מגזין אשדוד

 
 
ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה'.
וידוע דברי חז"ל, דישנם שני סוגי בקשות שאדם מבקש מן השמים; סוג ראשון, שהוא המעולה והטוב ביותר, כאשר האדם מתפלל להקב"ה על דבר מסויים והקב"ה מתרצה בתפילתו ועונה לו על בקשתו וסוג שני, שבשעה מסויימת, יש שעת רחמים בשמים ואדם משיח לפי תומו ומדבר על רצונותיו, לדירה נאה, לפרנסה טובה ובאותה שעה שמדבר, אם יש שעת רחמים בשמים העונים ומתרצים ונותנים לו משמים את מבוקשו.

אך הבדל גדול יש בין דבר, אשר קיבל האדם בלי תפילה, למה שקיבל האדם עם תפילה; דבר אשר השיג האדם על ידי תפילה, יש לדבר שורשים עמוקים, חזקים ויסודות איתנים ביותר, שקשה מאוד לזעזע דבר שבא על ידי תפילה, אך דבר שקיבל האדם, לא על ידי תפילה, אלא משעבר בשעת רחמים בשמים, אין לדבר הזה יסודות ואפשר לאבדם, ברגע אחד.

וראיה לדברים, כאשר אלישע הנביא היה בבית השונמית ושאל אותה מה חסר לך ומה תרצי, אמרה לו שאין לה בנים, הנביא לא התפלל, אלא רק אמר אמרה: 'כעת חיה ואת חובקת בן' לשונמית, נולד בן וקראה את שמו 'חבקוק', על שם דברי הנביא 'ואת חובקת בן', אך הנביא ממשיך ומספר, שאותו בן חלה ומת מן העולם ורק על ידי נס, החזירו אלישע הנביא לחיים. הנה, אם הייתה תפילה עם שורשים ולא אימרה, הילד חבקוק לא היה מת; כמו שמצאנו אצל שמואל הנביא, אשר אמו חנה, התפללה לה' ובכתה לזכות בזרע של קיימא וכשנפקדה הקריבה את בנה שמואל קודש לה' ומקטנותו היה במשכן אצל אלי הכהן. באחד הימים, שמואל הנביא, הורה הלכה לפני אלי הכהן, וביקש רבו להקפיד עליו, דכל המורה הלכה לפני רבו, חייב מיתה!

עמדה חנה ואמרה לאלי הכהן: על הנער הזה התפללתי לנער הזה יש שורשים עמוקים וחזקים ואף קיטרוג לא יוכל לפגוע בו, משום שנולד על ידי תפילה ולכן יובן "ויעתר יצחק לה' " יצחק אבינו, ביקש מהקב"ה, על ידי תפילה, על ידי בקשה, ע"י תחינה, שישמע ה' את תפילתו ושבניו יוולדו על ידי תפילה, על ידי כן, שורשיהם יהיו חזקים.

ואפשר לדקדק, שזה עומק הפסוק "ואני תפילתי לך ה' עת רצון" מבקשים מהקב"ה ואני תפילתי שכל בקשותינו יבואו בתפילה ולא בשעת עת רצון, אשר אומרים אימרה ונשמעת בשמים ויורדת ההשפעה.

לכן, ישתדל האדם, בכל כוחו, שכל עניין אשר פועל ועושה בחייו, יהיו על ידי תפילה ולכן, הרבה דברים הקב"ה מחסיר מאיתנו, משום שמצפה לתפילתנו ועל ידי שנתפלל, יהיו הדברים שרירים, ברירים וקיימים לנצח נצחים "ויהיו כעץ שתול על פלגי מים, אשר פריו יתן בעיתו ועלהו לא יבול"
12:17 / 31.10.10
       








לכל אהובינו וחביבנו, יהי רצון שהברכה תשרה בכל מעשה ידינו.
הנה, בפרשת וירא מובא את כל עניין עקדת יצחק ואמרו חז"ל: כששמעה שרה אימנו על העקדה, פרחה נשמתה וכך נפטרה מן העולם וקשה, כמה צדיקים וצדיקות לאורך כל הדורות מצאנו שהקריבו את כל ילדהם למען קדושת שמו יתברך ולא באו באף טענה וטרוניה כלפי שמים.
וידוע סיפור עם חנה ושבעת בניה, אשר הקיסר ביקש מהם להמיר את דתם ואף אחד מן הבנים לא רצה להמיר את דתו וכך, הרג הקיסר את כל ילדיה ובבן הקטן, ביקש ממנו המלך שלא ימיתו, בתנאי שישליך הקיסר את טבעתו על הקרקע והילד הקטן התכופף וירים את הטבעת וכולם יראו כמו שהשתחווה הילד הקטן, לא הסכים אף לזו ואף אותו הוציא המלך להריגה ועל אותה חנה נאמר, אם הבנים שמחה הללויה אם כן, שרה אימנו, צדקת קדושה, אשר שמה השני יסכה ואמרו חז"ל שהייתה סוכה ברוח הקדש, היתכן שתצא נשמתה על זה ששמעה על עקדת יצחק?! ועוד צריך להקשות, מה הלשון עקדת יצחק? מהי עקדה? היה צריך לומר הקרבת יצחק, העלאת יצחק לעולה, מהי עקדת יצחק? ואפשר לבאר ולומר יסוד גדול: עקדה היא מלשון קשירה, לעקוד, לקשור ושם טמון פטירתה של שרה אימנו ששמעה שרה שהיה צריך לעקוד לקשור את יצחק, הצטערה צער גדול שרה אימנו, איך בנה בן 37, אשר השקיעה בו את כל כוחותיה וחינכה אותו למסירות נפש גדולה, מדוע צריך לקשור אותו לעקוד אותו ומדוע לא נתן נפשו בלי לקשור, ומצער העקדה, אשר חששה שמעלתו של יצחק לא גדולה, פרחה ויצאה נשמתה, רואים את צער האימהות הקדושות על חינוך ילדיהם ומסופר על אחד מאבותי הקדושים שבכל בוקר היה נושא תפילה להקב"ה ואומר ריבונו של עולם בן שילך בדרך ה' ויעשה לך נחת רוח, חייו יחיה, אך אם אחד מבני יצער את ריבון העולמים, בבקשה תיקח את נפשו בעודו זכאי ושלא יגיע להיות חייב לתקן באנו בעולם ולא לקלקל לעשות נחת רוח לבוראנו ולעשות רצון בוראנו, וכשנקשה מדוע היה צריך לעקוד את יצחק, אלא יצחק אבינו פחד מהיצר הרע אף על פי שמעלתו וגדולתו גדולה, אך היצר העורב מסוכן הוא ומי יודע, אולי ברגע האמת, היצר יגבר וישנה את דעתו, לכן, יצחק אבינו מבקש מאביו שיקשור אותו, הדק היטב היטב, משום שלא סומך על עצמו, אם כן, כמה לימוד זכות אפשר ללמד על עם ישראל, יצחק אבינו עולה תמימה לפני הקב"ה נפשו רמה פוחד ואינו סומך על עצמו מן היצר העורב, קל וחומר בן בנו של קל וחומר
אנו בדור יתום זה אשר הניסיונות קשים, מרגע לרגע ומשעה לשעה ובכל אשר פונים, מוצאים את היצר המנסה בכל כוחו להחטיא את האדם כמה רחמים אנו צריכים משמים אם יצחק פוחד ומבקש לעוקדו, מה אנו צריכים להתמודד עם היצר?!ואמרו חז"ל: אל תאמין בעצמך עד יום מותך וכבר מצאנו כהן גדול ששימש בקודש הקודשים ובסוף ימיו כפר בהקב"ה.
רגע רגע, שעה שעה צריכים אנו לנטוע בתוכנו אהבת ה' ויראת שמים, החיים הם כמו גינה כל יום שלא מטפלים בה גודלים עשבים מזיקים, צריך לתפח את הנפש בכל רגע אם תעזבני יום אעזבך יומיים ומי שמזניח יום אחד את נפשו מעמל תורה ומדבקות בה' ידע אף שאינו מרגיש מתחילים לצמוח אצלו בנפש עשבים שוטים.
כל ירידה מתחילה בדבר קטן אשר עליו בא עוד דבר גדול ומסופר על אחד מאבותי הקדושים אשר שלח את הגבאי לקנות מאכלים לסעודת ראש חודש ואמר לגבאי תדאג לא לשלם יקר מידי, אבל גם לא זול מידי שאלו בני הבית את הצדיק לא יקר מידי אנו מבינים אך מדוע לא זול מידי אם אפשר לקנות דבר בזול זה טוב ענה ואמר להם לא לקנות יקר זה דבר טוב אך כאשר לוחצים את החבר לזול מאוד סימן שאין לו וקשה לו ושמה נזרע הזרעונים של הפורענות והשנאה הגדולה, כל פורענות יש לה את הזרע הראשון שזרעו וזרע ראשון הוא המסוכן ביותר ולכן אנו אומרים בתפילה "אל תזכור לנו עוונות ראשונים" מה עם עוונות אחרונים אלא הראשונים הם החורבן הגדול
בעז"ה נזכה כולנו לאהבת ה' לאהבת תורה וליראת שמים, יש בליבנו שמחה גדולה שבעז"ה ביום שני בשעה 10:30 בבוקר נהיה כולנו כאיש אחד בלב אחד בבית המדרש הגדול שובה ישראל מנהטן נשתדל לחדד שוב השיעור בעניין שמות.
בשורות טובות.





13:30 / 24.10.10
 
שבוע טוב ובשורות טובות.
הלילה, מוצאי שבת קודש, ליל ההילולא של מורנו ורבנו עטרת ראשנו רבנו חיים פינטו זצוק"ל (הקטן). לילה זה, לילה קדוש ביותר.
רבנו חיים פינטו היה קדוש עליון והשריש והטביע במשפחתנו הקדושה את מידת החסד. כל חייו היו חיים של נתינה, של הקרבה עצמית למען הזולת ואף את חייו הקריב למען הכלל. וידוע שהלילה, לפני 72 שנים, היה ליל הבדולח, לילה שבו קמו גויים ארורים ובלילה אחד חיללו עשרות בתי כנסיות ועשו את אחד הפוגרומים הגדולים אשר היו בעמנו. וידוע שבזה הלילה ליל הבדולח 72 שנים לליל הבדולח ולליל פטירת רבנו חיים. שעות ספורות לפני פטירתו קרא לבנו מו"ר זקננו רבנו משה אהרון פינטו זצוק"ל והכניסו לחדר ביחידות ועמד ואמר לו: דע לך שתקופה קשה עומדת לעבור על עם ישראל אשר פרעות רבות וצרות קשות יבואו על עמנו והנה בריא אני בגופי, אך מתפלל להקב"ה שיקח הלילה את נשמתי ואני אעורר רחמים בשמים ותקבל על עצמך קבלות קשות ואתה תעורר רחמים בעולם הזה. כמו שמצאנו בשעת חורבן בית המקדש הלך אליהו הנביא לעורר את אברהם יצחק ויעקב שיעוררו רחמי שמים בשמים על עם ישראל ובאותו לילה בקדושה ובטהרה מסר רבנו חיים פינטו את נשמתו לבורא עולם וידוע שבנו מו"ר זקננו רבנו משה אהרון זצוק"ל קיבל על עצמו קבלות קשות ביותר וקיבל על עצמו במשך שנים רבות גלות והיה לובש את בגדיו במשך כל ימות השבוע ורק בערב שבת היה מוריד את בגדיו לובש בגדי שבת ומכבס בידיו את הבגדים, וכן עוד קבלות קשות שקיבל על עצמו.
והנה יום פטירתו של רבנו חיים היה יום אשר חרות אצל בני משפחתנו והוא מאבני הדרך ביסודות משפחתנו הקדושה. מסופר שכשעה אחרי פטירתו הגיע אדם אשר איננו מוכר וביקש ודרש את הבגדים אשר מו"ר זקננו לבש בשעת פטירתו. עמדה הרבנית הצדקת ובני המשפחה והתנגדו ואמרו; מה לך ולבגדי הקודש?!, אותו אדם החל לבכות ולהפציר בהם, אמרו לו שמנהג אבותנו בידנו שאין לובשים את הבגדים שהנפטר נפטר בהם, המשיך אותו אדם להפציר לקבל הבגדים. הרבנית הצדקת אשר הייתה ידועה בצדקותה המיוחדת ואשר דבריה היו נשמעים והיו מקובלים אצל כולם, עמדה והכריע לתת לו הבגדים. אותו אדם ההדור פנים, אשר לא היה מוכר, לבש הבגדים, נכנס לאחד החדרים והיה בוכה בכי משונה ביותר, אשר כל השומעים העידו ואמרו שבכי כזה מעולם לא שמעו. כשחזרו מן הלויה לא מצאו האדם וכשפתחו הארון עם דבריו האישיים של הצדיק, מצאו את הבגדים מקופלים ומונחים בצורה המסודרת ביותר ואף שהארון היה נעול במנעול אשר המפתח לא היה בידי איש רק בידי הרבנית.
על מידת החסד, אשר חקק מו"ר זקננו במשפחתנו, מסופר סיפורים רבים וכל צערו ודאגתו הייתה מה עם עניי עם ישראל ובכל עת בפיו היה חוזר ואומר; עני נחשב כמת וכאשר נותנים צדקה לעני מחיים אותו והחיים האלה הם בגדר כל המציל יהודי מעם ישראל כאילו קיים עולם ומלואו.
בצואה אשר השאיר ביקש מבני משפחתו, וציוה את סדר הלויה, שכל מי שירצה ליגוע במיטתו יצטרך לתת צדקה לעניים. וביקש ואמר כל כמה צעדים, מי שירצה להרים את מיטתו, יצטרך לתרום סכום אשר נקט במספרו. ולהוריד את גופו הקדוש לקבורה, ביקש למכור בכל המרבה במחיר. וכך יצאה הלויה אשר כמוה לא הייתה מעולם במרוקו, לויה אשר ניסים רבים ודברים נשגבים סופר עליה וישנם אנשים אשר עדיין חיים שזוכרים דברים מיום גדול זה. ומסופר שאחד הסוחרים הגדולים, אשר היה בעל ממון רב והיה גר בעיר רחוקה ונפשו הייתה קשורה ודבוקה ביום זקננו, הזדמן לבית רבנו הקדוש ביום פטירתו ובתיקו היה סכום עצום של ממון אשר הביא עימו למסחרו וכך אותו אדם זכה לקנות, בכל אשר לו בתיק, את הזכות להוריד את גופו הקדוש של מו"ר זקננו למקום מנוחתו. כשהסתיימה הלויה הסתובב אותו אדם לחפש את תיקו והנה תיקו איננו, אחד מן האנשים נכנס בליבו יצר הרע, גנב את התיק והחל לברוח בין האנשים, פתאם נשמעה צעקה גדולה ומרה ואותו גנב נעצר ונעמד כמשותק וסיפר שראה את דמותו של רבי חיים פינטו עומד מולו וגוער בו מדוע גנב את התיק עם הכסף של העניים. וידועים כמה מעשיות של הקפדות קשות אשר אבותינו הקדושים הקפידו על אנשים אשר היו קרובים או רחוקים ממנם ומעלו בכסף של צדקה לעניים.
בזכות מו"ר זקננו רבי חיים פינטו, הקב"ה יזכה את כל בני קהילתנו הקדושה בכל מקום ומקום לעלות ולהתעלות ולהכניע את כל הקמים עלינו לרעה ואת כל העושי עולה. ונזכה ללכת בדרך אבותינו ונחזק בקהילתנו הקדושה את מידת החסד והאמת ויצילנו מן הצבועים ומעושי מעשה זימרי ורוצים שכר פנחס. ובזכות רבי חיים פינטו, אל נקמות ה' אל נקמות הופיע, עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו וגם הוא יהיה נבל. ישתדלו הלילה להדליק נר לכבוד הצדיק ולהתפלל שהקב"ה יתן לנו כח ובריאות לעלות ולהתעלות ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
שבוע טוב ובשורות טובות.
12:29 / 24.10.10
 
ערב שבת קודש פרשת וירא
"למען אחיי ורעיי אדברה נא שלום בך"
בפרשת השבוע מוצאים את אחד מהיסודות העמוקים והחשובים של עם ישראל והוא עקדת יצחק.
הקב"ה מצווה את אברהם אבינו "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק, והעלהו שם לעולה" וזהו ניסיון הקשה שבכולם, משום שיום לפני כן, הקב"ה אומר לאברהם "כי ביצחק יקרא לך זרע" ולמחרת אומר לו להעלות אותו לעולה ועוד כאשר הקב"ה אמר "את בינך" התחדד בליבו של אברהם אבינו מדבר האהבה עצומה של אבא לבן "יחידך" התחדד בליבו של אברהם אבינו אהבה עצומה אשר יכולה להיות לבן יחיד, "אשר אהבת" הגיע באותו רגע אברהם, לסוג של אהבה על בנו הגבוהה ביותר, אשר יכולה להיות לאדם על בנו בכל העולם ובכל הזמנים והנה, עומד אברהם אבינו עם אהבה כל כך גדולה וחזקה כלפי בנו הקב"ה מצווהו להקריב אותו קורבן לפני ה'.
אברהם מקבל בכוחות נפש חזקים את ניסיון העקדה ומובא בחז"ל שסיים אברהם אבינו את ניסיון העקדה והקב"ה אמר לו אל תשלח ידך אל הנער ואל תעשה לו מאומה. עמד אברהם אבינו וביקש מהקב"ה: רבונו של עולם, עברתי 10 ניסיונות קשים תנדור לי שלא תנסה אותי בעוד ניסיון עמד הקב"ה ונדר לאברהם אבינו שזהו הנסיון האחרון אשר יתנסה בו אברהם אבינו.
והנה, צריך להקשות, אחרי ניסיון זה, מצאנו שאברהם אבינו התנסה בעוד כמה ניסיונות ניסיון שאשתו שרה אמנו נפקדה לאחר העקדה ניסיון שלא רצו לתת לו קבר לקבור את שרה רק אחרי ששילם ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר ועוד ניסיונות רבים, אשר עבר אברהם אם כן, היכן הנדר שנדר הקב"ה לאברהם אבינו שזהו הניסיון האחרון? אלא, אפשר לפרש ולומר יסוד גדול, אשר כל יהודי צריך לשימו מול עיניו: ישנם ניסיונות קיומיים וניסיונות יום יומיים; ומה ההבדל בין ניסיון קיומי לניסיון יום יומי? כמה הבדלים, ניסיון קיומי הוא קשה ביותר, ובשעה שבא לאדם ניסיון קיומי, הכל סגור לפניו, פונה לימין הכל סגור, פונה לשמאל הכל סגור, מכל צד הכל סגור וכך, מצאנו אצל אברהם אבינו והאלוקים ניסה את אברהם, אלוקים הוא שם של מידת הדין. ואם האדם נכשל בניסיון קיומי, יורדת מעלתו אשר נמצא בה ואם עובר את הניסיון הקיומי, יעלה מעלה מעלה, בכל מעלה אשר נמצא.
עשרה ניסיונות קיומיים, חייב כל יהודי לעבור במשך חייו וזה אשר ביקש אברהם אבינו מהקב"ה, תישבע לי שלא תנסה אותי יותר, איזה ניסיון? ניסיון קיומי, ואם אברהם היה מתנסה בעוד ניסיונות, גם כל יהודי היה מצריך להתנסות בעוד ניסיונות ולכן, אברהם חשש, לו ולזרעו ולכן, בשעת רחמים ביקש מהקב"ה שבועה ונדר שזה יהיה הניסיון האחרון בניסיונות הקיומיים, אך צריך לדעת האדם שיש עוד ניסיונות ולהם נקרא, נסיונות יום יומיים והם ניסיונות, אשר עבר אברהם אבינו אחרי הניסיון העשירי של עקדת יצחק.
ולכן, כשמרגיש אדם שעומד בניסיון, שהכל סגור בפניו, יחזק את אמונתו בהקב"ה וירבה בתפילה "קווה אל ה' חזק ויאמץ ליבך וקווה אל ה'" וידע האדם, שכל אדם פרטי עובר10 ניסיונות קיומיים, כל משפחה עוברת כעין עשרה ניסינות קיומיים, כל קהילה עוברת 10 ניסיונות קיומיים וצריך להתחזק בתפילה לשבור את כל צרינו ואת כל הקמים עלינו לרעה.
והנה שלושת עמודי האומה, אברהם, יצחק ויעקב תיקנו לנו את התפילות, אברהם אבינו תיקן את תפילת שחרית, יצחק אבינו את תפילת מנחה ויעקב, את תפילת ערבית וכאשר נתבונן על חייו של אברהם נמצא שאברהם היו לו חיים נוחים וטובים וכך נאמר "וה' ברך את אברהם בכל" היה לו בנים, בת, רכוש גדול וכל דבר טוב שיכול להיות לאדם, יצחק אבינו, חייו היו חיים בינוניים, היה עיוור בעיניו, אשתו רבקה הייתה עקרה הרבה שנים, רועי אבימלך רדפוהו ועוד דברים לא נוחים שעברו על חייו, אך מצד שני הייתה לו אשה צדיקת זמנים של אושר ובנים, אשר קיימו מצוות כיבוד אב ואם, חייו היו מעורבים אך אצל יעקב כל חייו היו חיים קשים מיום שנולד, עשו רדף אותו, היה צריך לברוח מבית אביו; לבן רימה אותו, החליף את אשתו, החליף את משכורתו; עשו בא לקראתו למלחמה עם ארבע מאות ראשי גייסות של צבא חיללו את דינה, יוסף נמכר, נפטרה עליו רחל אימנו, אם כן, שלושה אבות העולם, שלושה סוגים של חיים; אברהם, חיים טובים, יצחק חיים בינוניים, יעקב חיים קשים ועל פי סוג חייהם תיקנו את התפילות אברהם תיקן שחרית "טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון להגיד בבוקר חסדך" כמו אור בוקר שהישועה וההצלחה מאירה פנים לאדם יעמוד ויודה ויתפלל לה', כפי שעשה אברהם אבינו, יצחק תיקן את תפילת מנחה לחיים בינוניים, אשר לפעמים נראית ההצלחה ולפעמים הקושי והמר וזוהי תפילת מנחה, אשר מתפללים באמצע היום, בין האור לחושך בדימדומים והיא לאנשים, אשר בינוניים הם תפילת ערבית, אשר תיקן יעקב היא תפילת החושך, כשהאדם מרגיש שהכל צר ומר לו הכל חשוך לפניו גם אז יתחזק "ואמונתיך בלילות" אמונה אף שהכל נראה לו כחושך ולילה.
נודה לה' על כל אשר גמלנו ואף על הניסיונות הקיומיים אשר עברנו ובתקופה, בכל יום ציירנו בנפשנו את הניסיון הקיומי, אשר עבר דוד מלך ישראל חי וקיים ומספר הנביא לדוד היה בן בשם אבשלום אשר דוד קירבו אהבו האמין בן ונתן לו יותר מכל בניו עברו ימים ובנו של דוד אבשלום התחיל לחפש את האינטרסים הפרטיים שלו התחיל להסתובב בין כל חשובי עם ישראל לומר לכל אחד את אשר רוצה לשמוע ובעורמה היה מהרהר אחרי אביו, קירב אליו את כל חשובי חצר המלך והשלה והבטיח הבטחות לכל אשר רוצה לשמוע, עד אשר עירער את מלכותו של דוד מלך ישראל, עד שהגיע למצב שקם על אביו על דוד המלך, לקח עימו את דואג האדומי, אשר היה איש חזק ומסוכן בעצותיו וחז"ל אמרו שעצותיו של דואג היו מסוכנות וחכמות כמו ששאלו את נביא ה' ועוד עימו מראשי עם ישראל הלכו אחרי אבשלום והנה, באחד הימים הבין דוד שעומדים לשפוך את דמו ולהורגו לקח דוד את מעט האנשים אשר נשארו עימו וברח מביתו אבל וחפוי ראש ואבשלום ודואג וכל רודפי דוד נכנסו לארמון המלך בזזו וחיללו את כל הקודשים ודוד עם מעט האנשים אשר עימו יצא מירושלים אבל יחף וחפוי ראש, על הצער שבנו אהובו קם לשפוך את דמו ולהחריב את מלכות בית דוד בעוד דוד בורח, עמד שמעי בן גרא והתחיל לקלל ולבזות את דוד המלך, צעק לעברו "רוצח", גנב, גזלן, קמו אנשי דוד ובראשם יואב בן צרויה, שר הצבא וביקשו לפגוע בשמעי בן גרא, על אשר פגע במשיח ה' אמר דוד המלך אל תפגעו בו, הקב"ה שלח אותו לבזות אותי ואל תעשו לו מהומה ( אך הנביא מספר לפני מותו של דוד ציוה את בנו שלמה "ואיתך שמעי בן גרא מבחורים והוא קיללני קללה נמרצת והורדת את שיבתו ביגון שאולה" ובסוף אחרי פטירת דוד הנביא מספר באריכות איך שלמה הוציא להריגה את שמעי בן גרא). ובעוד דוד עובר צער ובושה וחרפה, מתפלל דוד להקב"ה שלא ישמעו את עצתו של דואג, משום שעצותיו מסוכנות והנה אבשלום, דואג וכל המורדים בית דוד ישבו לתכס עצה איך להרוג את דוד המלך וכשלא קיבלו את עצתו אמרו חז"ל עלה לגג הבינין קפץ והרג את עצמו ועליו דורשת הגמרא "אנשי דמים ומירמה לא יחצו ימיהם" ובסוף ניסיון קשה זה של דוד בנו אבשלום אשר בגד באביו ובמלכות בית דוד והפנה עורף למסורת ישראל ולבית אשר ממנו גדל, ראשו נתפס בעץ ואחד מחיילי דוד ערף את ראשו ודוד שב לירושלים לכיסא מלכותו.
כל אשר קורה לאדם יסתכל ויחפש בתורתנו הקדושה וימצא קשר לנפשו.
והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו ה' הושיע המלך יעננו ביום קוראנו

10:09 / 22.10.10
   
 
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
לכל אהובינו וחביבינו
יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דיבר לכם.
הנה, בפרשת השבוע, מצאנו כשבאו המלאכים לביתו של אברהם, אברהם אבינו לוקח שלושה בני בקר ונותן לבנו, לישמעאל, להכין שלושה לשונות לאורחים, אשר באו לביתו ורש"י אומר נתן לישמעאל, ובכדי לחנכו וצריך להבין מדוע צריכים שלושה בהמות שלושה בני בקר בשביל שלושה לשונות מספיק בבן בקר אחד וודאי יספיק לארוחה לשלושה אנשים ומדוע מקפיד אברהם דווקא על שלושה לשונות, אלא צריך לבאר ולומר, שכל מעשיו של אברהם הם לימוד דרך לבניו ואברהם אבינו היה סולל הדרך הראשון לעם ישראל וכל אשר עשה, טבע טבע בנפשנו לעולמי עד ולעולמים והנה, אברהם מלמד לימוד לדורי דורות, את כח הלשון "החיים והמוות ביד הלשון" יש ללשון כח לבנות עולמות ויש ללשון, חס ושלום כח להחריב עולמות, כל הדברים הקשים, אשר קורים לאדם נגרמים רובם ככולם מרע, אשר מוציא האדם מפיו, וצריך לדעת האדם, גם אם חושב שפגע והזיק לחברו ולכל אדם בלשונו, ידע ששומר הוא לעצמו צרה עם ריבית כפולה ומכופלת ו"כאשר זמם לעשות לאחיו כן יעשה לו" במשך טוב שנים, אשר זכינו לשרת את עם ישראל, ראינו בנפשנו איך אנשים בני בליעל חשבו מחשבות בנפשם ותיכננו תיכנונים וראו על פי דעתם נבנה מגדל ונגיע השמימה ואיך הקב"ה שילם להם וקללתם הייתה עדי אובד והם וזרעם וזרע זרעם ארורים ומקוללים.
09:43 / 20.10.10
 
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

אברהם אבינו אומר למלאכים שבאו לביתו: "יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם".
והרבה ביאורים נאמרו ב"יוקח נא מעט מים". ואפשר לבאר דבר, אשר חשבנו לפני שנים, ובזכות דבר קדוש זה, יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללוי-ה.
הנה, מובא בבראשית רבה, שבשעה שברא הקב"ה את העולם, הפריד הקב"ה בין המים העליונים לבין המים התחתונים; המים העליונים זה השמים וכו', והמים התחתונים, אלו הימים והנהרות וכו'. אך בשעת ההפרדה, המים העליונים התחילו להצטער ולבכות לפני ה', מדוע אנו רחוקים מה' ולכן, שמם נקרא מים הבוכים, ומה עשה הקב"ה ליישב את דעתם, נתן להם לעתיד לבא, כשיבנה בית המקדש יקחו מים למזבח, וכששמעו המים דבר זה, נחו ונרגעו מכל צערם ויגונם.
והנה קשה המים הצטערו על קירבה לה' ובכו, איך מתרצים ממצווה אחת שרק אחרי אלפי שנים נבנה בית המקדש ומצוות ניסוך המים הייתה כמה מאות שנים, ועל זה מתרצים המים?
אלא, זה יסוד גדול שצריך כל אדם לשים מול עיניו, כל מצווה ואפילו הקטנה ביותר, יש לה מעלה וכח גדול, אשר עולמות רבים לא עומדים ליד ערכה של מצווה אחת ואפילו אם נראה לאדם קטנה ביותר.
המים נרגעו מצער על מצוות ניסוך המים.
וזה אשר אומר אברהם אבינו למלאכים, אשר חשב אותם לערבים ריקים, אשר רחוקים מהקב"ה, "יוקח נא מעט מים", אתם מאמינים בעבודה ובעמל והייתם רחוקים מהקב"ה, מה תאמרו איך בגיל כזה אחרי ריחוק מוחלט מה', נלך לדרך טובה? מה נוכל להועיל ולהשיג? עונה אברהם: תלמדו מהמים, ממצווה אחת של ניסוך המים נחו ושמחו שמחה גדולה. וכעת, תרחצו רגליכם מעוונות ומעשים רעים, ותלכו בדרך ה', בדרך של מעשים טובים.
צריך האדם לדעת, שיש לכל מצווה כח גדול מאוד ואין ראשית ואין אחרית לשכר והמעלה של כל מצווה.
ומול עיני, בכל עת, גירסא דינקותא, בבית הכנסת אשר מו"ר זקננו הקדוש רבנו משה אהרון פינטו זצוק"ל היה מתפלל, היה מקפיד לכבד כבוד גדול אדם פשוט והיה מושיב אותו במזרח בכיסא לידו, ובאחת השבתות, בסעודת שבת, עמדו ושאלו את הצדיק מדוע כך מכבד את האדם הזה, לא תלמיד חכם ולא שום עניין מיוחד, יהודי ככל היהודים? ענה ואמר להם: אדם זה אמו אלמנה חולה, אשר לא יכולה בכוחות עצמה, לעשות מאומה והוא עזב את עבודתו ואת כל חייו הקדיש למצווה אחת, כבוד האמא ומסירות נפש על אימו. אמר מו"ר זקננו, אני מכבד אותו כבוד גדול על מצווה גדולה זאת, אשר מקפיד בה בכל כוחו.
לכל מצווה יש כח גדול ביותר ואין האדם יודע באיזה עת ובאיזה זמן תעמוד איתו המצווה אשר מקפיד בה.
ברוך ה', ה' זיכה אותנו להשתדל להגדיל תורה ובשעה אשר כותבים הדברי תורה האלו, אנו בדרך לצרפת למסור שיעור תורה, לזכות את הרבים ובודאי, זכות הרבים גדולה וחזקה מאוד ולמצווה זאת יש שכר גדול בשמים, אף שבריאותינו לא על הצד הטוב, משתדלים לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו, ולתקן באנו ולא לקלקל.
מתפללים אנו, מעומקא דליבא, שבזכות מצווה זאת יתן ה' כח והצלחה לכל המשתדלים בקהילת קודש שובה ישראל, ויצילם מן הרעים החוטאים והמחטיאים ויפתחו שערי שמים, וזכות אבות תגן עליהם ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
17:02 / 19.10.10
   
לכל אהובינו וחביבינו היקרים והאהובים, ה' ישמרם מכל רע.
הנה, בימים האלו, מדברים אנו בשיעורים בכל ענייני עין הרע, איך להישמר ולהינצל ואצל אברהם אבינו מצאנו הקב"ה מצווה "לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" הקב"ה מבטיח לאברהם אבינו כמה הבטחות; הבטחה ראשונה של בנים, פה לא תזכה לבנים, במקום אחר תזכה; הבטחה שניה של עושר, פה לא תזכה לעושר במקום אחר תזכה; ודבר שלישי, לפרסם ולגדל את שמו בכל העולם.
ובעניין זה, ננסה להבין, אדם שעושה מצווה האם יפרסם את שמו בעולם ולא יפחד מעין הרע, או מוטב לא לפרסם בכדי שעין הרע לא תחול עליו? הנה, מצאנו סיפורים מפחידים בעניין עין הרע, אף באנשים שעשו מצווה, כפי שמביא רבי חיים פלאג'י, באותו חזן ירא שמים עשיר ויפה תואר ובעל קול ערב, אשר היה חזן בימים נוראים ונפל למשכב, עד שנפטר מן העולם וכן עוד מעשים רבים. אם כן איך ינהג האדם?
ונראה לבאר ולומר, כשאדם מקיים מצווה ואנשים מסתכלים על המצווה, אם המצוה שקיים גורמת לאנשים להתקרב לה ואף הם לקיים מצוות זכות, ריבוי המצוות שאחרים קיימו, מגנים על האדם ושומרים אותו שלא ינזק מכל רע כדברי חז"ל: שומר מצווה לא ידע דבר רע וכן, שלוחי מצווה אינם ניזוקים, אך אם נעשה לאדם נס ואנשים מסתכלים ורואים את הנס שנעשה לו, שתי בעיות באות לפיתחו אחת, עין הרע יכול לפגוע בו, שתיים, כל מי שנעשה לו נס, מנכים לו מזכותיו וכעת יש לו פחות זכויות, וכשיש לו פחות זכויות, עין הרע וקיטרוג של אחרים יכול לפגוע בו ולכן, כשנעשה לאדם נס ובוודאי נוכו זכויותיו יפרסם הנס אשר נעשה לו ועל ידי פרסום הנס אנשים מתחזקים ומתקרבים לה' ועל ידי שמתקרבים לה', נוספים לו עוד זכויות ובזכות הזכויות החדשות, יש לו מגן משמים להינצל ממיעוט הזכויות אשר התמעטו בגלל הנס וכן, ריבוי זכויות להינצל מעין הרע.
וזה אשר היה את אברהם אבינו, אברהם לא זכה לבנים ולא לפרנסה, הקב"ה מבטיח לו בנים ופרנסה, אם כך על ידי בנים ופרנסה, שני דברים קשים יכולים לקרות לו, אחד שיתמעטו זכויותיו, שניים, שעין הרע תיפגע בו לכן, הקב"ה נותן לו הבטחה שלישית "ואגדלה שמך" ועל ידי גידול השם, העולם כולו יתפעל מהניסים העצומים שנעשו לאברהם והחיזוק הזה יביא עוד זכויות מרובות ועל ידי הזכויות האלה אברהם ינצל מעין הרע וממיעוט זכויות.
ולכן, כשהאדם רואה שנעשה לו נס ופירסום נס זה יחזק אנשים, לא יפחד מעין הרע יפרסם הנס והוא בגדר שומר מצווה לא ידע דבר רע
כל מהותינו בעולם, לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו ובכל דרך, אשר אפשר לגדל ולחזק את כבוד שמים מחויבים אנו לחזק את כבוד שמים ואדם, אשר מרגיש שחס ושלום, עין הרע פגע בו והוא נמצא בתוך בעיה או צרה, או זמן ממושך של צער שיש לו, סגולה להוציא עין הרע מהאדם לומר 40 פעמים את הפסוק: "ואני ברוב חסדך אבוא ביתך אשתחווה אל היכל קדשך ויראתך" ובודאי אם יש עליו עין הרע, עין הרע תצא מאותו בית ומאותו אדם ומאותה משפחה.
ספר בראשית, הוא ספר לימוד של מעשים טובים, איך לנהוג בחיינו וכשנתבונן על אברהם אבינו כל הקושי והצער, אשר עבר בבית אביו והקב"ה אומר לו: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך". הקב"ה אומר לאברהם פה לא תזכה לבנים, פה לא תזכה לפרנסה, פה בבית אביך, אתה הרוס, מושפל, כמה פעמים מנסים להרוג את אברהם והקב"ה אומר לו במקום אחר, אשר תלך יהיה לך פרנסה מרובה יהיה לך בנים, שמך יהיה מהשמות הגדולים בעולם. זה נקרא אחד הניסיונות הקשים של אברהם אבינו, מעשרה ניסיונות "ניסיון לך לך" צריך להבין איזה ניסיון זה, שאומרים לאברהם פה יהיה לך רע ושם יהיה לך טוב, זו מתנה, זה חסד מה' אין זה ניסיון? ומדוע זה נקרא ניסיון? אלא, אפשר לפרש ולומר, אברהם עבד את ה', מאהבת ה' אמיתית שלא על מנת לקבל פרס והיכן שראה את הפרס התרחק לא להיות משוחד מהפרס ולכן, בשביל אברהם אבינו הניסיון היה לדחוק מהנפש את השמחה של כל ההבטחות וללכת טהור ותמים, רק בשביל רצון ה' ודבר ה' וכאשר הצליח לדחוק את השמחה מהמתנות הגדולות שה' מבטיח לו, עושר עצום בנים, רק אז הרגיש שלמות בנפשו שעומד בניסיון.
וזוהי המעלה הגדולה שיהודי צריך לשאוף לה "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם"
האדם צריך לקיים את התורה והמצוות, בלי תנאים עם הקב"ה, מי שעושה תנאים אין זו אהבת ה' אמיתית, דרכו אינה דרך אמיתית וזהו ניסיון אשר כל יהודי יעבור בחייו, להתקרב להקב"ה עם אינטרס, עם מטרה.
כל יהודי אשר עומד במצב הזה בחייו, צריך לגבור ולא ליפול בעצת היצר.

בעז"ה הקב"ה יתן לנו כח לעובדו באמת, בלבב שלם ויצילינו מכל הפגעים ומפגעי הזמן ונזכה בעז"ה לאור חדש על ציון תאיר ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.

