כוכבת "המפקדת" מאשדוד לא עוצרת בש.ג: "זה רק פתח לי יותר את התיאבון"

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('cfbdf49d-e671-4df2-b632-5c82ad4230dd','/dyncontent/2021/10/7/919563f9-d1a3-45e9-8183-cdea0295a9ff.gif',13275,'',525,78,true,20608);},15],[function() {setImageBanner('cfbdf49d-e671-4df2-b632-5c82ad4230dd','/dyncontent/2021/8/16/b741dacb-a724-4c74-80b2-d78024c465cf.gif',13230,'',525,78,true,20608);},15],[function() {setImageBanner('cfbdf49d-e671-4df2-b632-5c82ad4230dd','/dyncontent/2021/10/13/9b184c28-2cbc-4304-82f2-90d1b4f5fbef.jpg',13214,'',525,78,true,20608);},15],[function() {setImageBanner('cfbdf49d-e671-4df2-b632-5c82ad4230dd','/dyncontent/2021/9/30/832590e5-c973-48bd-b564-bdf901a26e02.jpg',13503,'',525,78,true,20608);},15],[function() {setImageBanner('cfbdf49d-e671-4df2-b632-5c82ad4230dd','/dyncontent/2021/10/21/d00bd361-7626-45ca-bb3c-7abcd1a65e9d.gif',13614,'',525,78,true,20608);},15]]);})

לקראת סיום העונה הראשונה של "המפקדת" של כאן 11, בה היא מככבת בדמותה של המפקדת צליל בן משה, השחקנית נועה אסטנג'לוב (21) מאשדוד נושאת מבט קדימה ומאחלת לעצמה לכבוש עוד יעדים: "בא לי לא להפסיק לרגע לעבוד במקצוע הזה, זה פשוט הדבר שאני הכי אוהבת בעולם". ריאיון

נועה אסטנג'לוב. צילום: עמית נעים

כמעט מאז שהיא זוכרת את עצמה, נועה אסטנג'לוב (21) מאשדוד ידעה מה היא רוצה לעשות כשתהיה גדולה, רק שבניגוד לרבים אחרים, היא לא חיכתה לרגע המתאים שזה יקרה וכבר בגיל צעיר מאוד היא החלה בצעדיה הראשונים בתוך עולם המשחק.

כשהייתה בכיתה ה' היא נרשמה לסטודיו "יצירתי" באשדוד ובהמשך למדה משחק מול מצלמה אצל המלהקת גלית רוזנשטיין, כשבמקביל כבר ניגשה לאודישנים ואף כיכבה בסדרת הילדים "מבצע קיפוד" בערוץ לוגי, הופיעה בסרט "הקפות" של לי גילת וב"Oboy" ואפילו ב"ארץ נהדרת".

כ-10 שנים בלבד מאז שפצחה במסע להגשמת העצמית שלה, ואחרי שגילמה תפקידים משניים בעיקר, אסטנג'לוב כובשת את מסכי הטלוויזיה בתפקיד ראשי בדרמה הקומית של כאן 11 – "המפקדת".

בסדרה, שיצרו עטרה פריש וניר ברגר, היא מגלמת את צליל בן משה, מ"כית נאיבית ונלהבת של חיילות איתן שחולמת על קצונה ומתעקשת להעביר את הטירוניות האדישות והקשוחות "תהליך משמעותי".

אסטנג'לוב בדמותה של המפקדת צליל. צילום: ורד אדיר

"זה אמנם לא התפקיד הראשון שלי, אבל הוא בהחלט התפקיד הגדול הראשון שאני מגלמת ועוד בטלוויזיה ובסדר גודל כזה של חשיפה" – היא אומרת. "זו הפעם הראשונה שאני מקבלת תפקיד ראשי במשבצת אולי הכי חמה היום בטלוויזיה - כאן 11 - וזה מרגש מאוד".  

בהחלט!
איך את עם זה שהעונה אוטוטו מסתיימת?

"וואו, זה נגמר הכי מהר בעולם! כל-כך הרבה זמן חיכיתי שהסדרה תעלה, ובסוף זה קרה, אבל זה מרגיש כאילו זה היה יומיים. מבחינתי רק אתמול עלה לשידור הפרק הראשון".

את מרגישה את ההד שהיא יצרה סביבך?
"אני מרגישה, כן. זה די מוזר, אני עוד לומדת להכיר את זה, אבל אשכרה זה קורה – כל ההודעות והעוקבים החדשים...זה מרגש ברמות. המליצו להפוך את חשבון האינסטגרם ל"פרטי" כדי שאוכל לעקוב אחרי השינוי בעוקבים שלי, ופתאום אני מוצאת את עצמי כל היום מאשרת אנשים. זה קורע, אלו כמויות שאני לא רגילה אליהן".

צילום מהסדרה (מתן רדין/ נעמה בונימוביץ) - כאן 11

איך התגובות ברחוב ובבית?
"יש המון תגובות טובות, הסדרה מצליחה ברמות. ידעתי שהיא טובה, אבל די חשבתי שהיא נישתית ובעיקר בנות צעירות ייצפו בה. אבל ישבתי השבוע בבית קפה וניגש אליי בחור בן 60+ שזיהה אותי מהסדרה...הייתי בשוק! כשאני הולכת בתל-אביב בכלל זה קיצוני, אני הולכת ברחוב והמון מזהים אותי. אני לא רגילה לזה וזה מרגש אותי ברמות! בבית מן הסתם הכי מפרגנים בעולם. ההורים מתרגשים וגאים בי מאוד, הם המעריצים הכי גדולים שלי ואני שלהם וזה הכי כיף שיש".

מה לדעתך גרם לאנשים להתאהב כל-כך בסדרה?
"אני חושבת שהיא מאוד ישראלית, הרי כולנו עשינו טירונות והיינו בצבא בסופו של דבר. מעבר לזה, אני חושבת שאנשים צמאים לסיפורים נשיים ולגיבורות נשיות. אין את זה הרבה על המסך. זה כיף וזה מרענן, מגיע לנו".

"אני חושבת שהמשחק הוא אחד הדברים היחידים היציבים בחיים שלי". צילום: דור שרון

ספרי לי - מתי התחלת לשחק?
"אני מופיעה ומשחקת מאז שאני קטנה, אם זה בתחרויות כישרונות צעירים וכד'. התפקיד הראשון שלי היה בסרט קצר של הבימאית לי גילת, שלימים לקחה אותי גם לפיצ'ר שלה - "הקפות". בגיל 12 שיחקתי ב"מבצע קיפוד". אני חושבת שהמשחק הוא אחד הדברים היחידים היציבים בחיים שלי".

העובדה שאת אשדודית הורגשה באודישנים?
"לא הרגשתי הילדה הפריפריאלית שמגיעה לעיר הגדולה, אם לשם אתה חותר. באופן כללי, אני חושבת שבתעשייה צמאים לאנשים חדשים, לסגנונות שונים ולאותנטיות הזאת. יש איזושהי כמיהה לדבר עצמו, לאנשים לא עשויים עד הסוף שמביאים איתם משהו יותר טבעי".

כיום את מתקיימת מהמשחק?
"אפשר להגיד שכן, כי אין לי מקור פרנסה אחר. אבל צריך לומר שאני גרה עם ההורים, אני מניחה שאם הייתי גרה לבד היה לי הרבה יותר קשה. מבחינתי זו הזדמנות מצוינת ליהנות מהתמיכה של ההורים ולהשקיע את הכל כדי לבנות את עצמי". 

אסטנג'לוב וחברותיה לקאסט. צילום פרטי

השתחררת חודשים בודדים לפני הצילומים לסדרה. איך הייתה החוויה לחזור למדים?
"וואו. מצד אחד זה הרגיש מאוד טבעי. זאת אומרת, כל הקאסט היו בסביבות גילאי 26-27 וזה היה עניין בשבילם לחזור למדים, ולי זה הרגיש מאוד טבעי ונוח. היה בזה משהו מאוד כיפי, בעיקר בגלל התחושה שהמדים איחדו בינינו למרות הפערים ברגע ובגילים, ממש כמו בצבא".

מגניב.
מה עשית בצבא, אגב?
"שירתי בתיאטרון צה"ל. היינו אנסמבל של 8 שחקנים ופשוט נסענו בכל הארץ עם מופע מערכונים צבאיים שכתבנו בעצמנו. זו הייתה חוויה מדהימה".

זה שהשתחררת זמן קצר לפני הצילומים לסדרה עזר לך במידה מסוימת להתחבר לדמות לדעתך?
"האמת שאין דמיון בכלל בין מה שעשיתי בצבא לדמות של צליל בסדרה, למעט אולי העובדה שבשני המקרים התפקידים חשובים אמנם, אבל לא הכי חשובים - ולמרות זאת, ביצעתי אותם כאילו היו התפקידים הכי חשובים שיש. חלילה אני לא מזלזלת, גם תיאטרון צה"ל היה מאוד משמעותי עבורי, בסופו של דבר שימחנו חיילים, אבל יש משהו בלקחת את עצמך ממש ברצינות ולהיות במעין בועה כזאת".

בצילומים למפקדת. צילום פרטי

אז מה הייתה נקודת החיבור שלך עם צליל?
"אני חושבת העובדה שפחות עניינו אותה ערכי צה"ל או חוקי המערכת, אלא יותר הרצון להרשים ולהיות משמעותית. צליל רוצה להיות הכי מוצלחת במקום שהיא נמצאת בו. מעניין אותה המצוינות והרושם שהיא משאירה. ככה אני חושבת שהצלחתי להתחבר אליה".

צליל היא מפקדת חדשה בעצם, והיא מורעלת.
"נכון היא הכי צהובה בעולם".

מאיך שזה נשמע, גם את די צהובה.
"אתה חושב?"

החברות לקאסט ובימאית "המפקדת" עטרה פריש. צילום פרטי

באופן מסוים, כן. זה שאת יכולה להיות בחורה מגניבה וחברמנית לא אומר שאת לא חדורת מטרה, נאמנה לעצמך ורצינית מאוד בקשר למה שאת שואפת להשיג.
"אתה קולע פה בצורה מאוד מדויקת, אני חושבת שזו הסיבה גם שקיבלתי את התפקיד. כשקראתי את תיאור הדמות של צליל, המלהקת והבמאית אמרו לי באודישן שאני בול היא ואני לא הבנתי על מה הן מדברות. באתי עם מדים, שבוזה, עם נעל קרועה, לא הבנתי איך הן רואות בי את המפקדת הצהובה הזאת.

רק אחרי כמה זמן, כשלמדתי יותר לעומק את הדמות, הבנתי בדיוק את מה שאתה מדבר עליו – הדריכות הזו, המוטיבציה והרצון להשיג את מה שאני רוצה. אני חושב שהן ראו את הצהיבות הזאת שאתה מדבר עליה. אמנם לא הייתי חיילת צהובה, אבל במובנים מסוימים, בדברים שחשובים לי, זה כן קיים בי".

"משחק זה הדבר שאני הכי אוהבת בעולם". צילום: עמית נעים

מה היעד הבא שלך?
"וואו. להמשיך לעשות תפקידים שונים ומגוונים וכיפים ומאתגרים. להמשיך לעשות פשוט. אני כל-כך רעבה לזה, ומה שקורה עכשיו רק פותח לי עוד יותר את התיאבון. אני צמאה ואני רעבה, וזהו, בא לי לא להפסיק לעבוד לרגע במקצוע הזה, זה פשוט הדבר שאני הכי אוהבת בעולם".

מה את מאחלת לעצמך?
"בריאות לי ולמשפחתי, וכמו שאמרתי - להמשיך לעבוד ולעשות את מה שאני אוהבת ולכבוש עוד יעדים. מה צריך יותר מזה?"

 
$(function(){setImageBanner('2573f76f-595d-42db-ba50-b2a4cbb306d5','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'',525,78,false,19242);})
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה