פועל שעבד בבטן אוניה בשנת 2009, נפגע מדוד מתכת שמחץ את כף רגלו. על פי עדותו של הנפגע, הוא היה אמור לבצע את התקנת הדוד בבטן האוניה, תוך שהוא מסתייע במנוף שהופעל על ידי עובד נמל וכן אתתים, אף הם עובדי נמל. בשלב מסוים במהלך העבודות התרומם הדוד לגובה ונחת הישר על כף רגלו. צוות של מד"א העניק לו טיפול רפואי ראשוני ופינה אותו לבית החולים קפלן ברחובות.

כתוצאה מהתאונה נגרמה לתובע חבלת מעיכה בכף רגל ימין עם שברים פתוחים ופריקת בהונות 2,1 ו-3 בכף רגל ימין. בבית החולים קפלן עבר הנפגע ניתוח שחזור הפריקות, הטריית הפצעים ותפרים וכן אושפז לצורך מעקב וטיפול אנטיביוטי למשך 3 ימים. לאחר שחרורו היה במעקב רפואי בחדר המיון של בית החולים רמב"ם ומאוחר יותר במעקב רפואי במסגרת מרפאות החוץ ומרפאות הקהילה.

בשל החמרה שחלה במצב הבוהן הגדולה בכף רגל ימין, אושפז התובע שנית בבי"ח רמב"ם, במהלך האשפוז, ובהרדמה כללית, עבר ניתוח קטיעת הבוהן הגדולה בגלל איסכמיה ונמק. לאחר שחרורו עבר התובע תהליך ארוך של שיקום, התחיל בהליכה והותאמו לו מדרסים מיוחדים לפי מידה. שלוש שנים לאחר ניתוח הכריתה הראשון, אושפז שוב במחלקה האורטופדית של ביה"ח רמב"ם ובמהלך האשפוז בוצעה כריתה נוספת של בסיס הפלנגס של הבוהן הראשונה וכריתה של ראש מסרק ראשון וכן כריתה של הבוהן השניה, כולל ראש מסרק שני. לאחר שחרורו וריפוי הפצעים התחיל התובע בתהליך שיקום נוסף וטיפולים פיזיוטרפיים ממושכים.

בכתב ההגנה שהגישו הנתבעים, הם טענו לאשם תורם של הנפגע, שלא נזהר במהלך עבודתו. עוד טענו בכתב ההגנה כי אילו היה הנפגע משתמש בדרך קבע במדרסים המיוחדים, היו נמנעות הכריתות שעבר.

בית משפט השלום בנצרת קיבל את גרסתו של הנפגע באירוע, ובחישוב שערך בית המשפט נקבע כי הוא זכאי לפיצוי של 1,454,407 ₪, ובניכוי תשלומי המוסד לביטוח לאומי בסך 863,334 ₪, יעמוד סכום הפיצוי על סך 591,073 ₪. עוד נקבע כי לסכום הנ"ל יתווסף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% ומע"מ כחוק (כ- 340 אלף ש"ח), והוצאות משפט בסך 12,000 ₪.