפרשת תרומות ומעשרות מהתבואה. אך מאז תקופת האר"י הקדוש, שהיה זה שפתח את חכמת הקבלה להמונים וחולל את המהפכה המחשבתית הגדולה ביותר שידעה הקבלה מעולם, קיבל ט"ו בשבט משמעות ואופי שונים ממה שהיה מוכר עד לאותם הימים. האר"י לימד כי לכל דבר ומאורע בחייו של האדם קיים שורש רוחני, ועל כל אדם שמתעוררת בו השאיפה לדעת מעבר למציאות הגשמית המצומצמת שבה הוא חי, מוטלת החובה להשיג את אותו שורש. ט"ו בשבט מהווה עדות למנהגי האר"י. ביום זה נהגו הוא ותלמידיו לחגוג את "סדר ליל שמחת האילנות". הם לבשו בגדי חג, למדו קטעי זוהר מיוחדים, ערכו שולחנות מלאי כל טוב, אכלו בשמחה מפירות הארץ (כנגד עשר הספירות), שתו יין (אור "חכמה"), שרו וחגגו.

שנים לאחר מכן, אומץ המנהג בקרב יהדות העולם. מקובל לאכל את הפירות בסדר מסוים על פי משנתם של המקובלים, בחג אנו נוהגים לאכול שלושה סוגי פירות שהם סימבוליקה של שלושה עולמות רוחניים:

1. עולם העשייה - פירות הנאכלים ללא הקליפה כמו אגוזים, רימונים ושקדים.

2. עולם היצירה - פירות הנאכלים ללא הגלעין כמו זיתים, תמרים ודובדבנים.

3. עולם הבריאה - המייצג את מושג "יש מאין". אלו פירות הנאכלים בשלמותם ואין בהם פסולת כמו תאנים, חרובים ותותים.

גם לסדר אכילת הפירות חשיבות, הואיל ויש בהם, כדי לייצג את שלבי העלייה בעולמות הקבליים. בהדרגה אנו עולים מפירות המעורבים בפסולת לאלה הנקיים ושלמים באכילה. סדר זה בא ללמד כי על האדם להתעלות בהדרגה מעל לעולם המעורב בחומר, לשאוף להשגת עולם הרוח ולזכות בהארה מועטה של האור האלוקי המצוי בעולם האצילות, ובכך לתקן את שורשו.
למשנתו של האר"י, צמיחת האילן מסמלת את צמיחתו של האדם בעולם הרוח: החל משלב הזרע שבו מתעורר באדם הרצון במילוי רוחני, דרך נביטת הזרע בנפשו המבטאת את תחילת המסע בעולם הקבלה, וכלה בהבשלת הפרי, היא גמר התיקון, המדרגה העליונה ביותר בעולם הרוח. לכן אין זה פלא שכתבי האר"י, שאותם העלה על הכתוב תלמידו המובהק ר' חיים ויטאל, נקראים "עץ חיים".
חכמת הקבלה מלמדת כי כל חגי ישראל השונים, לרבות תקופות השנה, מרמזים על השלבים הרוחניים שהאדם עובר במסע חייו. בעולמה של קבלה אין משמעות לזמן בהגדרתו הפשוטה, ולכן מסלול ההתפתחות הרוחנית שואב דימויים ומושגים הלקוחים מהעולם המוכר לנו.

לאחר רדת מרבית הגשמים המסמלים את "אור החסדים", תכונת הנתינה ללא גבול מצד הבורא לברואיו, מתחיל השלב שבו האדם משיל מעליו את קדרות ימי החורף של חייו. כמו עץ לאחר השלכת, שמצמיח עליו והניצנים שעל ענפיו מרמזים על הפירות שעתידים להבשיל, כך מדי שנה, ניתנת לאדם  ההזדמנות לגלות את הבורא בתוכו, לצאת מעצמיותו ולרכוש חיים רוחניים.

שורשים רוחניים

על פי המקובלים, "האדם הוא עץ השדה", וככזה, האילן מייצג את האדם שגמלה בליבו ההחלטה והבשיל בתוכו הרצון להתפתח מבחינה רוחנית. כעת זה הזמן שעליו "לטעת" את עצמו בקרקע, להכות שורשים ולהצמיח פירות. חכמת הקבלה מורה על ההקבלה שבסדר השתלשלות הצמיחה הרוחנית האישית, המקבילה לפעולות הטיפול באילן. היטיב לבטא זאת הרב"ש: "הנה כתיב כי האדם עץ השדה. היינו כל העבודות שנוהגים באילנות שיהיו מוכשרים להוציא פירות נוהגים גם באדם. כי עד שהאדם יהיה מוכשר להוציא פירות מוכרחים לעבור עליו כל העבודות שנוהגים באילנות, ועניין פירות הוא תכליתו של האדם", (ספר 'שמעתי').
בלוח השנה העברי מייצג ט"ו בשבט את מחזוריות החיים ופותח לנו צוהר לעבודה רוחנית פנימית. הזמן מוכשר לצמיחה רוחנית, וכל שעלינו לעשות הוא רק לרצות ללמוד את המורשת הנפלאה שהותירו אחריהם המקובלים. אם חשקה נפשכם לטעום מעט עולמות רוחניים, לא חייבים להיות מקובלים. כל שתצטרכו הוא לקיים את סדר ט"ו בשבט כפי הבנתכם. מפות לבנות מעוטרות בפרחים, פירות אהובים ויין משובח שירחיב את הדעת. יחד בלב שמח תוכלו ללמוד קטעי מקורות, שירה מודרנית וספרות עכשווית, אשר יעוררו בכם את החוויה שבין רוחניות לתמרים. כל הכלים ניתנו לנו והשעה יפה לצאת לדרך מרגשת למיצוי עצמי, שבסופה נוכל לחוות את טעם ומטרת החיים. חג שמח.

מתכונים לחג ט"ו בשבט

מכל הדיבורים וההסברים על הפרות היבשים והיין, בטוח אתם רעבים... במטבח המרוקאי הפירות המיובשים הם כוכבים אמיתיים, וגם במטבח היהודי האשכנזי עושים להם כבוד, ולא רק בלפתן. המטבח הבריא העולה כפורח תרם גם הוא את חלקו, ויש גם כוכבים חדשים על המדף: קיווי מיובש, תותים, אפרסמון וליצ'י. הנה כמה רעיונות לנצל את השפע המתוק למשימות הבישול.

כדורי תמרים

 חגם של האילנות והפירות היבשים הוא גם תירוץ מצוין להכניס את התמרים והאגוזים למטבח ולהוסיף להם נוטלה, חלבה ועוד שאר הפתעות ולהפוך אותם לכדורים צבעוניים שנהדר להגיש לאורחים. קבלו את מתכונה של חיה אילונה דר לכדורי תמרים חלומיים.

 מצרכים:

500 גרם מחית תמרים ארוזים באריזת וואקום

50 גרם אגוזים קצוצים

50 גרם חלבה מפוררת

6 ביסקוויטים קרמל לוטוס מפוררים

4 כפות נוטלה

1/4 כוס מיץ תפוזים

4 כפות ממרח קשיו 

לטבילה:

קוקוס/פיסטוקים קצוצים/בוטנים קצוצים

אופן הכנה:

שמים את כל החומרים במעבד מזון וטוחנים עד לאיחוד החומרים, שימו לב לא לטחון יותר מדי.

מכינים קערה עם מים ו-3 קעריות עם האופציות שבחרתם לצפות איתם את הכדורים.

מוציאים ממעבד המזון כמות קטנה מהמחית, מרטיבים יד אחת ומגלגלים לכדור.

מגלגלים את הכדור באחת הקעריות וכך ממשיכים לגלגל מהתערובת לסירוגין בין 3 הקעריות.

מעבירים למקרר ומצננים.

ניתן לשמור במקפיא.

 פנפורטה

 כל מי שביקר באיטליה מכיר את ה"לחם החזק" (Panforte), כיכר של עוגת-ממתק דחוסה וכבדה, עמוסה בתבלינים, אגוזים ופירות מיובשים. אורלי פלאי-ברונשטיין מפנקת אותנו במתכון הסודי שלה ונותן כמה טיפים

חומרים לתבנית בקוטר 20 ס"מ או אינגליש קייק:

100 גרם (3/4 כוס פחות כפית) קמח

1 כף קינמון

1/4 כפית הל

1/4 כפית אגוז מוסקט

1/4 כפית ציפורן

1/4 כפית כוסברה טחונה

100 גרם (1 כוס) אגוזים (לוז, פקאן ושקדים)

1 כוס תערובת פירות מיובשים (כולל ג'ינג'ר וקליפות הדרים)

לסירופ:

100 גרם (1/2 כוס) סוכר

170 גרם (1/2 כוס) דבש

לציפוי:

3 כפות אבקת סוכר

1 כפית קינמון

אופן הכנה:

מחממים תנור ל-140 מעלות. משמנים ומרפדים תבנית בנייר אפייה.

מערבבים קמח, תבלינים, אגוזים ופירות מיובשים בקערה.

מחממים סוכר ודבש עם כף-שתיים מים על להבה נמוכה, עד שמתקבל סירופ אחיד.

מוסיפים את הסירופ לקערה עם החומרים היבשים ומערבבים היטב.

מערבבים אבקת סוכר עם קינמון בקערית.

מפזרים על תחתית התבנית חצי מכמות אבקת הסוכר המתובלת, ויוצקים את התערובת לתבנית.

אופים 40 דקות, עד שהמרקם מתייצב אבל עדיין רך במרכז. העוגה תתקשה בקירור.

מצננים והופכים על צלחת הגשה. מפזרים אבקת סוכר מתובלת ופורסים למשולשים קטנים.