13:51 / 13.10.10
 
לכל אהובינו וחביבינו:
"יהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו".
בפרשת השבוע, מוצאים אנו כאשר אברהם אבינו מגיע לארץ מצרים אומר לשרה "אימרי נא אחותי את למען יטב לי בעבורך וחייתה נפשי בגללך" ורש"י פירש ואמר: יטב לי בעבורך יתנו לי מתנות וצריך להקשות, אברהם אבינו, אבי האומה, איש החסד והאמת, מבקש מאשתו הצדקת שרה אימנו, בשעה קשה שיודע שיקחו אותה אנשים רעים ויחללו את כבודה ומי יודע מה עוד מסוגלים לעשות, שתאמר אחותו היא בשביל מתנות, איפה כבודה של שרה אימנו? איפה מעלותיו ומדרגותיו של אברהם אבינו ויותר מכך שונא מתנות יחיה?
אלא, אפשר לפרש ולומר יסוד גדול, בכל דבר בחיים אסור לאדם לקחת החלטה, עד שיחכה זמן, מהחלטות פזיזות ונמהרות, בא חורבן של כל חלקה טובה ולכן, אברהם אבינו יודע שמגיע לארץ, אשר אנשיה מקולקלים במידות הקשות והרעות ביותר, ובראשם מידת רדיפת העריות ולכן פוחד אברהם שברגע ראשון שיראו אותו כבעלה יהרגו אותו, בכדי לקחת אותה לאשה, לכן אברהם אבינו, בחכמתו, מבקש משרה אשתו, אמרי נא אחותי את, כך ברגע ראשון שיפגשו אותי, לא יהרגו אותי מיד אלא יחשבו שטוב יצא להם, אם ידברו עם אחיך ובזמן הזה, שידברו איתי ירצו לרצות אותי במתנות בכדי שאסכים לתת אותך לאשה, בזמן הזה, בחכמה, אתגבר על האנשים הרעים להציל את נפשי ואותך מדרכיהם הרעות.
וכך מסופר בגמרא במסכת עבודה זרה י"א על אונקלוס בן אחותו של קיסר רומי שהתגייר שלח קיסר רומי גדוד חיילים להביאו אליו להוציאו להורג. כשנכנסו החיילים לפניו, דיבר עימם, קיבלו על עצמם להתגייר ונשארו עימו שלח גדוד שני, אף עימם דיבר ונשארו עימו וכן גדוד שלישי, עד שהבין קיסר רומי שכל חייל שישלח, ישאר עם אונקלוס; שלח גדוד מיוחד וביקש מהם לא לדבר מאומה עם אונקלוס משום שכל דיבור עימו ישאיר גם אותם עימו.
כך, אברהם אבינו ידע, שאם יתחילו לדבר עימו בסוף ימתן אותם ויכניע אותם, לכן ביקש משרה אמרי נא אחותי את, בזמן הזה יכנס עימם בדברים וישנה כל רעה אשר יכולים לחשוב עליה.
וזה יסוד גדול בחיי האדם, להיכנס בדברים, גם בדברים הקשים, ובזמן הזה להתגבר על כל קושי וכל צרה; וכך, מצאנו כהן שהתגרש מאשתו, אסור לו לחזור להתחתן עימה, משום שגרושה אסורה לכהן ולכן חז"ל תיקנו לכהן גט, אשר נקרא גט מקושר. מהו גט מקושר? בכל גט יש 12 שורות והגמרא במסכת גיטין מביאה סברות רבות מדוע 12 שורות אחת מן הסברות: ג' ו- ט', זה 12 וכל שורה בגט של כהן, מקפלים ותופרים, כך 12 פעמים מדוע? משום שגם אם הכהן כעס והחליט להתגרש, נותנים לו שהות, בשהות הזו, יוכל לחזור בו ולא, לעולם לא יוכל להחזיר גרושתו.
וכך מובא בגמרא במסכת סוטה, אשה שבעלה חושד בה שזינתה תחתיו, בזמן בית המקדש היה מוליכה לבית המקדש, לשתות מים המאוררים וחז"ל פסקו ואמרו שאינו יכול ללכת עימה לבית המקדש, צריכים ללכת עימו שני חכמים. ומדוע שני חכמים? אולי בדרך יסלח לה ויעביר עניין הזנות, אשר זינתה תחתיו והרי, אשה שזינתה תחת בעלה, אסורה לבעלה ולכן, שני חכמים שישמרו שלא יהיה קירבת דעת ביניהם בדרך. נבוא ונקשה, אשה שזינתה תחת בעלה, איזה קירבה יכול להיות לבעלה כלפיה? אלא, זה דרך העולם, כל כעס וכל חרון, בתחילה קשה מאוד ועם השעות והימים, כל חום הולך ומתקרר וכל אש הולכת ופוחתת ולכן, הזמן של השהות הזאת, מסוכנת היא.
נלמד לעצמנו יסוד גדול, שכל זמן, בכל החלטה מהותית וחשובה, להיזהר שהרגש לא מחליט, לחכות ולתת לשכל להחליט.
הקב"ה בעז"ה יתן כח והצלחה חכמה ודעת שניזכה כולנו לגאולה שלמה בקרוב
11:05 / 12.10.10
 
לכל אהובינו וחביבינו:
יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים ויברך אותכם כאשר דיבר לכם.
הנה, בפרשת השבוע, עומד אברהם אבינו, אשר עדיין לא זכה לילדים ואומר להקב"ה "מה תיתן לי ואנוכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר" וצריך להבין, הרי אליעזר, עבד אברהם היה בעל מעלה גדולה ביותר ואמרו עליו חז"ל שהיה דולה ומשקה, דולה מתורת רבו אברהם אבינו ומשקה לכל התלמידים ומדוע לא סמך בו אברהם אבינו כממשיכו כבן? אלא אפשר לבאר ולומר יסוד גדול; יש הבדל גדול בין שני סוגי תלמידים ישנו תלמיד שלוקח את תורת רבו, חי ממנה ניזון ממנה וצומח ממנה, ויש תלמיד, אשר רק מעביר את תורת רבו והתורה אינה נכנסת בתוכו, אלא רק עוברת דרכו כמו שאמרו חז"ל על אליעזר עבד אברהם אשר היה דולה ומשקה דולה, כמו דלי, אשר רק מעביר ממקום למקום ולכן, אברהם אבינו לא ראה את אליעזר כממשיכו, משום שאליעזר לא צמח מתורת אברהם, אלא היה רק דלי להעביר ממקום למקום ולכן, שמו של אליעזר נקרא בכל מקום אליעזר עבד אברהם ולא אליעזר תלמיד אברהם.
תלמיד, הוא אדם שצומח מרבו ולא מעביר מרבו ולכן אברהם אבינו, אשר ראה את שורש נפשו של אליעזר, לא הסכים שבנו יצחק, אשר ברוך הוא, יתחתן עם בתו של אליעזר, אפילו שגדלה בבית אברהם וינקה מקדושת בית גדול זה וראתה מול עיניה, בכל עת ובכל זמן את שרה אימנו, בכל אופן היא אינה ראויה להיות אשת יצחק, משום ששורש נפשם כדלי להעביר ממקום למקום.
והנה, ידע האדם, שכל אשר קיבל מרבותיו צריך להפרות ולהרבות ולהגדיל את כבוד שמים ולכל אחד, נתנו מקום מהשמים בעולם הזה להוסיף משלו "גדלו לה איתי ונרוממה שמו יחדיו" וצריך האדם בכל כוחו, לחפש ולבקש איפה מקומו להגדיל ולהרחיב את מלכותו יתברך וכשנסתכל על אבות העולם הלכו מעיר לעיר, ומארץ לארץ, ובכל מקום שהרגישו שסיימו את מלאכתם, המשיכו למקום אחר, על המתים חופשי אך האדם מחוייב לפרוץ ימה וקדמה, צפונה ונגבה.
וידוע מעשה, על אחד מצדיקי עם ישראל, אשר מגיל קטן היה חולה במחלות מרובות, האריך ימים והגיע לגיל מופלג ביותר. באחרית ימיו נכנסו תלמידיו וקרוביו ושאלוהו, הרי כל חייך חשבנו בכל עת שסופך קרב, איך הארכת ימים כל כך? ענה ואמר להם כל חיי קיבלתי על עצמי עוד דבר גדול לעשות כשסיימתי, לא עצרתי ומיד קיבלתי על עצמי עניין אחר לפעול בו ולעשות וכך, מעניין לעניין, במלאכת ה' והקב"ה לא לקח את חיי באמצע מעשים קדושים וגדולים - כך האדם, ישתדל ללכת מחיל אל חיל.
בכל דור, יש את הדברים החדשים אשר צריכים לתקן, יש את המוסר החדש, אשר צריך לומר ישנם את ההלכות החדשות לזמן, אשר צריך לחדש וצריכים על יסודות אבותינו להמשיך את מסורת אבותינו.
על פי יסוד זה, נבאר דברי חז"ל: אמר רבי יוסי בן קיסמא פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום אמר לי רבי מאיזה מקום אתה? אמרתי לו מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני, אמר לי רבי רצונך שתדור עימנו במקומנו ואני אתן לך אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות? אמרתי לו בני אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר, אלא במקום תורה לפי שבשעת פטירתו של האדם אין מלווים לו לאדם, לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד. וקשה, מדוע רבי יוסי בן קיסמא לא הולך לדור בעיר? זאת הרי הגמרא במסכת ראש השנה אומרת כל הלומד תורה ומלמדה במקום שאין תלמיד חכם דומה להדס במדבר, אם כן מדוע רבי יוסי בן קיסמא כך מונע טוב?! אלא רבי יוסי בן קיסמא ראה שבעיר זו לא רוצים תורה ללמוד ולהמשיך, אלא רוצים להיות שלמים עם מצפונם, יש בעירנו רב גדול וחשוב, מוסר שיעורי תורה מי שרוצה יכנס לשמוע דבר תורה אך תורה זו היא תורה ללא המשכיות ולכזאת תורה רבי יוסי בן קיסמא לא רצה ליהיות שותף.
התורה הקדושה צריך ללמוד וללמד וכאשר ללמוד וללמד, יש כח חזק בתורה, תורה עם המשכיות. משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וכו', כל דור הוסיף את שלו דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו ולכן, אף אנו נראה כל אחד מה הגדר אשר השאירו לנו אבותינו להתגדר בו וכל אחד ישתדל להשלים את שלו.
"ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"
נשתדל בכל כוחנו לגדל ולחזק את שמו יתברך.
"ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו"

נזכה כולנו לשבוע של "ברכת ה' היא תעשיר ולא תוסיף עצב עימה".

15:18 / 11.10.10
 
צריך לידע האדם שכל מה שקורה בימי החול תמצית הדברים נמצאת בפרשת השבוע, ופרשת השבוע היא מתווה דרך לשבוע שבא. והנה, בפרשת נח, מוצאים אנו לאחר בריאת העולם, יצרים ומלחמות של הרעים והטמאים כנגד האור הטוב והקודש, קין הורג את הבל, דור המבול אשר חוטאים בחטאים החמורים ביותר, גונבים, גוזלים, סוחטים, חוטאים בעריות החמורות ביותר, בדברים הקשים ביותר והכל בשם הצדק והיושר שמגיע להם, חז"ל מספרים את כל התעלולים וכל הדרכים שאנשי השקר האלו היו נוהגים ועושים, בפניהם היו מראים צדקות, פשטות, מסכנות ואינם מבינים מה רוצים ממנם ורק עול גדול עושים להם. כך רואים גם בדור ההפלגה, רשעים גדולים אשר היו פשוטים ביום אחד חשבו שנהיו חשובים וחכמים ובשכלם ובהתקדמותם המודרנית הגיעו למחשבה נבנה מגדל ונעלה השמימה הגיעו למחשבה להלחם עם הקב"ה, אך איך ילחמו עם הקב"ה, "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו" עמדו ואמרו, על פי המפרשים, נעלה ונשנה את כל השיטה שהקב"ה מנהג את עולמו. כך, מצאנו סדום ועמורה וכל מעשיהם הנלוזים וכבר סיכם דוד המלך בפסוק ראשון בתהילים: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב ליצים לא ישב, כי אם בתורת ה' חפצו" "והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פיריו יתן בעיתו ועליהו לא יבול" "לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנהו רוח על כן לא יקומו רשעים במשפט" ומה סופם של דור המבול? הקב"ה השחית את כל הארץ ואף האדמה נכחדה, 3 טפחים וחשבנו להקשות קושיה: אם האנשים מתו מדוע היה צריך לשבור את העצים, את הבתים את השדות את הכרמים, ימית את העושה עולה ואת כל העולם ישאיר בשלמות, לדור של אנשים הגונים וישרים, מדוע ההשחתה והחורבן הזה? אלא אפשר לפרש ולאמר ישנם 2 סוגי מחלות ישנה מחלה, אשר האדם חולה בה, אך אינה מחלה מדבקת עם מחלה כזו אפשר להתמודד, אך ישנם מחלות אשר הם מדבקות וכל מי שנוגע בהם חולה אף הוא במחלה המדבקת הזו ומה תקנתם ורפואתם? הכחדה מן העולם, משום שמדבקים את העצים, את הקירות, את כל אשר נוגעים במידות הרעות. כמו שחז"ל אמרו דור המבול היה צריך להיכחד אפילו 3 טפחים מהאדמה ולכן הכחיד ה' את כל אשר להם. וכך היה לקורח ולעדתו, קורח אשר עשה מעשים קשים נגד משה רבנו, בשם הצדק והיושר, בשם הטוב למען עם ישראל, וטען ואמר שהוא יודע ומבין ועושה את כל מעשיו לשם שמים, סופו היה, שנבלע באדמה הוא כל רכושו וכל אשר לו ועליהם נאמר "אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם". "ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי בישועתך". "ענני ה' ענני". י-ה זכות אבות יגן עלינו. השחתת המידות היא הדבר הקשה ביותר ועליה החריב הקב"ה את העולם. "כל הכופר בטובתו של חברו, ככופר בטובתו של מקום" אך חז"ל לימדו אותנו, כאשר הקשו, איך בני ישראל חטאו בעגל, ארבעים יום אחרי שהקב"ה נתן את התורה ועמד על הר סיני ואמר "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ובני ישראל יצאה נפשם בדברו, ארבעים יום אחרי בנו את העגל יחד עם הערב רב ואמרו אלה אלוקיך ישראל אשר הוציאוך ממצרים, איך עשו מעשה חמור כזה כנגד הקב"ה וכנגד תורתו הקדושה ותירצו חז"ל: לא חטאו בני ישראל בעגל, אלא להתיר להם את העריות, עבדא בהפקרא ניחא ליה. לכן, נשתדל לעבוד על עצמנו בשבת קודש זו בכל הכח לחזור בתשובה בענייני המידות, אדם אינו יודע מתי תתמלא סאתו ומה תהיה אחריתו, נשתדל לשוב אל ה' ולתקן המידות בעיקר מידות הדומות לדורות הקשים של דור המבול דור ההפלגה וקרח ועדתו. הקב"ה ירחם ויושיע וישיבנו בתשובה שלמה. "ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ה' " לכל אהובינו וחביבנו, לפני כמה חודשים קיבלנו על עצמנו את פרקי התהילים ופסוקים קדושים שסגולות גדולות בהם, ב"ה רבים נושעו בכוח "תיקון הנפש". ישתדלו לחזק ולהתחזק להקפיד בתיקון הנפש בכל כח. הקב"ה יזכנו לגאולה שלמה.
11:41 / 10.10.10
 
צריך לידע האדם שכל מה שקורה בימי החול תמצית הדברים נמצאת בפרשת השבוע, ופרשת השבוע היא מתווה דרך לשבוע שבא.

והנה, בפרשת נח, מוצאים אנו לאחר בריאת העולם, יצרים ומלחמות של הרעים והטמאים כנגד האור הטוב והקודש, קין הורג את הבל,
דור המבול אשר חוטאים בחטאים החמורים ביותר, גונבים, גוזלים, סוחטים, חוטאים בעריות החמורות ביותר, בדברים הקשים ביותר והכל בשם הצדק והיושר שמגיע להם, חז"ל מספרים את כל התעלולים וכל הדרכים שאנשי השקר האלו היו נוהגים ועושים, בפניהם היו מראים צדקות, פשטות, מסכנות ואינם מבינים מה רוצים ממנם ורק עול גדול עושים להם.

כך רואים גם בדור ההפלגה, רשעים גדולים אשר היו פשוטים ביום אחד חשבו שנהיו חשובים וחכמים ובשכלם ובהתקדמותם המודרנית הגיעו למחשבה נבנה מגדל ונעלה השמימה הגיעו למחשבה להלחם עם הקב"ה, אך איך ילחמו עם הקב"ה, "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו" עמדו ואמרו, על פי המפרשים, נעלה ונשנה את כל השיטה שהקב"ה מנהג את עולמו.

כך, מצאנו סדום ועמורה וכל מעשיהם הנלוזים וכבר סיכם דוד המלך בפסוק ראשון בתהילים: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב ליצים לא ישב, כי אם בתורת ה' חפצו" "והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פיריו יתן בעיתו ועליהו לא יבול" "לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנהו רוח על כן לא יקומו רשעים במשפט"
ומה סופם של דור המבול? הקב"ה השחית את כל הארץ ואף האדמה נכחדה, 3 טפחים וחשבנו להקשות קושיה:

אם האנשים מתו מדוע היה צריך לשבור את העצים, את הבתים את השדות את הכרמים, ימית את העושה עולה ואת כל העולם ישאיר בשלמות, לדור של אנשים הגונים וישרים, מדוע ההשחתה והחורבן הזה? אלא אפשר לפרש ולאמר ישנם 2 סוגי מחלות ישנה מחלה, אשר האדם חולה בה, אך אינה מחלה מדבקת עם מחלה כזו אפשר להתמודד, אך ישנם מחלות אשר הם מדבקות וכל מי שנוגע בהם חולה אף הוא במחלה המדבקת הזו ומה תקנתם ורפואתם? הכחדה מן העולם, משום שמדבקים את העצים, את הקירות, את כל אשר נוגעים במידות הרעות. כמו שחז"ל אמרו דור המבול היה צריך להיכחד אפילו 3 טפחים מהאדמה ולכן הכחיד ה' את כל אשר להם.

וכך היה לקורח ולעדתו, קורח אשר עשה מעשים קשים נגד משה רבנו, בשם הצדק והיושר, בשם הטוב למען עם ישראל, וטען ואמר שהוא יודע ומבין ועושה את כל מעשיו לשם שמים, סופו היה, שנבלע באדמה הוא כל רכושו וכל אשר לו ועליהם נאמר "אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם". "ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי בישועתך". "ענני ה' ענני". י-ה זכות אבות יגן עלינו.

השחתת המידות היא הדבר הקשה ביותר ועליה החריב הקב"ה את העולם. "כל הכופר בטובתו של חברו, ככופר בטובתו של מקום" אך חז"ל לימדו אותנו, כאשר הקשו, איך בני ישראל חטאו בעגל, ארבעים יום אחרי שהקב"ה נתן את התורה ועמד על הר סיני ואמר "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ובני ישראל יצאה נפשם בדברו, ארבעים יום אחרי בנו את העגל יחד עם הערב רב ואמרו אלה אלוקיך ישראל אשר הוציאוך ממצרים, איך עשו מעשה חמור כזה כנגד הקב"ה וכנגד תורתו הקדושה ותירצו חז"ל: לא חטאו בני ישראל בעגל, אלא להתיר להם את העריות, עבדא בהפקרא ניחא ליה.

לכן, נשתדל לעבוד על עצמנו בשבת קודש זו בכל הכח לחזור בתשובה בענייני המידות, אדם אינו יודע מתי תתמלא סאתו ומה תהיה אחריתו, נשתדל לשוב אל ה' ולתקן המידות בעיקר מידות הדומות לדורות הקשים של דור המבול דור ההפלגה וקרח ועדתו.
הקב"ה ירחם ויושיע וישיבנו בתשובה שלמה.
"ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ה' "
לכל אהובינו וחביבנו, לפני כמה חודשים קיבלנו על עצמנו את פרקי התהילים ופסוקים קדושים שסגולות גדולות בהם, ב"ה רבים נושעו בכוח "תיקון הנפש".
ישתדלו לחזק ולהתחזק להקפיד בתיקון הנפש בכל כח. הקב"ה יזכנו לגאולה שלמה.

11:41 / 10.10.10
   
ערב שבת קודש, למען אחיי ורעיי אדברה נא שלום בך.
צריך לידע האדם שכל מה שקורה בימי החול תמצית הדברים נמצאת בפרשת השבוע, ופרשת השבוע היא מתווה דרך לשבוע שבא.

והנה, בפרשת נח, מוצאים אנו לאחר בריאת העולם, יצרים ומלחמות של הרעים והטמאים כנגד האור הטוב והקודש, קין הורג את הבל,
דור המבול אשר חוטאים בחטאים החמורים ביותר, גונבים, גוזלים, סוחטים, חוטאים בעריות החמורות ביותר, בדברים הקשים ביותר והכל בשם הצדק והיושר שמגיע להם, חז"ל מספרים את כל התעלולים וכל הדרכים שאנשי השקר האלו היו נוהגים ועושים, בפניהם היו מראים צדקות, פשטות, מסכנות ואינם מבינים מה רוצים ממנם ורק עול גדול עושים להם.

כך רואים גם בדור ההפלגה, רשעים גדולים אשר היו פשוטים ביום אחד חשבו שנהיו חשובים וחכמים ובשכלם ובהתקדמותם המודרנית הגיעו למחשבה נבנה מגדל ונעלה השמימה הגיעו למחשבה להלחם עם הקב"ה, אך איך ילחמו עם הקב"ה, "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו" עמדו ואמרו, על פי המפרשים, נעלה ונשנה את כל השיטה שהקב"ה מנהג את עולמו.

כך, מצאנו סדום ועמורה וכל מעשיהם הנלוזים וכבר סיכם דוד המלך בפסוק ראשון בתהילים: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב ליצים לא ישב, כי אם בתורת ה' חפצו" "והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פיריו יתן בעיתו ועליהו לא יבול" "לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנהו רוח על כן לא יקומו רשעים במשפט"
ומה סופם של דור המבול? הקב"ה השחית את כל הארץ ואף האדמה נכחדה, 3 טפחים וחשבנו להקשות קושיה:

אם האנשים מתו מדוע היה צריך לשבור את העצים, את הבתים את השדות את הכרמים, ימית את העושה עולה ואת כל העולם ישאיר בשלמות, לדור של אנשים הגונים וישרים, מדוע ההשחתה והחורבן הזה? אלא אפשר לפרש ולאמר ישנם 2 סוגי מחלות ישנה מחלה, אשר האדם חולה בה, אך אינה מחלה מדבקת עם מחלה כזו אפשר להתמודד, אך ישנם מחלות אשר הם מדבקות וכל מי שנוגע בהם חולה אף הוא במחלה המדבקת הזו ומה תקנתם ורפואתם? הכחדה מן העולם, משום שמדבקים את העצים, את הקירות, את כל אשר נוגעים במידות הרעות. כמו שחז"ל אמרו דור המבול היה צריך להיכחד אפילו 3 טפחים מהאדמה ולכן הכחיד ה' את כל אשר להם.

וכך היה לקורח ולעדתו, קורח אשר עשה מעשים קשים נגד משה רבנו, בשם הצדק והיושר, בשם הטוב למען עם ישראל, וטען ואמר שהוא יודע ומבין ועושה את כל מעשיו לשם שמים, סופו היה, שנבלע באדמה הוא כל רכושו וכל אשר לו ועליהם נאמר "אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם". "ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי בישועתך". "ענני ה' ענני". י-ה זכות אבות יגן עלינו.

השחתת המידות היא הדבר הקשה ביותר ועליה החריב הקב"ה את העולם. "כל הכופר בטובתו של חברו, ככופר בטובתו של מקום" אך חז"ל לימדו אותנו, כאשר הקשו, איך בני ישראל חטאו בעגל, ארבעים יום אחרי שהקב"ה נתן את התורה ועמד על הר סיני ואמר "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ובני ישראל יצאה נפשם בדברו, ארבעים יום אחרי בנו את העגל יחד עם הערב רב ואמרו אלה אלוקיך ישראל אשר הוציאוך ממצרים, איך עשו מעשה חמור כזה כנגד הקב"ה וכנגד תורתו הקדושה ותירצו חז"ל: לא חטאו בני ישראל בעגל, אלא להתיר להם את העריות, עבדא בהפקרא ניחא ליה.

לכן, נשתדל לעבוד על עצמנו בשבת קודש זו בכל הכח לחזור בתשובה בענייני המידות, אדם אינו יודע מתי תתמלא סאתו ומה תהיה אחריתו, נשתדל לשוב אל ה' ולתקן המידות בעיקר מידות הדומות לדורות הקשים של דור המבול דור ההפלגה וקרח ועדתו.
הקב"ה ירחם ויושיע וישיבנו בתשובה שלמה.
"ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ה' "
לכל אהובינו וחביבנו, לפני כמה חודשים קיבלנו על עצמנו את פרקי התהילים ופסוקים קדושים שסגולות גדולות בהם, ב"ה רבים נושעו בכוח "תיקון הנפש".
ישתדלו לחזק ולהתחזק להקפיד בתיקון הנפש בכל כח. הקב"ה יזכנו לגאולה שלמה.

שבת שלום
11:56 / 08.10.10
   
לכל אהובינו וחביבינו, אנא ה' תשמרם וכצינה רצון תעטרם י

בעז"ה, נשתדל לחזק ולדבר בעניין כח העין הרע, אשר שני סוגים יש בו: סוג אחד, שהוא הרע והקשה, כאשר אדם מקנא ושונא וצר עין בטובת חברו, פוגע בו בעין הרע.

וסוג שני של עין הרע, שהוא פחות קשה, כאשר אדם מתפעל מהצלחת חברו ואפילו מהצלחת עצמו, פוגע בעין הרע.
ויזהר האדם, לעבוד על עצמו להיות טוב עין משום ש"טוב עין הוא יבורך" וכל מי שמזיק לחברו בעין הרע ידע שהוא ינזק תחילה ועונש המזיק הוא קשה וחמור ביותר. וכשצרה ובעיה תבוא על האדם חס ושלום וירצה לחקור ולדעת האם צרה, או נזק, או בעיה, אשר באו עליו האם השורש הוא מעין הרע? יבדוק ויראה אם הצרה היא צרה כספית, או רפואית ואינה פוגעת אף בנפש, אין זו צרת וקללת עין הרע, אך כאשר בא על האדם צרה או בעיה ומשפיעה על הנפש ושוברת את נפשו, ידע ששורש הצרה והבעיה, באה מעין הרע! לכן, יזהר האדם וישמר בכל כוחו, לשמור עצמו מעין הרע וכמו שמצווה יעקב אבינו לבניו "אל תתראון" שלא יראו אותכם אנשים, גיבורי כח, יפי תואר ובעלי נכסים ויפגעו בכם חס ושלום בעין הרע, צרות רבות וחללים רבים נפלו מן העין הרע.

ישנה גמרא מזעזעת המספרת על רב פאפא ואביי, אשר חלקו על הלכה מסויימת ורב פאפא בפילפולים רבים, הכריע את ההלכה שתיפסק כמוהו; שאלו אביי האם אביך ואימך חיים? ענה ואמר לו: כן, גרים הם בעיר, אמרו חז"ל שבאותו רגע, פגע עין הרע באביו ובאמו של רב פאפא, חלו ונפטרו מן העולם ומדוע? פירשו המפרשים ואמרו אביי היה יתום מיום היוולדו וקשר את חריפותו של רב פאפא בזה שהוריו מפרנסים אותו וממלאים את כל צרכיו והוא שיתום, אין מי שימלא את צרכיו ולכן, פגעה עין הרע בהוריו של רב פאפא, אף שוודאי, חס ושלום גדול ישראל, מגדולי האמוראים, לא חשוד הוא בעין הרע ובצרות עין, אך כח העין הרע קשה ומסוכן וצריכים רחמי שמים גדולים להנצל מדבר חמור ומסוכן זה.
וידוע, את אשר מובא בשם רבנו חיים פלאג'י אשר בעירו היה חזן כבן 40, תלמיד חכם, ירא שמים ובעל פרנסה מכובדת, אשר היה חזן בימים נוראים בבית הכנסת באיזמיר, עלה לפני התיבה בכל התפילות היה בעל קורא בספר תורה ואף היה בעל תוקע, ימים ספורים אחרי יום הכיפורים נפל לחולי קשה והדרדר מצבו, עד שהחזיר את נשמתו לבורא עולם ורבי חיים פלאז'י אומר בתוקף, שעין הרע של המתפללים הרגה את היהודי החזן הזה.

לכח העין, יש כח קשה ומסוכן ביותר אפשר גם לדקדק בעניין עגלה ערופה חכמים יוצאים מן העיר ואומרים "ידנו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו", "עינינו לא ראו" אפשר לדקדק ולומר: בעינינו לא הזקנו למת זה בעין הרע.
וידוע, אהרון הכהן, אשר מתו בניו, נדב ואביהו מובא בדרשים לא מתו, אלא מעין הרע.

ומובא בילקוט שמעוני כשראו נשות עם ישראל את אלישבע, אשת אהרון הכהן, אמרו כולם בעלה אהרון כהן גדול, גיסה משה רבנו מלך אחיה נחשון בן עמינדב היה מראשי עם ישראל ושני בניה נדב ואביהו סגני כהן גדול ומדיבור זה נגרם עין הרע גדול, אשר הוביל למות בלא עת של שני בניה נדב ואביהו ואחרי מות חס ושלום של בן וקל וחומר של בנים כל שמחה אינה שמחה, לכן, נפסק להלכה כשקוצר האדם את שדהו וסופר את אשר הניבה לו אדמתו יעשה זה בסתר ואף על בני אדם מחוייבים לא להסתכל בשעה שבעל הבית אוסף את תבואתו שלא יתנו בו עין הרע. לכן אמרו חז"ל: טוב ששדהו של אדם יהיה רחוק מן העיר שלא יראוהו בני אדם ויטילו בו עין הרע, אך על אמירת חז"ל זו נקשה בברכת המזון, בברכת האורח מברכים את האורח שיהיה ברכה במזונותיו ושיהיו קרובים לעיר, אם כך נקשה אם קרובים לעיר מסוכן מעין הרע, כדברי חכמים, שטוב ששדהו יהיה רחוק מן העיר, אלא קרובים לעיר אבל לא תחת עינהם של בני אדם. ולכן, יזהר וישמר האדם גם כשרוצה לשבח לפאר ולהלל את חברו, או את בנו מיד יצמיד לברכה בלי עין הרע ובן פורת יוסף ויתפלל על האדם שמשבחו שה' ישמרהו מדבר מסוכן ורע זה עין הרע ואם לא נזק גדול ורעה גדולה גורם לאדם.

והנה בפרשת השבוע נאמר "ונח מצא חן בעיני ה" מדוע מצא חן בדור של רשעים ואנשי חטאים? משום שעינו הייתה עין ה' ודבק במידותיו של הקב"ה מה הוא רחום, אף אתה תיהיה רחום מה הוא חנון, אף אתה תהיה חנון וראה את כולם בעין טובה; מי שרואה את כולם בעין טובה ה' שומרהו ומצילהו מכל רע.
הקב"ה, יצילנו וישמרנו ונזכה לגאולה שלמה ולסיעתא דישמיא גדולה. י
20:07 / 06.10.10
     
לאהובנו היקרים, בני קהילות קודש "שובה ישראל" די בכל אתר ואתר, שבוע טוב ומבורך. יומא דהילולא של קדושי עם ישראל, החתם סופר זיע"א ורבי לוי יצחק מברדיצ'וב זיע"א. בשעה שאדם הראשון חטא, ואכל מעץ הדעת, נפקחו עיניו וידע טוב ורע, וכיון שהרגיש בחטאו הסתתר מפני ה', והתחבא בין עצי גן העדן. והקב"ה פנה אליו בשאלה "אייכה??!!". וצריך להבין, וכי הקב"ה לא ידע היכן מסתתר אדם הראשון, הלא מלא כל הארץ כבודו, ומה מקום היה לשאלת אייכה?! מסופר על רבי שניאור זלמן מלאדי זיע"א, בעל ספר התניא, שנתפס למאסר בגין לימוד תורה והפצת היהדות, והובא לחקירה בפני חוקר יהודי שפרק מעליו עול תורה ומצוות. במהלך החקירה אמר החוקר לרבי שניאור זלמן: דע לך, שעזבתי את דרך התורה והמצוות מפני קושיה שניקרה במוחי. אמר לו הרבי, ומהי הקושיה? ענה החוקר: כיצד שאל הקב"ה את אדם הראשון אייכה? וכי הקב"ה לא היה שליט בעולמו ולא ידע היכן אדם הראשון נמצא. ומתוך קושיה זו הגיע לכפירה. ענה לו רבי שניאור זלמן: טעות בידך, לא זו הייתה כוונתו של הקב"ה לשאול את אדם הראשון. שהרי בוודאי שידע הקב"ה את מקום מסתורו כמו שידע את כל הצפונות שבחדרי לבבו. אלא ששאלת הקב"ה הייתה שונה לחלוטין. הקב"ה שאל את אדם הראשון: אייכה? היכן כל הכוחות המיוחדים שנתתי לך, היכן כל המעלות המיוחדות שהיו בך וכמו שאמר דוד המלך על אדם הראשון "ותחסרהו מעט מאלקים". ואם כן, מדוע לא השתמשת בכל הכוחות המיוחדים הללו לטובה. אייכה? וכיצד נפלת והגעת להיכן שהגעת?! הוסיף רבי שניאור זלמן ואמר לחוקר היהודי: שבעצם קריאתו של הקב"ה אייכה? אינה מכוונת רק לאדם הראשון, אלא לכל אחד ואחד מאיתנו. שהרי גם בנו נתן הקב"ה כוחות מיוחדים, ובכל אחד ואחד מבני ישראל טמונים כוחות נפלאים שצריך לדעת ולהשכיל ולנצלם כדבעי. אך בפועל אנו מאבדים את הכוחות הללו ושוגים בהבלי שווא. ועל כך שואל הבורא יתברך את כל אחד ואחד מאיתנו: אייכה?! כששמע החוקר היהודי את דברי הרבי, זלגו עיניו דמעות והרהורי תשובה התנוצצו בליבו, זעקתו של הרבי: אייכה? חלחלה וחדרה לתוך חדרי לבבו!
דרשו חז"ל על הפסוק והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלקים מרחפת על פני המים (בראשית א' ב'). רבי יהודה בר סימון, פירש את הפסוק הזה על הדורות העתידים לבוא. והארץ היתה תוהו ובוהו, זה אדם הראשון שהיה ללמה ולא כלום. ובוהו זה קין, שבקש להחזיר את העולם לתוהו ובוהו. וחושך זה דורו של אנוש, על שם (ישעיה כ"ט ט"ו) והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי וגו'. על פני תהום, זה דור המבול שנאמר (בראשית ז' י"א) ביום ההוא נבקעו כל מעיינות תהום. ורוח אלקים מרחפת על פני המים, על שם ויעבר אלקים רוח על הארץ. אמר הקב"ה, עד מתי יהא העולם מתנהג באפילה, תבוא האורה, ויאמר אלקים יהי אור - זה אברהם. ומצינו עוד בחז"ל (סנהדרין צ"ז ע"א), תנא דבי אליהו, ששת אלפים שנה הווי עלמא, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח, ובעוונותינו שרבו יצאו מהם מה שיצאו.
ויש להקשות, מדוע דרשו חז"ל על אלפיים שנה הראשונות שמבריאת העולם שהם בגדר תוהו, והם ריקים ושוממים מבלי כל, ורק כשהיה אברהם אבינו בן חמישים ושתיים שנה והחל לגייר גרים ולעשות נפשות לעבודת ה' בחרן, החלו אלפיים שנה של תורה. והלא באותם אלפיים שנה דתוהו היו הרבה צדיקים וגדולים שקדשו את עצמם בעבודת ה', כפי שאחז"ל (עירובין י"ח ע"ב), שאדם הראשון היה חסיד גדול, וכיון שראה שנקנסה מיתה לעולם על ידו ישב בתענית מאה ושלושים שנה עד שהעלה גופו זרזי תאנה. וכן הבל בנו של אדם הראשון הלך בתומת ליבו, ולמדנו ממנו היאך יש לאדם להביא קרבנות. וכידוע שמשה רבינו הוא גלגול של הבל, ומזה נבין את גדלות נפשו של הבל. וכן היה את חנוך שהתהלך לפני האלוקים בתום וביושר לבב, וכן היה בדורות ההם מתושלח שכל עוד שהיה חי הקב"ה נמנע מלהביא את המבול על הארץ. וכן היו נח ושם בנו שהקים ישיבה ללימוד התורה. וא"כ מדוע נקראו כל השנים הללו תוהו ובוהו?!
אלא נראה, שאמנם באותם אלפיים שנה היו צדיקים גדולים, אך לכל אותם הצדיקים לא היה המשך וקיום, וממעשיהם לא צמחו פירות ובניהם לא המשיכו את דרכם אחריהם. וזהו ההבדל המהותי והיסודי בין אלפיים שנה הראשונות, שהיו בהן אדם הראשון ונח ושאר הצדיקים, לאלפיים שנה השניות שבהם אברהם התחיל להפיץ ולהאיר את אור האמונה בעולם, ועשה נפשות וקרבן תחת כנפי השכינה. ואותם אלפיים שנה ראשונות היו נחשבים בגדר של תוהו, כיון שלא היה המשך וקיום נצחי לכל אותם הצדיקים. הרי, שייתכן שאדם שאמנם ניחן בכוחות נפלאים, אך אם לא ינצל כראוי את כוחותיו, בעצם כל ימיו יקראו ימי הבל ותוהו, ובאחרית ימיו כשיבוא לתת דין לפני הקב"ה, ישאלוהו: אייכה?! והיכן כוחותיך המיוחדים שלא השכלת לנצלם כדבעי!בע"ה נשתדל כולנו לנצל את כל כוחותנו וחושנו לעבודת השם תמה וברה. ושיהא השבוע הבא עלנו לטובה מלא באמונת חכמים ובאהבת חברים ובדבקות הבורא יתברך שמו.
09:33 / 03.10.10
 
   
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה