כעת לאחר שהסתיימו הקייטנות, אנחנו כהורים פוגשים את החלק האינטנסיבי ביותר של החופש הגדול. החלק ה'אינטנסיבי' זה שלנו, ההורים, והחלק של 'החופש הגדול' - זה החלק של הילדים.

אני סומכת עליכם שכבר יש לכם לו"ז מובנה פחות או יותר לכל יום במהלך השבוע, רעיונות לפעילויות משותפות שלכם איתם, שלהם עם חברים, עם סבים וסבתות, עבודות יצירה, ים, בריכה ושאר ירקות.

ואני בחרתי להתייחס לתקופה הזו של החופש הגדול כהזדמנות מצויינת להתחיל לדבר על ילדינו והיחסים ההדדיים איתם. הרי תקופת החופש הזו היא פרק הזמן שבו יש חפיפה הרבה יותר גדולה שלנו עם ילדינו, על כל המשתמע מכך - כמות הזמן שאנו מבלים איתם בחופש הגדול שווה ערך לשלושה חודשים בשנה לערך, וזו הזדמנות מצויינת לעשות מעין 'היכרות' מחודשת איתם - וגם עם עצמכם - מולם. אל הטור הזה יתחברו כברור מאליו אנשים עם ילדים, אך גם כל אחד שבדרכו להיות הורה, וגם סבים וסבתות יוכלו למצוא כאן חיבורים לחייהם.

הבסיס לטור הזה ולאלו שיבואו אחריו, היא האמונה שהילדים שלכם נולדו כישויות אינטליגנטיות ואינטואיטיביות. בהיוולדם לעולם הפיסי, הם מבלים את שנותיהם הראשונות ללמוד כיצד לחיות בתוך גוף. הצורה החיצונית שלהם הינה יותר צעירה ופחות מנוסה מאשר לנו ההורים, אבל הנשמות שלהם מפותחות בדיוק כמו שלנו. למעשה, פעמים רבות יש לנו ילדים שבאופן רוחני מפותחים יותר מאיתנו, כדי שנוכל ללמוד מהם.

הילדים שלנו מגיעים לעולם כישויות טהורות. הם יודעים מה הם ומה הם רוצים לעשות כאן. אנחנו ההורים עוזרים לילדים לתמוך ולעזור לילד בהתפתחות הצורה שלו (גוף, תודעה ואישיות) וללמד אותו כיצד לפעול בעולם. הילד מאידך מאפשר להוריו להיות יותר בקשר עם האני האינטואיטיבי שלהם. מכיוון שילדים עדיין לא איבדו את הקשר המודע לרוח שלהם הם מספקים לנו תמיכה משמעותית בתהליכי המודעות העצמית שלנו. הם ערוצי אנרגיה נקיים ורבי עוצמה. כיוון שעדיין לא פיתחו ביקורת שכלתנית, הם אינטואיטיביים כמעט לחלוטין, ספונטניים לחלוטין וכנים לחלוטין. מההתבוננות בהם, אנחנו יכולים ללמוד הרבה כיצד ללכת בעקבות האנרגיות הללו ולחיות באופן מחובר ומודע לעצמנו.

הילדים שלכם בחרו אתכם כהורים כדי שיוכלו ללמוד מכם על הדברים שעליהם הם צריכים לעבוד בתקופת החיים הזו, ובזמן שאתם מתפתחים ונעשים מודעים לעצמכם הם יושפעו באופן חיובי מהתהליך שאתם עוברים כאנשים אינדווידואלים - ולא רק כהורים.

בעבודתי אני מזהה שקשה להורים לזהות ולתת אמון ברוח השוכנת בילדיהם. מכיוון שהם לא מפותחים פיזית או מתוחכמים שכלית, הם חושבים שהם פחות מודעים ופחות אחראים ממה שהם באמת. ואין אני מדברת על ילדים קטנים בהכרח.

במהלך השנים עבדתי עם כמה וכמה "ילדים" בני 16-24 אשר הוריהם מנסים לכפות עליהם, מתוך כוונה טובה כמובן, את אשר הם חושבים שהם צריכים לעשות ולפעול ואיך להתנהג, תוך כדי התעלמות וחוסר קשב לרצונות הילדים עצמם, או לחילופין להשוות אותם לילדיהם האחרים, מבלי לקחת בחשבון שכל ילד הוא עולם ומלואו. הגדילו לעשות הורים שהביאו ילדים כדי שאנשי מקצוע "יתקנו" אותם, לפי אמות המידה של ההורים. כוונותיהם של ההורים, שאין מי שמטיל ספק בכנותן, בסופו של דבר גורמות לריחוק ביניהם לבין ילדיהם ויתרה מכך - מקשה על ילדיהם להביא לידי ביטוי באופן חיצוני ונינוח את הישות האותנטית שהם, וחבל על כך. ילדינו אינם אמורים להיות שיקוף ישיר של עצמנו ולא לעמוד בציפיות שלנו מהם.

הורים רבים מאמינים, באופן מודע או לא, שילדים הם איכשהו חסרי אונים או שאין לתת בהם אמון ושההורים הם האחראים לפקח ולעצב אותם ליישויות אחראיות. הילדים, כמובן, קולטים את הגישה הזו ומשקפים אותה בהתנהגות שלהם. אם תזהו אותם כישויות אחראיות, בוגרות, רוחניות ועוצמתיות, הם יגיבו על כך בהתאם.

אני יודעת שזה אתגר לשנות מושגים ודפוסים ישנים לגבי גידול ילדים, אך כשאתם ההורים לומדים לבטוח בעצמכם ולהיות עצמכם באופן ספונטני, אתם עשויים למצוא את עצמכם מפרים את רוב החוקים הישנים שלכם לגבי מה שחשבתם ש 'הורה טוב' עושה. עם זאת, האנרגיה והחיוניות שיגיעו מכם, התחושה הגוברת של סיפוק מחייכם והאמון שלכם בעצמכם וביקום, יעזרו לילדיכם יותר מכל דבר אחר.

בשבוע הבא, נאריך ונדבר על האופן שבו ילדינו מהווים שיקוף שלנו.

מאחלת לכם הנאה מהילדים שלכם ועוד יותר הנאה מעצמכם- כשאתם במחיצתם.

יפעת סנטו -  מלווה בתהליכי התפתחות, מודעות ושינוי דרך תקשור.

מוזמנים להגיב, לשלוח שאלות ולהתייעץ – 054-3339791 או במייל או בפייסבוק