המכתב האחרון לפני ההתאבדות של חיים צרויה ז"ל
לאחרונה אני ''צובט את עצמי'' כדי לוודא שאינני הוזה חלום בלהות, הדברים ההזויים שאני חווה בשבוע האחרון בפרט, ובחודשיים האחרונים בפרט, הביאו אותי למסקנה שמישהו מפחד מההצלחה שלי. אני גאה במה שהשגתי בחודשיים עבודה ללא תנאים, הכוונה בזמן שעבד באגף החופים: ללא הגדרה פורמלית, התנכלות של חלק מהמצילים ללא תקציבים, עם איומים בוטים מצד עובדים וקבלנים, ללא גיבוי כלשהו מהמערכת והכל על סמך מילתי וכבודי.
כשקראתי את הכתבה בעמוד 24 ב''השבוע באשדוד''- מצ''ב, צחקתי בעצב ,כמאמר הפיתגם ''דיבורים כחול ואין מה לאכול''. כשקראתי את הכתבה באותו עיתון בעמ' 28 נמלאתי תחילה חדווה על כך שסוף סוף מישהו קרא ''שהמלך עירום'' והושיט יד לחברי המתייסר.
אולם לאחר מכן נמלאתי צער,על כל, שגם לגביי מנסים להלך רכיל ולדבר סרה, וכל זאת על שום יושרי ודבקותי בדרך מי שבאמת אוהב אותך יקדם אותך. ומי שרק אומר שהוא אוהב אותך, יספר לך סיפורים וימציא לך תירוצים, וכולנו מכירים היטב את כל הפרטים. אין צורך לפרט האמת לפעמים כואבת, אבל אם אתה מספיק אמיתי עם עצמך באמת, אבל ישנם גם יתרונות רבים הבאים יחד איתה. הדבר הראשון אותו עשיתי היום בבוקר, הוא לפנות למנכ''ל על מנת שיבקש מראש העיר שלנו, מחילה בשמי שלא הגנתי עליו מספיק בעוז, שלא צעקתי ונשארתי די דומם כמו רובנו, כאשר עליו טפלו האשמות שווא. הבנתי שהיסורים שסבלתי הינם העונש על חטא זה שבין אדם לחברו, אם תיראה שמנסים לפגוע בחברך על לא עוול בכפו ותחריש בסופו של דבר יפגעו גם בך באותה הדרך.
סליחה שגזלתי מזמנכם איני הולך לשום מקום, אני נשאר היכן ששלחו אותי לעזור, לא קיבלתי שום תוספת, לא קיבלתי שום תגמול, רק כאבי ראש נוספים.
אבל הכל היה שווה את השלום החם והמחבק ששלח לי חברי ז'וז'ו מחוף י''א, אתמול בערב אחרי עוד יום קרב, כשאני בכלל בחופש, גם עליו ניסו להלך רכיל בעיני, אולם לשימחתי לא הולכתי שולל. אני מבטיח לכם שאתן ''קרב הוגן'' ועיקש אפעל בכל הצינורות, אגיש תביעות אזרחיות על לשון הרע, אגיש תלונות למשטרה על איומים ברצח ואספר את כל האמת, ואם צריך גם אתנהג ב''רומא כרומאי'' זו חולשתי וזה גם חוזקי, כך חונכתי ואיני יכול לשנות דרכיי''
רון צרויה בנו של חיים, כתב מכתב פרידה מאביו ושלח לאתר האינטרנט:
"אבא אני לא אשכח אותך לעולם !! אני מודה לאלוהים שנתן לי אבא כמוך, אני נשבע שלעולם לא אשכח אותך, היית לי מופת וככה תישאר לנצח! מבקש ממך שתשמור עלי, על עדי, על אלון ועל אמא, אני בטוח שאתה תהיה המלאך ששומר עלינו מלמעלה.
"תודה לכל מי שבא וגם מי שרק שלח מילה טובה או התקשר, אני אוהב אתכם, הוכחתם לי שאני מחזיק בחברים אמיתיים שישארו איתי ברגעים הקשים, אתם נתתם לי את הכוח לשרוד את היום הנוראי הזה, אומרים שחברים אמיתיים נמדדים בשעת צרה והיום הבנתי כמה זה נכון. אני מודה לכם ומעריך אתכם על כל מה שעשיתם בשבילי".
המכתב האחרון שהפיץ חיים צרויה ז"ל במיל שהפיץ לעובדי העיריה מספר חודשים לפני שהתאבד בתלייה. הכותרת: "חשיבות גבוהה" התוכן: ההתכלויות מצד המערכת . "לא ארתע, אלחם עד הסוף ואוכיח צדקתי" הוא אומר ומוסיף:" ...גם כי אלך בגיא צלמוות לא ארע רע.."
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
