למרות הביקורת הקשה: פרויקט המאגר הביומטרי יוצא לדרך ומתחיל בעיר אשדוד

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('22f7237a-54ce-4c5b-a575-2f56a737302e','/dyncontent/2024/2/21/19022398-7ad1-43fb-980e-4729804bbbee.gif',17526,'הילה אייטם כתבה ',525,78,true,20364,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('22f7237a-54ce-4c5b-a575-2f56a737302e','/dyncontent/2024/4/21/a7408a5b-8ce8-46ed-8747-f2328b41174f.jpg',17791,'סימול פסח אייטם כתבה ',525,78,true,20364,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('22f7237a-54ce-4c5b-a575-2f56a737302e','/dyncontent/2024/3/21/79c4fc7d-daf2-4d30-9381-e64313eaf03f.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,20364,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('22f7237a-54ce-4c5b-a575-2f56a737302e','/dyncontent/2024/3/19/08f1124b-66b0-4b70-8f17-5dd7ae679819.gif',17617,'מכבי אסתטיקה אייטם כתבה ',525,78,true,20364,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('22f7237a-54ce-4c5b-a575-2f56a737302e','/dyncontent/2024/4/21/1cebc6c2-b3bd-4e6e-9f9a-6a934a51d3d5.jpg',17792,'נמל אייטם כתבה',525,78,true,20364,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

אשדוד נבחרה להיות כעיר הפיילוט של הניסוי ביחד עם העיר ראשל"צ. הניסוי יתבצע בלשכות האוכלוסין של משרד הפנים בעיר. המשתתפים יקבלו תעודת זהות "חכמה", ו"יתרמו" תמונה וטביעת אצבע. על פי התכנית, הניסוי יימשך לפחות שנתיים ואז יוחלט אם להרחיב את הפרויקט. כל מה שרצית לדעת על הנושא ופרשנויות בעד ונגד המאגר, בכתבה הבאה:

פיילוט המאגר הביומטרי בישראל יוצא היום לדרך לאחר עיכובים ממושכים ועל רקע ביקורת קשה שסופג הפרויקט. בשלב הראשון יתבצע ניסוי המאגר הביומטרי בלשכות האוכלוסין של משרד הפנים באשדוד ובראשל"צ.

באמצעות המאגר הביומטרי, ייאספו מכל אזרחי המדינה סריקות אצבע, כלומר צילום של שתי אצבעות, וצילום תווי הפנים, בדרך שתאפשר מדידה של מבנה הפנים, נתון שאינו משתנה במהירות וקשה לשנותו. הנתונים האלה יקודדו באלגוריתם שישולב בשבב מתאים שיוטמע בתעודת הזהות ובדרכון. השילוב הזה יאפשר זיהוי של אדם מול המסמך שהוא נושא. 

למי שיגיע ללשכת משרד הפנים, יוצע להשתתף בפיילוט, הכולל קבלת תעודת זהות "חכמה". כל מצטרף למאגר הביומטרי יצטלם ותילקח ממנו טביעת אצבע. על פי התכנית, הניסוי יימשך לפחות שנתיים ואז יוחלט אם להרחיב את הפרויקט. המדינה הבהירה שאם יוחלט שלא להמשיך בפרויקט - כל הנתונים במאגר יימחקו.

המתנגדים למאגר הביומטרי טוענים כי קיימת סכנת דליפת פרטים אישיים, בנוסף לפגיעה בפרטיות. הנושא אף הגיע לפתחו של בג"ץ, שדחה עתירה שהוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח. 

במשרד הפנים טוענים כי בדומה למדינות נוספות בעולם, גם על ישראל להיכנס לעידן הביומטרי, ומבהירים כי המאגר מאובטח ברמת האבטחה הגבוהה ביותר, ולכן אין סיכוי לדליפתם של פרטים אישיים. עם זאת, יש לציין כי רק בימים האחרונים נחשפה פריצה במאגר הביומטרי.

ישראל מחכה כמעט שני עשורים לתחילת תהליך הנפקת התעודות החכמות", אמר שר הפנים, סער:
"אנו יוצאים לדרך לפיילוט של שנתיים שבמהלכו יוכלו אזרחי ישראל לבחור אם לקבל תעודות חכמות. המצב הנוכחי היווה תשתית למקרים רבים של מרמה, הונאות, התחזות, מעשים פליליים ופגיעה בביטחון המדינה. כל מי שיבחר להצטרף יעבור תהליך שיכלול בסך הכל צילום של הפנים ולקיחת טביעת שתי אצבעות”.
בתשובה לשאלה מדוע יש צורך במאגר ולא ניתן להסתפק רק בתעודות חכמות אמר סער: “מי שקבע את ההסדר שמכוחו יוצאים למהלך היא הכנסת, והיא זו שגם תכריע בסוף הפיילוט. זו הדרך הטובה ביותר למנוע זיופים. יש יתרון במעבר לתעודות החכמות בראיית היכולת להתמודד עם תופעות של זיופים וגניבת זהות. איננו מחייבים את אזרחי ישראל, כי בפיילוט זה עניין של בחירה. בתום הפיילוט נחזור לכנסת, ואז נראה אם זה דבר שהוא בגדר חובה או בחירה”. 

ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי, גון קמני, הגדיר את הפרויקט כהישג לאומי של כל אזרחי המדינה. “השילוב של תעודות חדשות עם המאגר הביומטרי יאפשרו לנו לאמת שכל אדם מחזיק רק בתעודה אחת והיא בזהותו המקורית. אנחנונ מבינים את מלוא האחריות שמוטלת עלינו בשמירה על הנתונים. הפיילוט ייבחן במגוון תרחישים וחובת ההוכחה מוטלת עלינו”.

 מנהל אגף הפרויקטים ברשות האוכלוסין, ברוך דדון, הציג את אמצעי האבטחה של התעודות והדרכונים החכמים. תאורת UV מציגה, למשל, תמונות ופרטים נוספים שסמוים מהעין תחת אור רגיל. “אין שום סיכוי שאנשים יוכלו לזיייף דבר מעין זה", הוא טען. "תעודת הזהות היא מפוליקרבונט. אי אפשר לחתוך את התמונה, לשנות את הפרטים או לגעת בה”.

 בעד ונגד - פרשנויות

בעד - פרופ' אריה אלדד

בתחומי מדינת ישראל מסתובבים 350,000 בני אדם מצויידים בתעודת זהות מזויפות.
רבבות בני אדם בישראל גונבים כמיליארד שקלים מדי שנה מהביטוח הלאומי על סמך טענות שווא לאזרחות ישראלית – גם אם הם ערבים תושבי יש"ע, גם אם מתו לפני מספר שנים רבות וקרוביהם קברו אותם בחצר הבית או בצלע הגבעה בנגב וממשיכים לגבות קצבת זקנה עבורם.

350,000 בני אדם בישראל יכולים לבחור כ-12 חברי כנסת.
אלו המתנגדים להכנסת מדדים ביומטריים (תמונת דיוקן ממוחשבת וטביעות אצבעות) מטעמי "צנעת הפרט" – אמורים לראות את הסכנה במצב הקיים.

 עבריינים ומחבלים בחסות התעודות המזוייפות
ב-40% מהפיגועים שאירעו בישראל היו מעורבים ערבים תושבי יש"ע ש"התאזרחו" בישראל. אם באמצעות נישואין אמיתיים, ואם באמצעות נישואין פיקטיביים, ואם כשוהים בלתי חוקיים הנעים ממקום למקום בחופש מלא כשהם נושאים תעודת זהות כחולה ומזויפת.

 כמה עבריינים מתחמקים ממשפט ועונש בעזרת זהות מזויפת כזו? וכמה ישראלים שלמו בחייהם בגלל הקלות הבלתי נסבלת לזייף תעודת זהות ישראלית? כמה ישראלים מצאו את חשבון הבנק שלהם ריק או חסר כי מישהו אחר גנב את זהותם.

 מדי יום עומדים שוטרי מג"ב ובוחנים את הנכנסים לתחומי ישראל. לעיתים הם עוצרים רכב ומבקשים את תעודות הנוסעים, בוחנים את התעודה במשך שנייה או שתיים, מעיפים מבט בנהג ובנוסעים ומאפשרים המשך התנועה. ניסיתם פעם להשוות תווי פנים של אדם עם תמונתו בתעודת זהות?

תעודת הזהות שרבים נושאים, מצוידת בתמונה ישנה שאינה רלוונטית. איך יכול באמת שוטר מג"ב לזהות מחבל על פי תמונה מסוג זה?

תעודת הזהות החדשה, עם המדדים הביומטריים תוכל באמת ובתמים להבטיח זהות בין האדם ובין התעודה אותה הוא נושא.

נגד -ד"ר מיכאל בירנהק

אולי יש סיבה מספיק טובה להקים מאגר כזה בישראל , אבל נטל השכנוע שמוטל על כתפי הממשלה ומשרד הפנים שמקדמים את הקמת המאגר בריצת אמוק, כבד מאוד. 

המטרה המוצהרת בדברי ההסבר: התמודדות עם בעיית זיוף תעודות זהות ודרכונים, תיעוד כפול לאותו אדם (שאחר כך מרמה את הרשויות עם ריבוי הזהויות), ומניעת גניבת זהות. הבעיות האלה, כך לפי הממשלה, גורמות להגירה לא חוקית, עבירות פליליות ופגיעה בביטחון המדינה. אז מה בעצם בעייתי במאגר כזה?

בעיה ראשונה היא שמייחסים למאגר סגולות שאין בו.
הערכת הממשלה, כי יש בארץ עשרות אלפי תעודות זהות מזויפות. אכן מהווה בעיה, אבל אין צורך לעבור מקיצוניות אחת לקיצוניות הפוכה. השוו את תעודת הזהות שלכם לשטר של עשרים שקל. את השטר קשה יותר לזייף מאשר את התעודה.

מסקנה ראשונה: אם רוצים, אפשר להקשות על זיוף התעודות, גם בלי נתונים ביומטריים, ובכל מקרה, לא צריך לשם כך מאגר ביומטרי. האם הביומטריה תסייע לתפוס עבריינים? ממש לא. סריקה של שתי אצבעות איננה דומה לטביעת אצבעות. חשודים שנעצרים על ידי המשטרה וגם מתגייסים לצה"ל מוסרים טביעה מלאה של כל עשר האצבעות וכף היד,: זה המצב שבו השוטרים מגלגלים את האצבע על הנייר. סריקה דיגיטלית של שתי אצבעות לא מהווה תחליף. מסקנה שנייה: המאגר נועד לאפשר זיהוי של אדם שהמשטרה כבר מצאה, לא לאתר פושעים, אבל הזיהוי לא מספיק כדי להרשיע.

האמריקנים דורשים דרכון עם זיהוי ביומטרי. אכן, יהיה קל יותר לבוא בשערי ארץ האפשרויות (הבלתי?) המוגבלות מצוידים בדרכון כזה, אבל גם בשביל זה לא צריך מאגר, מספיק הנתון הביומטרי בדרכון.

בעיה שנייה, היא היקף המאגר.
אין הרבה טעם בנטילת דגימות ביומטריות מילדים, וסריקת אצבעות של קשישים אינן מועילות במיוחד. בנוסף, לכחמישה אחוזים מהאוכלוסייה אין טביעות אצבע – מאנשים קטועי ידיים או אצבעות, עובדי אדמה שטביעותיהן נשחקו, וגם, מוזר ככל שזה נשמע, שחקני כדורסל.

 בעיה שלישית היא השימוש במאגר.
הניסיון בעולם ובארץ מלמד שמאגרי מידע שמוקמים למטרה אחת - ישמשו גם לשימושים נוספים. התופעה נקראת function creep – "זחילה של הפונקציה", או בעברית מדוברת, שיטת הסלמי. החשש: המאגר שמוקם עכשיו למטרה של מניעת זיופים, אבל בהמשך ישמש למטרות אחרות. בהמשך ישכנעו אותנו שהמאגר חשוב לזיהוי בכל מיני מקומות. כבר היום גופים מסחריים מבקשים מאיתנו להזדהות (למשל לשם קבלת הצעת ביטוח). האם יום אחד נתבקש להציג אצבע כדי לקבל הצעה לביטוח?

בעיה רביעית, היא אבטחת מידע.
לפי ההצעה תוקם רשות חדשה שתנהל את המאגר, ותשב במשרד הפנים. העובדים יסוננו על ידי השב"כ. נשמע מצוין, אבל משרד הפנים מנהל כבר מאגר מידע אחד רגיש, ואמור לאבטח אותו, מרשם האוכלוסין. כל נער בן 12 ימצא לכם את המאגר באינטרנט, חופשי חופשי, תוך שתי דקות. משרד הפנים עוד לא הוכיח שהוא יודע לשמור על המידע שלנו כמו שצריך. המאגר גם יהיה יעד למתקפות מבחוץ – האקרים, מדינות אויב ושאר צרות. הפתרון של משרד הפנים? עוד אבטחה. מה עם פתרון פשוט יותר? מה דעתכם שאולי לא צריך את המאגר?

בעיה חמישית, כמה זה יעלה?
באנגליה, שבה אין בכלל תעודות זהות, מנהלים ויכוח ממושך מאוד בנושא – כלומר כמה שנים, ולא יומיים – ומעריכים את העלות במאות מיליונים.

 

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('aa15b92f-b3c1-4d11-a17c-85bbc5ba06c6','/dyncontent/2023/2/12/e960374e-11ea-41ca-b46e-f63254187ad1.jpg',15395,'עירייה אייטם כתבה ',525,78,true,20366,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('aa15b92f-b3c1-4d11-a17c-85bbc5ba06c6','/dyncontent/2024/4/18/cb46861c-40a3-4bc9-b354-4e7ed0617ae4.gif',17784,'ביג תדמית אייטם כתבה ',525,78,true,20366,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('aa15b92f-b3c1-4d11-a17c-85bbc5ba06c6','/dyncontent/2024/4/12/5a942a28-5c63-409d-b765-2db1b8e6f2c5.jpg',17748,'תיירות אייטם כתבה ',525,78,true,20366,'Image','');},15]]);})
 
$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('39666505-dc74-48bb-8694-b904ba21e5e5','/dyncontent/2017/6/5/ddc064ee-648d-4ba4-ad6e-72da51a98ff7.jpg',1808,'אייטם לוח אשדוד נט 525*60',525,78,true,18478,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('39666505-dc74-48bb-8694-b904ba21e5e5','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'אייטם אירועים 525-60',525,78,true,18478,'Image','');},15]]);})
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה