לפעמים, כל מה שצריך כדי לחולל שינוי הוא משפט אחד. כזה שנכתב ביומן אישי, אחרי אימון מפרך או בסוף יום עמוס, ונשאר אחריך גם כשאתה כבר לא כאן.

זה בדיוק מה שקרה עם המשפט שכתב שטו טספו ז"ל – לוחם גולני שנהרג בתאונת דרכים טרגית – ביומנו האישי: "להיות תמיד יותר חזק מהתירוץ שלי."

אחיו של שטו מצא את המשפט לאחר מותו, ויחד עם חברים, משפחה ומוסדות חינוך רבים, הפך אותו ליוזמה חינוכית בשם "ספסל התירוצים", שצוברת תאוצה בכל רחבי הארץ – והגיעה גם למקיף ד' באשדוד.

במסגרת השתלמות קהילתית בשם "השקפה", בה מורים מקבלים כלים לעידוד תלמידים ליזום פרויקטים בעלי ערך חברתי, הצטרפה המחנכת של כיתה יא-2 אירנה אשכנזי ליוזמה יחד עם כיתת אומץ שאותה היא מחנכת.

התלמידים ביקשו להנציח חייל בדרך שתהיה גם מרגשת, גם מעוררת השראה וגם רלוונטית להם ולחיים שלהם.

כך נולד "ספסל התירוצים" בבית הספר: ספסל לבן, פשוט למראה, אך עמוס במשמעות. עליו מוזמנים התלמידים לרשום את התירוצים שמונעים מהם לפעול, להתקדם או להגשים – ולהניח אותם שם, לזכרו של שטו ז"ל.

"מה שמיוחד בפרויקט הוא שהיוזמה כולה הגיעה מהתלמידים עצמם," מספרת אשכנזי. "הם אלה שידעו על הקמת הספסל, הם אלה שעומדים לידו ומסבירים לתלמידים האחרים מה הרעיון – למה לא יושבים עליו סתם ולמה חשוב לכבד אותו."

חלק מתלמידי המקיף ניגשים לספסל לא רק לכתוב, אלא גם לשמוע, להבין, ולחוות רגע של התבוננות. "ברגע שאתה מכניס את זה לתודעה, ואתה מציף וכמה נחשפים לזה ומגבירים את המודעות וזה נוגע בהם - הרווחנו."

התלמידים עצמם מרגישים אחריות גדולה על המיזם. הם לא רק בנו אותו, אלא גם הפכו לשגרירים שלו.

"הם מרגישים צורך להסביר, להגן, לשתף. זו חוויה שהם יזמו ונוגע להם אישית." אירנה משתפת ומסכמת במילותיו של שטו טספו ז"ל:

"כל הרעיון זה הזכרון והמסר - לנצח את התירוצים שלנו ולנצל את הזמן שיש בעולם".