נטען, כי המשיב הינו "פעיל בארגון הפשיעה", עובד עיריית אשדוד ואיש הכספים של
הארגון, אשר ניהל עבור ראשי הארגון, בחשבונו הפרטי ובחשבונות קרובי משפחתו, את
הכספים שהופקו מביצוע עבירות ארגון ההימורים ועבירות אחרות (בסך כולל של 7,209,875)שהינם רכוש אסור, שכן שימשו לביצוע עבירות הלבנת הון.

עוד נטען, כי מסוכנותו נובעת גם מעצם השימוש לרעה שעשה במעמדו ובסמכויותיו כעובד
ציבור, לאורך תקופה ממושכת ולצורך קידום צרכי פעילותו הפלילית של הארגון.

כמו כן, ניהל בעבור ראש הארגון את כספי העבירות הפליליות, תוך שהוא משתמש בחשבונו הפרטי וחשבונות בני משפחתו.
לדוגמא, ביצע מחשבונו הפרטי תשלומים לרכישת נכסים עבור ראש הארגון
גם כאשר מימן את משק ביתו ובני ביתו, וכל זאת בין השנים 2003
בזמן שראש הארגון היה נתון בכלא, דאג להפקיד בקנטינה שלו סכומי כסף. עוד ביצע שורה ארוכה של פעולות ברכוש אסור, וזאת במטרה להסתיר ולהסוות את מקור הרכוש האסור, את זהות בעלי הזכויות בו, את מקומו ותנועותיו. עוד דאג לרשום את בעליות הרכבים שהיו בשימוש ראש הארגון, על שמו הפרטי ועל שם בני משפחתו.
עוד שכר על שמו דירת מגורים באשדוד,
אשר יועדה לשמש דירת הימורים עבור הארגון. בנוסף, סייע להתחמק מתשלום מס ומתן
שירותי מטבע ללא רישום כדין.

עוד עמד ב"כ המבקשת, על חלקו של המשיב כעובד ציבור, אשר העמיד את משרדו לטובת
מפגשים עבריינים בין ראש הארגון לאחרים והכול באופן שיש בו כדי לקדם את פעילותו
הפלילית של ארגון הפשיעה.

על רקע המתואר לעיל, סבור ב"כ המבקשת, כי נוכח התרומה הכה משמעותית המתמשכת
ובשים לב להיקפיים הכספיים המפורטים בכתב האישום, הרי שרמת המסוכנות ורמת
האמינות הנמוכה של המשיב, לא מאפשרות לשקול חלופת מעצר בעניינו, ורק מעצר
מאחורי סורג ובריח תאיין את חזקת המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו.

הטענה של בא כוחו של זעפרני לשחרור למעצר בית:

 לעניין עילות המעצר נטען, כי הגם שאין להקל ראש בעבירות המיוחסות למשיב, הרי שניתן לאיין את מסוכנותו הלכאורית הנטענת על ידי ב"כ המבקשת, שכן למשיב לא מיוחסות עבירות אלימות, 

– איומים, סחיטה וכיוצ"ב. מועד ביצוע העבירות לכאורה היה בין השנים 2003 ל 2010
שנתיים חדל המשיב מלהיות בקשר עם המעורבים בכתב האישום.
המשיב לא ישוב לעבודתו כעובד עירייה, וזאת נוכח טענת המבקשת, כי מסוכנותו של המשיב נובעת מעצם השימוש לרעה שעשה במעמדו ובסמכויותיו כעובד ציבור. בנוסף, למשיב לא מיוחסת עילה
של שיבוש הליכי חקירה, שיבוש הליכי משפט והרחקת האחרים מהעבירות הפליליות
שבוצעו לכאורה במסגרת הארגון, בניגוד למשיבים אחרים, וגם הוא לא נטל כל חלק
בעבירות מסוג זה.

עוד הפנה ב"כ המשיב לתסקיר שגובש בעניינו של המשיב, ממנו עולה, כי מדובר באדם
נורמטיבי, ללא הסתבכויות עם רשויות החוק, בן 55 , אב לשישה ילדים וסב לנכדים, עובד
מזה 23 שנה בעיריית אשדוד.

עוד נטען, כי שירות המבחן התרשם כי ההליכים המשפטיים כנגדו יש בהם השפעה מרתיעה
ומציבת גבולות באופן שיכול להפחית את הסיכון הנשקף לכאורה מצידו.

ביחס לחלופה המוצעת, דהיינו - מעצר בית מלא בבית גיסו בית שמש, בפיקוחו ובסיוע אחותו –, שירות המבחן בחן את החלופה ומצא כי הערבים מבינים את האחריות והמחויבות הנדרשת מהם כמפקחים עבור המשיב. משכך, המליץ שירות המבחן על שחרורו לחלופה זו.

מכל האמור לעיל, עתר ב"כ המשיב לאמץ את המלצת שירות המבחן ולשחרר את המשיב
 לחלופה שהוצעה – הסנגור הפנה לאסופה של פסיקה התומכת בגישתו.

החלטת השופט:

בטרם אתייחס לחלופה למעצר, הנני מוצא לנכון להתייחס לטענת האפליה שהועלתה על ידי ב"כ
המשיב בין משיב זה לאחרים, שהפעילו וניהלו בתי הימורים, ולא הוגש נגדם כתב אישום, למרות שהראיות זהות.

מאחר ומדובר באפליה בין נאשם לשאינו נאשם, טענה אשר דורשת התחקות אחרי שיקול דעתה של הפרקליטות בהגשת כתבי אישום, הליכי המעצר אינם המקום המתאים לבחון עניין זה.
באשר לטיעוני המבקשת הנוגעים לניצול מעמדו של המשיב כעובד ציבור המסייע לארגון
פשיעה, ממכלול הראיות (מתן רשות למשיב 1 לקיים פגישות במשרדו, תיאום פגישה בין משיב 1 למנהל החופים של עיריית אשדוד, ניסיון לבטל דו"חות חניה ודו"חות פיקוח עירוני שנרשמו לחובת המשיב 1 ובני משפחתו, נכונותו לקלוט את המשיב 2 לעבודה בעירייה בעוד שהמשיב 2 היה נתון במעצר בית), אומנם מדובר במעשים חמורים, אך עדיין לא מסוג המעשים מהמדרג החומרה הגבוה.
לעניין זה ראה התייחסות בית המשפט העליון בעניינו של אחר באותו כתב אישום – משיב מספר 8, מאיר בן  גוזי נ' מדינת ישראל, כבוד השופט.  

השאלה היא, האם העבירות כשלעצמן, ונסיבותיהן, מקימות מסוכנות כזו, שאין דרך
לאיינה באמצעות חלופה?

 לענייננו, יפים דברי בית המשפט העליון:
"ארגוני פשיעה על פי מהותם זקוקים לא רק ל"חיילים" אלימים ש"יטילו את האימה" הפיסית
סביבותיהם, אלא גם ליועצים עונבי עניבות ויודעי ספר ודין, היכולים להשיג להם עצות "טובות"..."
חרף האמור לעיל, מושכלות יסוד הבחינה תמיד הינה בחינה קונקרטית בנסיבותיו של
המשיב הספציפי העומד בפני בית המשפט.

מכלל טיעוני ב"כ הצדדים ומחומר הראיות שהונח בפניי, המשיב שימש כ"פעיל" בארגון
בתפקיד איש הכספים של הארגון בין השנים 2003  ל 2010.
על כן אין חולק, כי מדובר בדרג ביניים, וכפי שהתבטא בית המשפט העליון בהחלטות
אחרות, ללא הדרגים הבכירים, מסוכנות של דרג הביניים מצטמצמת, שכן אין לצפות ממנו שימשיך בדרכי הארגון, לאחר שהנאשמים אשר יצרו את הסיכון, ואת תחושת האיום, נמצאים מאחורי סורג ובריח.

לכך יש להוסיף את העובדה שלמשיב זה אין עבר פלילי, כי זה מעצרו הראשון, ואת הטראומה הקשה שעוברת עליו במעצר,על מנת לחזק את המסקנה, כי משיב זה יירתע מלחזור על מעשיו.
גם לא נטען בפניי, כי משיב זה נטל חלק בעבירות או בניסיון לשבש חקירה או הליכי משפט בדרך כלשהי. כמו כן, לא נטען ולא מיוחס, כי למעשיו של המשיב נלוותה אלימות מסוג כלשהו משך ביצוע המעשים לכאורה על פני מספר שנים, כמפורט בכתב האישום.

עוד נתון שראוי לציין, כי המשיב, להבדל מהאחרים, לא שמר על זכות השתיקה, השיב
לשאלות חוקריו, אמנם לא נקב בשמות אבל לא ניתן לומר, כי סכר את פיו בפני חוקריו.
פרס בפני חוקריו את אופן התנהלות העברת הכספים, רכישת הרכבים, רישומם וכיוצ"ב.

עוד מעיון באמרותיו, מעלה המשיב חרטה ומסביר, כי ביצע את המעשים עבור אחרים, על
פי הוראתם.
לעניין זה גם המבקשת בטיעוניה התייחסה לאיומים והאימה שמטיל ראש הארגון על חייליו. לעניין זה ראוי לציין, כי העובדה שהמשיב שיתף פעולה בחקירה, רק מעידה על צמצום רמת המסוכנות הלכאורית הנשקפת ממנו.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ובהתחשב בטיעוני ב"כ הצדדים, לרבות
המבחנים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון בנוגע לעבירות מסוג העבירות המיוחסות
למשיב וחלקו בהן כמתואר בכתב האישום, וכן עיינתי בתסקיר שירות המבחן שגובש
בעניינו וכן חקרתי את הערבים והמפקחים, הגעתי לכלל מסקנה, כי ניתן באמצעות החלופה
שנבחנה על ידי שירות המבחן, כדי להשיג את תכלית המעצר, דהיינו, לצמצם את רמת
המסוכנות הנשקפת לכאורה ממעשיו של המשיב, נוכח טיב ואופי העבירות ונסיבות ביצוען
לכאורה, אף אם חלקם בוצעו במסגרת ארגון פשיעה .

כשראשי ארגון הפשיעה מצויים במעצר ממושך – מטבע הדברים מתפוררים הארגונים, ומי שמצוי במדרג הנמוך יחסית וישוחרר ממילא למעצר בית, לא יכול לחזור לפעילות במסגרת ארגוני הפשיעה המתפוררים").
קל וחומר בענייננו, כאשר עולה לכאורה, כי המשיב חדל מלהיות בקשרים עם המעורבים
האחרים בפרשיה קרוב לשנתיים.
לענייננו, עוד יפים דברי בית המשפט העליון, במסגרתו מבחין בית המשפט
בין פעיל בארגון לבין מנהל וראש הארגון – תפקידם, מעמדם וההיררכיה של ארגון
הפשיעה.

לא נעלם מעיניי, כי חלקו של המשיב היה לא שולי בתקופות הרלוונטיות, כפי שתואר על
ידי ב"כ המבקשת בטיעוניו בכתב ובעל פה, בכל הנוגע לניהול הכספי והפיננסי של הארגון,
לרבות תרומתו הכה משמעותית להמשך פעילותו השוטפת של הארגון בכלל, ושל ראש
הארגון ובני משפחתו בפרט.

יחד עם זאת, חומרת מעשיו, ככל שתהא, הינה שיקול מבין מכלול השיקולים לחומרה, במסגרת התיק העיקרי. חומרת המעשים, בפני עצמם, אין בהם כדי לשלול בחינת חלופה, בשים לב, כי עסקינן בהליך מניעתי צופה פני עתיד, וזאת אני מדגיש נוכח הטיעון שלא נסתר על ידי המבקשת, כי מעורבותו של המשיב בארגון לכאורה, נפסקה מזה שנתיים ונתון זה יש בו גם כדי להשליך על צמצום רמת המסוכנות.

באשר לערבים והמפקחים בעניינם של שני המשיבים, אשר התייצבו בפניי ונחקרו על ידי
הצדדים, התרשמותי הייתה חיובית.
מדובר באנשים נורמטיביים, המבינים את משמעות אחריותם כערבים וכמפקחים עבור המשיבים.

על רקע המתואר לעיל, ולאחר שבחנתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, הנני מורה על
שחרורם של המשיבים בתנאי הערובה הבאים:

א. ישהה במעצר בית מלא בביתם של בני הזוג.....בבית שמש, בפיקוחם וכן בפיקוחו ....., לסירוגין.
ב. איזוק אלקטרוני.
ג. הפקדה כספית במזומן כתנאי לשחרור על סך 200,000 ₪, או ערבות בנקאית.
ד. המשיב יחתום על התחייבות עצמית על סך 200,000  ₪

ה. כל אחד מהערבים יחתום ערבות צד ג' על סך 150,000 ₪
ו. צו עיכוב יציאה מן הארץ.
ז. נאסר על המשיב ליצור קשר במישרין או בעקיפין עם מי מהמעורבים בפרשה.
ח. המשיב יתייצב לדיונים שייקבע בעניינו בליווי אחד הערבים.

עותק ההחלטה יישלח למפקח על האיזוק האלקטרוני.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ב, 04 יולי 2012 , במעמד הצדדים.