קרב מקדים באדום צהוב. גיא סער (מימין), כפיר אלמליח, מקסים אלפרוביץ ובן אסייג

משחק הדרבי שיתקיים במוצאי שבת באצטדיון באשדוד בין עירוני אשדוד להפועל אדומים אשדוד מעלה כבר עכשיו את המתח אצל האוהדים השרופים. התפריט כולל דפיקות לב מואצות, חוסר תיאבון, המתנה מורטת עצבים ולילות ללא שינה.

קיבצנו השבוע ארבעה אוהדים "שרופים" כדי לבדוק להם את הדופק - מקסים אלפרוביץ וגיא סער מהצד של עירוני אשדוד, חנן בן אסייג וכפיר אלמליח מהצד של הפועל אדומים אשדוד. המכנה המשותף לכל הארבעה שהם בגילאי השלושים שלהם וכל אחד מהם טעם את טעמו של הדרבי בגרסה המקורית כשהיו בגילאי העשרה. 

"אני לא מרוכז בעבודה. למרות שהשבוע רק התחיל הבטן שלי מתהפכת", מספר חנן בן אסייג, אוהד אדום, על ההרגשה לפני הדרבי במוצ"ש.

"הרבה זמן שלא הייתי במתח כזה כמו השבוע, אני מרגיש שעוד רגע אני צריך קוצב לב", מהדהד אחריו כפיר אלמליח. "שתי הקבוצות נמצאות במקום הראשון והשני, כאשר לפחות קבוצה אחת מבין השתיים תעלה בוודאות לליגה א', ולכן המתח עצום. הייתי בדרבים הקודמים, אבל המתח לפני הדרבי הזה שובר אצלי את כל השיאים", מוסיף אלמליח. 

מקסים אלפרוביץ, אוהד עירוני: "אני מאוד מתרגש לקראת הדרבי, אפילו יותר מהדרבים שהיו לנו לפני שנתיים. כשנכנסתי בזמנו לדרבי הראשון בגביע זה היה שוק בשבילי. ראיתי גל גדול של צהוב ועוד גל של אדום ושאלתי את עצמי: 'כולם פה מאמינים במה שהיה לנו פעם?'. הדרבי של השבוע הוא ללא ספק יותר מעניין ומרגש בגלל המיקום של שתי הקבוצות בצמרת ליגה ב'".

גיא סער, אוהד עירוני: "אני לא מצליח לישון בלילה ואני גם עובד במשך השבוע על הכנת התפאורה ואביזרי העידוד".

"אימנתי את בנודיס"

אלפרוביץ (34) מתגורר בבת ים ומגיע לכל משחק של עירוני. "כשהייתי נער, עולה חדש מרוסיה, חברים שלי מהשכונה והכיתה סחבו אותי למגרש למשחק של עירוני אשדוד. מאז נשביתי בקסם הזה. כשהיה איחוד באשדוד לא בדיוק התחברתי וחזרתי לפני שנתיים לאהבה המקורית שלי כשהקימו את עירוני אשדוד".

סער (30) מחשיב את עצמו כאוהד עירוני מאז שהיה בן חמש. "המשפחה שלי לקחה אותי לכל המשחקים". בהמשך, כשגדל ועירוני נמחקה והתאחדה עם הפועל, הוא הגיע לצפות פה ושם בקבוצה המאוחדת מ.ס אשדוד, אולם אחרי תקופה קצרה זה נגמר. "הפסקתי ללכת למשחקים אחרי תקופת הגלקטיקוס".

בן אסייג (34), אוהד הפועל אדומים אשדוד, שיחק כשוער במחלקת הנוער של הפועל אשדוד ולימים הפך לאוהד מן המניין. "הבית שלנו הוא אדום, אבא שלי היה מאמן בקבוצת ילדים בהפועל אשדוד, אנחנו לא מכירים שום דבר אחר. לימים כשהפועל אשדוד מתה הפסקתי ללכת למשחקים באשדוד, אולי הייתי בארבעה משחקים ב־16 שנים".

כפיר אלמליח (30) אוהד את הפועל אשדוד משחר נעוריו. "הייתי מגיע מרחוב הרב קוק עם הדודים שלי היישר למגרש, לא היה לנו משהו אחר לעשות. בתור ילד הייתי הולך מבית הספר עם התיק למגרש האימונים, הייתי נכנס פנימה ומוסר כדורים לשוער יעקב בנודיס ומאמן אותו, אחר כך מגיע עם השחקנים לבית לזרוס וממשיך איתם גם למשחקים". גם אלמליח מספר שהוא לא התחבר לאיחוד. "אי אפשר להחליף אהדה של קבוצה שנולדת איתה. ביום שסגרו את הפועל אשדוד פשוט הפסקתי להגיע למגרשים, פשוט ירד לי החשק מהכדורגל. כשהפועל אשדוד מתה גם אצלי מת משהו בגוף", הוא אומר.

את המפגש הזה קבענו ליום ראשון בשעה 18:00. גיא ומקסים מעירוני נאלצו להמתין לחנן וכפיר, החברים באדום, לפחות חצי שעה.

כפיר וחנן, החבר'ה מעירוני אשדוד כבר מובילים עליכם 0:2...

כפיר: "אל תדאג, למשחק הדרבי אני אגיע שעתיים לפני המשחק."

גיא: "אנחנו נגיע בשעה שתיים...".

חנן יורה לעבר הצהובים: "עברתי פה בבניין במשרד הפנים, יכול להיות שבעירוני אשדוד מתעסקים עכשיו בהחתמת דרכונים לצ'מפיונס ליג".

הריאיון המשותף עם הארבעה נמשך שעה קלה, שבה הם לא הפסיקו להתווכח/לדסקס/להלהיט עניינים על כל העניינים ברומו של הדרבי. בהמשך נפתחה קבוצת וואטסאפ שבה המשיכו להחליף עקיצות.

חברים, איזה דרבי הכי זכור לכם מהעבר?

"הדרבי של מאיר גולדפינגר, שדפק לעירוני ארבעה שערים, הדרבי עם הכרטיס האדום ללוי חיון ושני שערים של חיים אזולאי", אומר חנן, המבוגר שבחבורה.

כפיר: "כשעירוני אשדוד הייתה מגיעה למשחקי הדרבי, הרגליים היו רועדות להם ולא משנה המיקום של הקבוצות".

מקסים: "אני דווקא זוכר את שלושת הדרבים האחרונים, ואני זוכר רק דברים יפים מהם".

גיא: "כשנכנסתי ליציע בדרבי הראשון בגביע, שהיה לפני שנתיים, ראיתי את חנן פדידה, דודו ביטון, יניב בן ישי, ואמרתי לעצמי: 'פאק, מה זה השחקנים האלו ברמת השמות'. מאז הדרבים הם רק שלנו".

כפיר וחנן, כמה עניין הנקמה והחזרת הכבוד האבוד משלושת הדרבים הקודמים, בהם הפסדתם, ישחק תפקיד בדרבי הקרוב?

כפיר: "אני אשקר אם אגיד שאין את העניין הזה של הכבוד ועל מה שעשו לנו בשלושת הדרבים האחרונים. בגלל ההפסדים האלו אנחנו כבר חודש מכניסים שחקנים שהם חייבים לנצח את הדרבי גם בגלל מה שהיה".

חנן: "בדרבי הראשון של הגביע הגיעו קרוב לאלפיים צופים, שמאוד התאכזבו מההפסד ושראו את האוהדים של עירוני אשדוד מניפים גביע. במשחק השני הגיעו פחות אוהדים של הפועל אשדוד וההשפלה הייתה גדולה בגלל הרביעייה. האוהדים בהפועל אשדוד לא התאוששו מההפסדים האלו ולכן הגיעו פחות. הפעם ההרגשה אצל האוהדים טובה יותר, כי יש קבוצה שיכולה להחזיר להם את הכבוד שאבד בשני המשחקים הראשונים".

מקסים: "בתור אוהד רציונל שלא אוהד מהבטן, הייתי מעדיף להפסיד בשני הדרבים ולעלות בסוף העונה לליגה ב'".

כפיר: "אני לא הייתי אומר משפט כזה בחיים".

חנן: "גם אני לא יכול להוציא משפט כזה מהפה".

גיא, אולי תעזור לחבר שמעדיף להפסיד פעמיים ולעלות ליגה?

"תקשיב, עירוני אשדוד לא תפסיד את המשחק הזה וזה לא קשור לשום יהירות. ניצחנו את שלושת הדרבים הקודמים, ואני יכול להגיד לך שניצחנו בעוד דבר נוסף - האהבה שלנו חזרה ובגדול".

מי אוהב יותר ממני?

מהרגע שגיא דיבר על האהבה של אוהדי עירוני אשדוד לקבוצתם, נפתח דו־שיח לוהט בענייני אהבה ושנאה.

כפיר לגיא: "אתם מדברים על אהבה? אתם חיים רק מהשנאה. אתם נולדתם מהשנאה למ.ס אשדוד, אנחנו נולדנו מהגעגועים להפועל אשדוד. אתם הייתם אוהדים של מ.ס אשדוד, אנחנו לא היינו שם בכלל. תיקח גם את ההמנון שלכם - איך הוא מתחיל? 'בכל יום אני מודה לאל שבעיר אשדוד אין הפועל'. ומה אצלנו: 'שנים שלקחו לנו אותך...', שזהו שיר אהבה. אתם מחנכים אפילו גם את הילדים, ששרים 'בכל יום אני מודה לאל שבעיר אשדוד אין הפועל'.

גיא: "אני מדבר על האיחוד שיש בינינו האוהדים, התשוקה, הטירוף, הלהט. אלו הם דברים שאין אותם להפועל אשדוד".

חנן: "לפני כמה שנים הקימו את הפועל נמל אשדוד, אבל לא התחברתי לקבוצה הזו. היריבות הספורטיבית עם עירוני הייתה חסרה".

גיא: "בשמחה אני מקבל את הפועל, אבל רק שיהיו תמיד מאחורינו בטבלה ושיפסידו לנו".

תסכימו אם בסוף השנה הקבוצה שלכם תעלה מהמקום הראשון והקבוצה היריבה תעלה מהמקום השני?

חנן: "ממש לא. אם אנחנו עולים לליגה א' אני מעדיף שעירוני אשדוד תהיה במקום השישי".

כפיר: "כל עוד אנחנו הפועל עלינו ליגה, לא מעניין אותי מה קורה לעירוני".

גיא: "אני אפתיע אותך ואגיד לך שאם אנחנו עולים דרך המקום הראשון אבוא למשחקים הנותרים שלהם ואאחל להם לעלות ליגה".

למה?

"למרות מה שחנן אומר, אני חושב שהיריבות הזו היא חשובה מאוד לשתי הקבוצות. תאר לך מה זה, ביום שבת הפועל אשדוד תמכור 4,000 כרטיסים והם יכולים לעשות קופה של יותר ממאה אלף שקל. סכום כזה הוא חלק נכבד מאוד בתקציב של קבוצה, ושני דרבים כאלו בליגה א' יהיו גורם משמעותי בתקציב".

כפיר: "בזמנו אוהדים של הפועל אשדוד נסעו עד לדלית אל כרמל כדי לעודד את עירוני אשדוד במשחקי מבחן לעלייה, ואני אומר עד היום שהם לא היו צריכים לעשות את זה".

חנן: "נכון שהדרבים עושים את העניין הרציני אבל אנחנו רוצים להיות עצמאים. אתה לא יכול להגיד לי בתור אוהד הפועל לאחל הצלחה לעירוני".

חבר'ה, בואו נעביר הילוך, אתם חושבים שהקבוצה שתנצח בדרבי תכריע את העונה כולה?

כפיר: "ניצחון שלנו לא ייתן לנו את העלייה אבל בהחלט ייתן פוש חזק. מה שכן, ניצחון שלנו יגדיל את הפער לחמש הפרש ויכול לגרום למומנטום אצלנו ולדעיכה אצלם".

גיא, הפסד שלכם יגמור לכם את העונה?

גיא: "עירוני לא יודעת מה זה להפסיד בדרבי. כבר הוכחנו בשנתיים האחרונות שכשאנחנו מגיעים למאני טיים אנחנו גם מצליחים. זה יקרה גם בדרבי הזה".

מקסים: "אני מרגיש שתיקו ישרת את הפועל כי הם יישארו באותו מצב בטבלה והמאמן שלהם יהיה מרוצה אם יהיה תיקו. אנחנו במשחק הזה חושבים רק איך לנצח כי אין לנו הרבה ברירות".

חנן: "למרות שכביכול תיקו יכול לספק את הפועל הרי שאת האוהדים זה לא יספק".

תנו לי הימורים איך ייגמר הדרבי.

מקסים: "אני חושב שיהיה 0:1 מגעיל, מקווה שזה יהיה לנו. נראה לי שהמאמן שלנו יקבע מה יקרה במשחק".

גיא: "אני לא הולך להמר על המשחק הזה, מי שישלוט במרכז הזה ינצח".

חנן: "הנבואה ניתנה לשוטים אבל אני מרגיש שנתפוצץ על המגרש".

ומי יכבוש?

"אריאל טרבלסי מבישול של רביבו".

כפיר: "אני מאמין שננצח 1:3". 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו