"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה. מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי" (שמות כה, ב). בני ישראל נתנו תרומות לבנין המשכן. מדוע לא כתוב "ויתנו תרומה" אלא "ויקחו תרומה"?

כשיהודי נותן צדקה, הוא לא רק נותן אלא גם מקבל. הפרשה מדברת על תדר הנתינה. בהמשך לחודש אדר המבטא  את תדר השמחה.

setImageBanner('ea512e0d-5f69-4a4a-86ab-2b52680fc06d','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807);

האריז"ל זי"ע כותב – שמי שרוצה לזכות לקבל את אור האינסוף בשלמות, הדרך לזכות לזה, היא שיהפוך את הטבע שלו ממקבל לנותן.

 ע"י זה יזכה שיאיר בו אור אינסוף בשלמות, ויזכה ויפעל את כל הישועות שצריך, ברוחניות ובגשמיות לו ולכל העולם. (מתוך הרב ארוש)

מטבענו (רובנו) נולדנו בתדר מקבל, קיבלנו מההורים, התחתנו עם בעל שייתן לנו... זה הטבע האנושי.

צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

-

על מנת למצות את חיינו ולהנות מהם, ניתן היה לחשוב שכדאי לקבל כמה שיותר. אבל בפועל הנותן הוא מרגיש טוב ומשמעותי יותר  ואנו נדרשים לחיות בתדר נתינה. לתת רק על מנת לתת ולא על מנת לקבל – בנתינה אין הכוונה לשמור לי ואשמור לך, נתינה לאחר בלי לצפות לקבל מזה משהו חזרה.

יש קשר בין תדר הנתינה , פרשת תרומה, לתדר השמחה- חודש אדר, מי שנמצא בתדר הקבלה מצפה לקבל, ובדרך כלל יתאכזב ממה שהוא קיבל, הרי לא תלוי בו , מה הוא יקבל. הוא מנסה לדרוש מהסביבה שיתנו לו יותר, שיתנו לו יותר טוב ואז מן הסתם יגיעו התסכול והעצב. מי שנמצא בתדר הנתינה, רק בו הדבר תלוי הוא יכול לתת שוב ושוב, לשכלל את הנתינה ולשמוח בה כד אין קץ. יהי רצון שנהיה בין הנותנים ונשמח במעשינו ובחברנו, נשמח את סביבתנו ונהיה משמעותיים.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו