בבנייה צריך הרבה השקעה וידע מקצועי. למרות שאלוקים נמצא בכל מקום, הוא מבקש שיבנו עבורו בית. "התרומה" מטרתה שכל עם ישראל יהיו שותפים מלאים בבניית המשכן עצמו. במקום הזה תהיה לכל אחד אפשרות להגיע למקום מרכזי ולהתקרב לאלוהות, להתחבר לרוחניות. המשכן נועד לכינוס ולהתקבצות.

האדריכל לבניית המשכן הוא משה בעצמו, אלוקים ממנה אותו לתפקיד. משה פועל מול אלוקים ומקבל ממנו הוראות מדויקות על תכניות הבנייה. משה צריך לקבל תרומות של זהב, כסף ונחושת. כל העבודות מפורטות טכנית וגם מאילו חומרים יש להשתמש. המשכן הוא צורך קיומי עבור בני ישראל, על מנת שיוכלו להרגיש את קיומו של אלוקים באופן מוחשי. אין יותר שיקול דעת בקיום מצוות וחוקי התורה, לאחר "מתן תורה" הגיע הזמן למסד את האמונה באלוקים כחובה והתחייבות כלפי כל העם. אלוקים גם רוצה את נדבת הלב של כל אחד וזה התנאי היחיד לקבלת התרומות לבניית המשכן. יהיה לו ערך אמיתי רק אם בני ישראל יהוו חברה ערכית ומוסרית, רק בתנאי זה השכינה תוכל להיות במשכן.

setImageBanner('57296576-a45e-4451-bf91-42b732172acf','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807);

במידה והאדם תורם מתוך רצון אמיתי ולא מתוך כפייה, תרומתו מתקבלת ברצון. אלוקים ברא את העולם ונתן אותו לאדם ללא כל תמורה. לאדם יש בחירה חופשית לגורלו בחייו. גם אומן שיוצר יצירה נותן לחומר דומם חיים. הוא יוצר את כלי הקודש שתפקידם להיות במשכן. בבניית המשכן משתמשים ב-15 חומרים שונים: זהב, כסף, נחושת, עץ, צמר, פשתן, עורות, תבלינים, מרגליות וכו'. ב-13 הפרשות הבאות מתארים את בניית המשכן. אומנם אלוקים נמצא בכל מקום, אך עלינו להכניס אותו לתוך ליבנו ולהתנהג ביושר ומוסר חברתי.

בגלות מצרים, בני ישראל חיו בקרב המצרים שהיו עובדי אלילים, ובשל כך יש צורך להחזיר להם את האמונה באלוקים שאבדה להם. בניית המשכן היא התחלה להחזרת האמונה  באלוקים, והתרומה האישית של כל אחד מבני ישראל היא הדגשת המחויבות הזאת. בני ישראל לא מסוגלים להתנהל רק דרך החוקים והמצוות, הם זקוקים גם למקום כדי להתפלל בו ולהתחבר לאלוקים מוחשית. המשכן שיבנה מתרומות יבנה מתוך אהבה אמיתית ומניעים של טוהר וקדושה לקיום הקשר איתו.

אלוקים התגלה בעוצמתו הרבה במתן תורה ובני ישראל שראו הכל מרחוק והגיע הזמן לקבל את אלוקים פנימה אל תוך הלב. המשכן נבנה להניח בו את לוחות הברית ואת כל הכלים המשמשים לעבודת הקודש של הכוהנים והלויים. המשכן יעשה את ייעודו הרוחני רק אם יהיה צדק, משפט הוגן, התנהגות ומוסר. לאמונה באלוקים אין מחיר כספי. לא מתמחרים אמונה בכסף. כאשר האדם תורם כסף, הדבר מבטא את גודל אמונתו וליבו הרחב. במשכן כל אדם ניצב מול אלוהיו לבדו, שם נפגשים הרוחניות והחומריות שבאדם. התורה לא כופה על אדם להאמין, היא מציבה לפניו את העובדות והוא צריך להחליט בעצמו. השכינה יכולה להיות רק במקום קדוש וטהור, אלוקים רוצה בית עבורו ולשכון בתוך בני ישראל.

"המשכן" הוא אוהל שאפשר לפרק ולבנות אותו מחדש. ארון הברית יהיה עשוי מעץ ומצופה זהב ולוחות הברית יהיו בתוכו. השולחן יהיה בעל צורה מיוחדת ומנורת הזהב תשמשנה להדלקת הנרות. היא תהיה בנויה מגוש זהב טהור עם שבעה קנים. המשכן יהיה בנוי מעצי שיטים ויהיו מוצפים זהב על המשכן, מסביבו יונחו יריעות מבדים ועורות שיחוברו באמצעות חמישים קרסי זהב. המשכן עצמו יהיה בנוי משני חלקים ובחצר יוקם מזבח.

מצוות וחוקי התורה הם חובה לכל בני ישראל לקיימם. התורה רוצה שכל אחד יחוש את השכינה הנמצאת במשכן. האמונה צריכה להגיע רק מהלב, מהרצון של כל אחד. האמונה היא בחירה חופשית ואין כפייה, אלא הבנה מה אלוקים מבקש שנעשה. המשכן כולו יהיה בנוי מהמותר ולא מהאסור. בני ישראל צריכים להראות נדיבות מהלב ולתרום את כל החומרים לבניית המשכן. הכניסה למשכן תוגדר לכוהנים בלבד, אשר יוכשרו לכך מראש. התורה קוראת למשכן גם "אוהל מועד", כלומר מקום מפגש.

במהלך המסע של בני ישראל במדבר פורק המשכן ונבנה 42 פעמים. גודל המשכן 50 מ' אורך, 25 מ' רוחב ו-2.5 מ' גובה. המשכן עצמו החזיק מעמד 480 שנים. לאחר הכניסה לארץ ישראל הוצב המשכן בגלגל באופן זמני 14 שנים. לאחר כיבוש ארץ ישראל וקבלת הנחלות נבנה ביתר פאר בשילה. המבנה היה במדרגה חומרית גבוהה יותר ונבנה מאבן. לאחר חורבן משכן שילה, הוקם בישוב נוב - שהחזיק מעמד 13 שנים. לאחר נוב הוקם בגבעון.

בניית בית המקדש בירושלים על ידי שלמה המלך הפכה את ירושלים למרכז רוחני קבוע לכל עם ישראל. המשכן היה פאר היצירה שבבנייה.

 

הפטרת פרשת תרומה:

שלמה המלך בונה את בית המקדש הראשון בירושלים. את התורה מעניין תהליך הבנייה ולא התוצאה הסופית. בבניית המשכן יש דגש חזק על התרומה והנדיבות של עם ישראל. "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". בבניית המשכן יש חשיבות למעורבות של עם ישראל. בבניית בית המקדש שלמה מגייס לעבודה 30,000 אנשים ושולח אותם לעבודה בלבנון ברוטציה של 3 חודשים. העבודה הייתה צו מלכותי לכולם. שלמה לא מנסה להלהיב את העם בבנייה ומטיל עליהם מס לטובת הבנייה. הוא לא מבקש מתנדבים מקרב העם. לבסוף היו לו 70,000 אנשים שהיו סבלים, ו-80,000 אנשים חוצבים אבנים. הכל היה בכפייה ודרישת המלך. החובה והמס על התושבים הביא להתמרמרות רבה. שלמה ראה רק מטרה.

המשכן היה מקום קטן ואינטימי, ואילו בית המקדש היה בניין גדול, מרשים ויפה. שלמה ויתר על המודל ההתנדבותי מפני שהיה חייב משאבים אדירים ולשם כך גייס עובדים רבים, משאבים ממרחקים, הבאת מומחים שונים וחומרי גלם רבים. הבנייה הייתה ממלכתית לפי צו המלך תוך סיוע מעמים אחרים והטלת מיסים. המחיר הרוחני היה גדול וחוסר ההתחשבות בצרכי העם כולו ורצונותיו.

לאחר מלכות שלמה נחלקה הממלכה לשתי ממלכות. המפעל היה מפעלו של שלמה המלך בלבד והיו ניצבים רבים שפיקחו על העבודה ורדו בעם. כתוב על שלמה: "ויבן", "ויעש", "ויצב מלך" וכו'. כל הפרויקט אישי של המלך שלמה. שלמה עושה הכל לבד ללא מעורבות של העם שלו. משה בנה את המשכן והוא לא נראה או נשמע בתהליך הבנייה, הוא לא תפס את מרכז הבמה. בצלאל וחכמי הלב בנו את המשכן. ההבדל בין משה לבין שלמה המלך בולט ביותר, שלמה ואישיותו תופסים את מרכז הבמה ואילו נוכחותו של משה מוצנעת. משה לא מעוניין בפרסום ושכולם ידעו כמה הוא גדול. משה היה "עבד אלוקים", הכל היה עבור השליחות אליה נבחר. שלמה היה מלך ישראל שראה מטרה לנגד עיניו. שלמה המלך היה מעורב בבנייה עם כל המלכים ובמיוחד עם מלך חירם (לבנון), שאיתו כרת ברית. אבני הגזית כולם הובאו מרחוק ו"בית המקדש" נבנה ללא כלי ברזל, שהם כלי מללמה.

שלמה יצר ברית גם עם המלכים ובכך הצליח לגרור אותם לשלום וגם להשיג את כל החומרים שהיה צריך. בית המקדש הראשון היה פאר היצירה של שלמה המלך, אך בהמשך נחרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. הבבלים לקחו את כל כלי הזהב, הכסף והנחושת, והעם עצמו לא למד כלום על התנהגות מוסרית ממשה ועד שלמה המלך. גם בית שני נחרב בגלל "שנאת חינם" בין היהודים. האחדות לא הייתה קיימת, המוסר החברתי לא עמד בציפיות והאזהרות של הנביאים לא נשמעו, ולפיכך החורבן היה בדרך.

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו