פערים בשפה מונעים מאשדודים להמשיך לרפואה ולוותר על החלום



מועמדים לרפואה בוגרי תואר ראשון מאשדוד מוחים על כך שמבחן הקבלה לתוכנית ה-4 שנתית נערך בשפה העברית והערבית בלבד, זאת בזמן שרבים מהם, יוצאי ברית המועצות לשעבר בעיקר, אינם דוברים את השפות הללו כשפת אם. פנייתם למרכז הארצי לבחינות ולהערכה בבקשה לערוך את המבחן גם ברוסית ובאנגלית - נדחתה לטענתם, והתוצאה: מועמדים מוותרים על החלום בגלל פערים בשפה ולא בגלל יכולותיהם. כעת, הם דורשים שוויון הזדמנויות: "כמי שנולדה בארץ, אני רוצה ללמוד ולעבוד במדינה שלי". המרכז הארצי לבחינות ולהערכה בתגובה: "ככל שתתקבל בקשה מהפקולטות לרפואה לתרגום הבחינה לשפות נוספות, נעשה זאת"

אילוסטרציה: pixabay

השנה האחרונה המחישה אולי יותר מתמיד את חשיבותם של אנשי הרפואה, והעלתה שוב לסדר היום הציבורי את המחסור בכוח אדם הקיים לכאורה במערכת הבריאות בארץ.

במצב שכזה היה מצופה מהרשויות לקדם את לימודי הרפואה בישראל, אלא ששיחה עם מועמדים לרפואה בוגרי תואר ראשון מאשדוד, חושפת מציאות לפיה מועמדים לרפואה נאלצים לוותר על חלומם בשל פערים בשפה בלבד, על אף שלרבים מהם ייתכן ויש את הכישורים המתאימים.

הסיבה לכך נעוצה במבחן הקבלה בחשיבה אנליטית לתוכנית ה-4 שנתית ללימודי רפואה. בעוד שמועמדים רבים, בעיקרם יוצאי ברית המועצות לשעבר, אינם דוברים את השפה העברית כשפת אם, המבחן נערך בשפה העברית בלבד (לאחר מאבקים מהשנה האחרונה הוא נערך גם בערבית).

לאור כך, כאמור, רבים נאלצים פשוט לוותר על לימודי הרפואה. אחרים שיש ברשותם את האפשרות יוצאים ללמוד באוניברסיטאות בחו"ל.

"זה מזכיר את הבעיה שנוצרה בגל העלייה בשנות ה-90 כאשר רופאים מברית המועצות לא יכלו לעסוק ברפואה בארץ בגלל מחסום השפה" – אומרת מועמדת לתוכנית מאשדוד, מתנדבת בהתאחדות המועמדים לרפואה בישראל "מועמד לא לעד". "כמו אז, גם היום רבים נאלצים לוותר על החלום שלהם".

"לא ייתכן שכעבור יותר מ-20 שנה, סטודנטים המעוניינים להמשיך ללימודי רפואה לא יכולים לעשות זאת בגלל פערים בשפה" – היא מוסיפה. "נשמע לי קצת הזוי שבעולם של היום זה מה שיימנע ממועמדים פוטנציאליים את הקבלה ללימודי הרפואה".

לדבריה, נעשתה פנייה למרכז הארצי לבחינות ולהערכה בבקשה לערוך את המבחן גם באנגלית וברוסית, אך הבקשה נדחתה בטענה שהדבר כרוך בעלויות גבוהות. "לא מספיק שמדובר בתיק כבד, התחושה שתוקעים לך מקלות בגלגלים" – היא אומרת.

למבחן המדובר ניגשים מידי שנה לדבריה 700-800 מועמדים, כשיותר ממחצית מהם מבקשים להיבחן בשפות אנגלית, ערבית ורוסית. לטענתה, הדרישה להיבחן בשפה הרוסית עולה על הדרישה להיבחן באנגלית, זאת בהסתמך על בדיקה שערכו האוניברסיטאות.

"אנשים פשוט מוותרים או בורחים לחו"ל" – היא אומרת. "מי שנחשף לתנאים שם תוהה למה עליו לעבור את כל הסיוט הזה בארץ. מי שאין לו כסף פשוט מוותר - לא לכל אחד יש 20 אלף יורו לשלם על הלימודים".

"בתור מישהי שנולדה כאן, ורואה עד כמה מערכת הבריאות בישראל משוועת לכוח אדם, אני רוצה ללמוד במדינה שלי ולעבוד כאן" – היא מוסיפה. "אני חושבת שזו הבקשה הכי בסיסית שיכולה להיות".

בעקבות הטענות המועלות בכתבה פנינו למועצה להשכלה גבוהה שהסירה מעליה כל אחריות והפנתה לבתי הספר לרפואה.

מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה נמסר בתגובה:

"ההחלטה באילו שפות תתקיים הבחינה בחשיבה אנליטית היא של בתי הספר לרפואה בלבד. ככל שתתקבל בקשה מהפקולטות לרפואה לתרגום הבחינה לשפות נוספות, מאל"ו יעשה זאת. חשוב לציין כי לפי החלטת הפקולטות לרפואה, רמת השליטה בעברית של המועמדים לתוכנית ה-4 שנתית צריכה להיות גבוהה מספיק כדי להיבחן בבחינה אנליטית בעברית, וזאת מאחר ששליטה בשפה העברית נדרשת במהלך לימודי הרפואה גם בשנים הפרה-קליניות וגם בשנים הקליניות במפגש עם מטופלים, וכן מאחר שהתוכנית ה-4 שנתית מיועדת לבוגרי תואר ראשון בישראל, שלמדו תואר שלם בשפה העברית".

 
$(function(){setImageBanner('1f2bdf30-a806-428f-ba6b-297eb8f2ca2f','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'',525,78,false,19242);})
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה