מוריס אל מדיוני, פסנתרן, זמר ומלחין יהודי-אלג'יראי, היה בן 18 כשהחל לשלב מוסיקה ערבית, לטינית ואמריקאית, אבל הרבה לפני כן הוא כבר ניגן לפרנסתו בבתי קפה בעירו, אוראן שבאלג'יריה.

אל מדיוני נודע בזכות יצירתו הייחודית ששילבה מוזיקה ערבית, לטינית, אמריקאית וג'אז.

הוא החל ללמוד פסנתר באופן אוטודידקטי בגיל צעיר. כנער שניגן בבתי קפה הוא נחשף למוזיקה אמריקאית דרך חיילים אמריקאים שהוצבו באזור במלחמת העולם השנייה. השפעה זו עיצבה את סגנונו הייחודי, ששילב אלמנטים של בוגי-ווגי, רומבה, טנגו ופלמנקו עם מוזיקה ערבית מסורתית.

בשנת 1961 הוא עלה לישראל. תחילה התגורר באשדוד וניגן עם להקתו של ג'ו עמר, אך לאחר מכן עבר לפריז ובהמשך למרסיי. שם ליווה את מיטב הזמרים ששרו במסורת היהודית-צפון אפריקאית, בהם סמי אל מגריבי, לילי בוניש ולין מונטי.

קריירת הסולו של אל מדיוני החלה בשלב מאוחר יחסית. אלבומו הראשון יצא בשנת 1998, כשהוא בן 70. מאז הוציא עוד מספר אלבומים, ביניהם "פיאנוריינטל" ו-"Descarga Oriental", שיתוף פעולה עם הפרקשניסט הקובני רוברטו רודריגז, שזכה בתואר אלבום השנה בקטגוריית מוזיקת עולם מטעם רדיו 3 של ה-BBC בשנת 2007.

בשנת 2011 עלו אל מדיוני ואשתו ז'ולייט לישראל כדי להיות קרובים לילדים והנכדים. הם התגוררו תחילה בנתניה ואחר כך במודיעין. אל מדיוני המשיך להופיע ברחבי העולם עד יומו האחרון.

מותו של אל מדיוני הוא אבֵדה גדולה לעולם המוזיקה. הוא היה אמן ייחודי וחדשני, שהותיר אחריו מורשת עשירה של יצירות מרגשות ומלאות חיים.

התזמורת האנדלוסית אשדוד ספדה לו בפייסבוק:
"בצער רב התבשרנו על פטירתו של המוזיקאי המחונן, הפסנתרן מוריס אל מדיוני. מוריס היה מאבני הדרך של המוזיקה האלג'יראית העממית, והשפיע עמוקות על אמנים רבים, הן באלג'יריה והן בישראל. חדוות הנגינה והיצירה ליוותה אותו עד יומו אחרון, תמיד בחיוך שובב ומאור פנים. זכינו כתזמורת לארח את מוריס מספר פעמים ולשאוב ממנו את האנרגיה הטובה והכשרון העצום שהביא איתו. התזמורת האנדלוסית הישראלית משתתפת בצער המשפחה ובצער המוזיקה הצפון אפריקאית על האובדן. יהי זכרו ברוך".