כבר בשעות הבוקר המוקדמות האולם הפנימי של משרדי 'מילגם', חברת הגביה בשירות עיריית אשדוד, מלא עד אפס מקום. אנשים מגיעים לוקחים מספר ומוכנים להמתנה ארוכה בתור, שמשתרך עד המסדרון מחוץ למשרד. כמעט כל הממתינים מחזיקים בידיהם דרישות תשלום בצבע אדום, התראה אחרונה לפני נקיטת הליכי עיקול.

את מ', בת 65 אנחנו פוגשים בעודה ממתינה בתור, וניראה  שהיא מאוד לחוצה ומודאגת. היא כאן מעל מנת לנסות להסדיר את החוב של בנה, חולה סרטן גרורתי שנימצא בבית חולים ולא מסוגל לבצע את הסידורים בעצמו. לפני קצת יותר משנה גילו אצל בנה סרטן בפה ולאחר מספר ניתוחים קשים ומסובכים נכרתה לו הלשון. הוא עובר סדרת טיפולי כימותראפיה ורדיותרפיה בניסיון להרוג את הסרטן שמקנן בו, אך לרוע מזלו, המחלה חוזרת ומכה בו שנית בצורה קשה אף יותר. כל התקופה הזו הוא התרוצץ בין טיפול לטיפול כאשר תופעות הלוואי הן קשות ביותר. הוא לא מתפקד, וזקוק לטיפול סיעודי ואוכל מיוחד, היות והוא מתקשה לבלוע. לפני חג הפסח קיבלה מ' התראה מחברת 'מילגם', התראה שהגיעה לביתה. בהתראה שקיבלה היה איום על ניתוק מים תוך מספר ימים במידה ובנה לא ישלם את חובו על סך 2500 ₪, מתוכם יותר מ-1100 ₪ הצמדות, פיגורים והשד יודע מה עוד. מ' נבהלה מאוד ופנתה ל'מילגם', שם נאמר לה לטענתה, לשלם דחוף את החוב.

"החוב משנת 2004, רק עכשיו הם מתעוררים?" תוהה האישה. "אנחנו אנשים פשוטים וקל מאוד להפחיד אותנו עם איומי עיקולים וניתוק המים, לכן עם הייתה מתקבלת התראה קודם לכן, ברור שהיינו משלמים", היא אומרת. החוב המדובר הוא על דירה בה התגורר בנה בשנת 2004 עם אישתו ושלושת בנותיהם. "עקב בעיות רבות בדירה, הם נאלצו לעזוב אותה, ובני היה בטוח שהסדיר את כל התשלומים עבור הדירה", מספרת לנו מ'.  בשנת 2008 מתגלה בגופו של בנה מחלת הסרטן הנוראית.

בנה של מ' כותב מכתב בקשה בו הוא מתחנן לביטול החוב או לפחות להגיע להסדר שיוכלו לעמוד בו. "אנא מכם, אני מבקש לבחון את בקשתי המאוד ספציפית ולפתוח את לבכם אלי לעזרה", כותב בנה של מ'. במכתבו הוא מתאר את המחלה הקשה, הניתוחים הרבים וטיפולי הכימותרפיה התקופתיים שהוא עובר. הוא מצרף אישור שהוא מוכר כנכה 100% שמתקיים רק מקצבת הנכות שלו. "מודה לכם על הבנתכם ונדיבות לבכם", הוא מסיים את מכתבו. מ' מוסרת לפקידת 'מילגם' את כל האישורים הרפואיים והיא מתחננת שוב ושוב להתחשב  במצבו הרפואי של בנה. לטענת האם, הפקידה לא רצתה בהתחלה לקבל את האישורים בטענה שאף אחד לא יסתכל עליהם. אחרי שעמדה על כך, המסמכים התקבלו. אחרי כשבועיים התקשרה הפקידה ומסרה שדחו את הבקשה, ללא הסברים או נימוקים. מ' החליטה לנסות שוב לדבר אל ליבם ושלחה מכתב בקשה נוסף בו חזרו על הבקשה להפחית את סכום הפיגורים. אבל המכתב לא הצליח לעורר שום רחמנות והתחשבות מצידה של חברת 'מילגם'. כשבוע  לאחר שליחת המכתב הנוסף, התקשרה אל מ' מנהלת  מ'מילגם'.  לטענתה של מ' המנהלת הרימה את הטון ודרשה במיידי תשלום של 650 ₪, ואם לא ישולם סכום זה, היא תעקל את החשבון של בנה, שכזכור הינו נכה ועל פי חוק אסור לעקל את חשבונו. לאחר תחנונים רבים הסכימו ב'מילגם' לקבל 10 צ'קים. מ' לוקחת את פינקס הצ'קים של בנה למחלקה האונקולוגית בה הוא מאושפז, ובעודו שוכב במיטה, היא מחתימה אותו על הצ'קים.

הצטרפנו ל-מ' ונכנסנו איתה לפקידת 'מילגם' כדי לשמוע כיצד באמת מתייחסים לאנשים ב'מילגם', לא הזדהינו כעיתונאים.  את הסכומים בצ'קים מילאה הפקידה, לא לפני שהיא ציינה שעל כל צ'ק יש עמלה של 8.5 ₪.  שאלנו את הפקידה, האם ישנה ועדת חריגים שאליה ניתן לפנות במקרה כל-כך חריג? אך הפקידה התעקשה שלא : "ההחלטה היא סופית, אין שום ועדת חריגים בעירייה. אנחנו מייצגים את עיריית אשדוד, אנחנו מחליטים בהתאם לנהלים". ביקשנו לראות אילו פעולות נעשו במהלך השנים, והאם נשלחו התראות על החוב, אך כמובן שלא הוצג בפנינו דבר, צריך להביא מהארכיון, זה ייקח זמן, אבל בינתיים תשלמי את החוב לפני שיבואו המעקלים. בסופו של דבר התשלום לא בוצע. בנה של מ' שכאמור חתם על הצ'קים במיטת חוליו במחלקה האונקולוגית, טעה וחתם במקום שמיועד לתאריך. מ' קיבלה ארכה של מספר ימים להביא צ'קים חדשים, ימים בהם אנו נפעל בכל הכוח כדי לנסות לסייע למ' ובנה.

במהלך הבוקר שבילינו במשרדי מילגם, שמענו סיפורים רבים, בעיקר מפי אנשים מבוגרים, עולים ונכים, שאינם יודעים מאיפה נחת עליהם פתאום החוב. אחת מהממתינות בתור מספרת על חוב מלפני 20 שנה! חוב שרק עכשיו נדרש. לנו זה נראה מאוד מוזר שדווקא כל הזקנים, הנזקקים והעולים הם עבריינים שאינם משלמים חובותיהם. מאוד מוזר שכמעט כולם טוענים שמעולם לא קיבלו התראה קודם לכן... האם זה בכלל חוקי לגבות את החוב? האם לא חלה עליו התיישנות?

האם ב'מילגם' מנסים לפעול  שיטת "מצליח"

ש' ,תושבת אשדוד, הגיעה מבוהלת למשרדי 'מילגם', זאת לאחר שכבר פרסה את התשלומים על חוב מלפני שנים רבות. היא קיבלה בדואר רשום התראה נוספת וחדשה בה חברת הגביה מודיעה לה על ניתוק מים תוך 5 ימים אם לא ישולם החוב, שכאמור כבר נמצא בהסדר. "אני, אישה מבוגרת וחולה וכאשר ראיתי את ההתראה חשכו עיניי, פחדתי שאשאר בשבת ללא מים. ההתראה הגיעה והתאריך הנקוב בה היה לאחר תאריך תשלום החוב. בקשתי כמה שעות חופש מהמעסיק על מנת להסדיר את הנושא. חיכיתי בתור וכאשר הגעתי אל פקידת הקבלה, נאמר לי בהתחלה שלא שילמתי את כל החוב. אני מחיתי על כך והצגתי קבלות. הפקידה תקתקה במחשב, עשתה כמה טלפונים ולבסוף אמרה: אה, זה טעות, את יכולה ללכת". לאישה לא רק שנגרמה עוגמת נפש, אלא בנוסף הפסד כספי של שעות העבודה ונסיעות, רק בשביל שיגידו לה שזה טעות.

'מילגם' גובה חובות לפני 20 שנה, גם מאדם שכבר הלך לעולמו

ג' תושבת אשדוד, זכתה אף היא למכתב התראה מחברת הגביה. להפתעתה התברר שמדובר בחוב משנת 1991. החוב על דירה בה התגוררה ג' לפני כ- 18 שנים. במכתב שקיבלה לאחרונה, לא מופיעים פרטי החוב, כגון פירוט דרישת תשלום ותאריכי החוב, אלא הסכום לתשלום העומד 1800 ₪. "על מה החוב וממתי? אני לא גרה שם כבר כמעט 20 שנה" אומרת ג'. מכתב ההתראה "לפני ההליכים משפטיים" הגיעה על מספר ת.ז של בעלה לשעבר שכבר אינו בין החיים. בשיחה עם כתב המגזין מספר בנה של ג' : "בכל 18 השנה שעברו לא קיבלנו שום מכתב הודעה על חוב. גרנו בדירה עד שנת 1991, ולאחר שההורים התגרשו עברנו למקום אחר. האבא נפטר לפני מספר שנים, ומדובר בחוב שלו, התעודת זהות שלו מתנוססת שם". בנה של ג' תוהה: "כיצד 'מילגם' שלחו מכתב נקיטת הליכים משפטיים על שם אדם שנפטר וכיצד בדיוק הם מתכוונים לעקל את נכסיו וחשבון הבנק שלו? או שאולי הם מנסים להדביק את החוב לאימי? לפני 20 שנה הייתי בן 13, איך נדע היום על מה החוב, אם בכלל, היה קיים?" שאלות אלו ואחרות מתעוררות לאור התנהלותה של חברת 'מילגם' כלפי תושבי העיר.

אימא ל-2 ילדות נותקה מאספקת המים

הזכות למים הינה זכות יסוד, המהווה נדבך חיוני לזכות לקיום אנושי. אך נראה שעבור אם חד הורית ל-2 ילדות, אין זכות זו קיימת. ת' כבר נמצאת זמן מה בהסדר תשלום חוב. היא ובנותיה מתקיימות מקצבת הביטוח הלאומי. ביום ראשון השבוע, נותקה אספקת המים לביתה, זאת עקב פיגור של שבועיים בתשלום השובר. "לא הודיעו כלום, ככה פתאום אין מים", מספרת לנו ת'. היא מגיעה למשרדי 'מילגם' אך שם נדרשים ממנה בנוסף לתשלום החוב, עוד 125 ₪ כעמלה על הניתוק. "סוחטים כסף מהמסכנים, רק אנשים נכים ומסכנים נמצאים פה", אומרת לנו ת'.

עד עתה שילמה רק אגרות ל''מילגם' יותר מ-600 ₪. את השוברים צריכה ת' לשלם בכל ראשון לחודש, אך את קצבת הביטוח הלאומי היא מקבלת ב-14 לחודש, היא מבקשת לשנות את מועד התשלום שיהיה קרוב לקבלת הקצבה, אך לטענתה, ב'מילגם' מסרבים, "אין עם מי לדבר", היא אומרת.

בעקבות עתירה שהוגשה לבג"צ, קראו שופטי בג"צ: " להקים מנגנון למניעת ניתוקם של תושבים נזקקים מאספקת מים לביתם". גם משרד הפנים התקין תקנות שאוסרות ניתוק מים ממשפחות נזקקות. הניתוק בוצע כאמצעי לחץ לתשלום החוב, אך נזקק שבאמת אין לו במה לשלם, היה נותר זמן רב ללא אספקת מים. נראה שעל 'מילגם' חוקי המדינה אינם חלים, שם ממשיכים לנתק, לסנדל (או איך שלא תקראו לזה) את החייבים.

פנינו לרב אפריים וובר, חבר מועצת העיר שממונה על הגביה, ושאלנו כיצד יתכן ששטף הפניות לא הגיע לאוזני חברי המועצה. לדעתו של וובר, שזוכה אף הוא לקבל פניות בנושא זה, ברור ש'מילגם’ תמשוך אש: "התפקיד שהיא מבצעת לא סימפטי בכלל, היא לא מחלקת כסף לתושבים אלא לוקחת מהם כסף. התהליך, גם אם הוא מתבצע בעדינות ובהתחשבות, לא נעים וסביר שהתושבים לא יגלו סימפטיה לחברה. עד כה לא שמעתי על מקרים שבהם פעלה החברה בלי ששלחה התראה קודם לכן".

"אם יש תלונות, אשמח לטפל בכל מקרה לגופו. תושבי העיר יכולים לפנות אלי באמצעות המייל והטלפון שנמצאים באתר האינטרנט של העירייה. ברור כי גם אם יש חוב לשלם, על הגביה להתבצע בדרך חוקית ותוך התחשבות בחייב. זהו עקרון של העירייה שעמד במרכז ההתקשרות עם ’מילגם’ ואנו נעמוד על כך", חותם הרב וובר.

שלחנו לרב וובר את סיפורו הקשה של חולה הסרטן. הרב וובר, לאחר שקרא את החומר, הזדעזע בדיוק כמונו מהסיפור הקשה. הוא הבטיח לבדוק לעומק ולפעול כדי להקטין ואף למחוק את החוב.

ניסינו לברר כמה משלמת העירייה לחברת מילגם עבור שירותיה. פנינו לדובר העירייה בבקשה לראות את החוזה שנחתם עם חברת מילגם, אך לצערנו בעירייה מתנהגים כאילו יש להם מה להסתיר, וביקשו שנפנה לממונה על חופש המידע בעירייה "ככול אזרח". כנראה שמישהו שכח מזכות הציבור לדעת, והוא מנסה לשים בפנינו מכשול, אבל לא נוותר, נמשיך לחפור עד שנביא תשובות לתושבי העיר. המשך יבוא...

מעיריית אשדוד נמסר בתגובה לטיפולה של 'מילגם' בחולה הסרטן:

לחייב נשלחו 2 התראות מנוסחות עפ"י חוק לכתובתו הרשומה במשרד הפנים. העירייה נהגה ונוהגת לשלוח באופן סדיר הודעות על יתרות חוב לחייבים עפ"י כתובתם הידועה לעירייה, כאשר במקרה שאין תגובה מהחייב, העירייה, באמצעות קבלני הגבייה שלה, מבצעת איתור ומשגרת התראה עפ"י חוק לכתובת שאותרה. עם קבלת מכתבו של החייב הנ"ל ולבקשתו במכתב, יצרה חברת הגביה קשר טלפוני עם אימו שהביעה רצון להסדיר את החוב. לאורך כל המו"מ עם האם הופסקו הליכי האכיפה כנגד החייב וניתנה הוראה להגיע להסדר נוח ולפריסת החוב. סוכם עם האם כי תשלם החוב בכרטיס האשראי של הבת או הגיס או בשקים דחויים. ב-25/6/2009 הגיעה האם עם 10 המחאות להסדיר את החוב, אך חסרה חתימה על ההמחאות ולכן סוכם כי תגיע עד ה-29/6/23009 להסדיר את החוב. במקביל נבדקת עדיין האפשרות להקל על החייב בעקבות מצבו, ללא כל קשר להליך הסדרת החוב. כל "האיומים" לכאורה המוזכרים בשאלות הינם כלפי החייב ולא כלפי אימו, והם נוסח מוכתב וחוקי שיש להכלילו בהתראות עפ"י חוק המשוגרות לחייבים. אין גביה של 8.5 ש"ח על כל המחאה, אלא גביית ריבית פיגורים עפ"י חוק בגין ביצוע תשלומים דחויים. (החישוב כנראה עומד על סכום זה כשמדובר ב-10 תשלומים). פעולות האכיפה הוקפאו ולא ננקטו כאמור לעיל, הן בשל המצב של החייב והן בשל המו"מ שהתנהל עם אמו. אנו מאחלים לחייב רפואה שלמה, אך הוכח כי עיריית אשדוד נוהגת כלפי חייבים בכל הכבוד הראוי, בהרבה אורך רוח וסבלנות ובעיקר בהקפדה על הליך חוקי המתועד בספריה".