בנוכחות בני המשפחה, הנהלת מד"א באשדוד ועשרות מתנדבים עובדים, רגע לפני הצפירה, התקיים טקס זיכרון לזכרה של סמל שיר ביטון הי"ד, שנפלה בקרב במוצב נחל עוז בשבעה באוקטובר.

האנדרטה לזכרה של שיר הוצבה סמוך לכיתות ההדרכה, ששופצו באדיבות תרומות של המשפחה ונקראים גם על זכרה.

שיר הייתה מתנדבת מד"א, ערך הצלת החיים היה נר לרגליה. היא שירתה במוצב נחל עוז בחטיבה הצפונית כחובשת קרבית. שיר לא רצתה להיות חובשת במרפאה, היא רצתה להיות היכן שהיא יכולה לתת מענה מיטבי לחיילים. היא מאוד אהבה את השירות שלה, זה היה ניכר עליה היטב.

בזמן מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס על יישובי העוטף, שיר סגרה שבת במוצב. בשעה 06:45 היא עוד הספיקה ליצור קשר עם ההורים ולעדכן אותם בהתרחשות. בדיעבד, כולם מבינים שבאותה שעה פשטו עשרות מחבלים על המוצב, מבלי שהחיילים מבינים בכלל מה קורה.

בהודעה שהקליטה מטלפון של חברה, היא מעדכנת אותם בקור רוח אופייני שהיא נמצאת במיגונית ושככל הנראה יש פשיטה של מחבלים על המוצב. ברקע אפשר לשמוע את צרורות הירי מהקרבות שהתנהלו במקום.

"אני לא כל כך יודעת מה קורה, תכף נבין" - היא נשמעת אומרת לאימה. "כנראה שיש פשיטה (על המוצב). אני אוהבת אותך". לא הרבה זמן לאחר מכן, המחבלים ככל הנראה משליכים רימונים לתוך המיגונית. שיר מצליחה לברוח משם לחדרה, שם היא מנהלת קרב עם אחד המחבלים ומחסלת אותו. כשהיא מנסה לצאת שוב מחדרה, סביבות 08:15, היא נתקלת במחבלים במסדרון ונהרגת במקום.

את התמונה של מה שהתרחש ברגעיה האחרונים, הצליחו ההורים לחבר רק כמה ימים לאחר מכן, בעקבות תכתובות מהטלפון שלה ועדויות של חיילים שניצלו לאחר שהיו נצורים במשך שעות במוצב הכבוש.

הוריה של שיר ממשיכים את דרכה, בזכות תרומות שאספו נרתמו מספר אבולנסים למד"א הנושאים את שמה של שיר ביטון הי"ד, מרכז ההדרכה שופץ והפך למרכז הדרכה על שמה. ההורים עברו קורס חובשים במד"א והחלו להתנדב בארגון - כדי להמשיך את דרכה.