אתם מכירים את האיש הקטן הזה, בדרך כלל בדמותכם, שיושב לו על הכתף שלכם וכל הזמן ממלמל ורוטן ולא מסופק ולא מרוצה, ואומר לכם שאתם לא יכולים ושבטוח לא תצליחו. שדווקא כשאתם הכי במצב רוח טוב הוא מגיע משום מקום, מתיישב לו שם ולא מוכן לזוז?

אתם מתעלמים בהתחלה אבל הוא מתוחכם. הוא לא מרפה. יושב חזק חזק, צועק לכם לתוך האוזן ולא נרגע עד שאתם מקבלים, מסכימים ופועלים לפי דרישותיו? 

אם לא - אשריכם. אם כן - תקראו את הדברים הבאים.

הגעתי למפגש 5 עם רחל (שם בדוי), בת 74.

הכנתי מבעוד מועד תוכנית עבודה, דפים, תוכן ותהליך למפגש שלנו - והתיישבנו לעבוד.

התחלנו קצת לדבר על הא ודא. איך עבר השבוע, האם היו אירועים משמחים? מעציבים? האם היו התמודדויות מסויימות שהיא רוצה לדבר אותן? בקיצור, דיברנו לנו.

צילום: pixabay

רחל שיתפה אותי באיזה חלום שיש לה ושהיא נורא רוצה להגשים: התנדבות כל שהיא בתחום שהיא מאוד מחוברת אליו.

"נפלא", אני אומרת לה, "ו…..?"

באותו הרגע התיישבה לה על הכתף הרחל הזאת הזאת, שממלמלת ומפריעה לה ולא נותנת לה מנוח (הכל כמובן דרך עולם דימויים מפותח מאוד של רחל ושלי. לא באמת הגיעה רחל קטנה).

ואז רחל הזאת התחילה לדבר במקום הרחל שיושבת איתי. 

"בטח לא ירצו בי. יגידו שאני זקנה, מי בכלל צריך אותי". 

ככה היא יושבת מולי ומדברת. מדברת על כמה שהמסוגלות שלה נמוכה, כמה היא לא תצליח וכמה היא לא מספיק טובה או יפה או צעירה או ואו ואו. ואני יושבת מול האשה המדהימה הזו ולא מבינה איך פתאום התיישבה מולי מישהי שמכניסה כל כך הרבה שליליות לחיים של רחל.

10 דקות אני שומעת על רחל שלי כמה היא לא טובה וכמה היא בכלל לא מסוגלת לכלום בחיים שלה. וכן, גם פעם כשהיתה בת 13 נכשלה במבחן וכולם צחקו עליה ובתנועת הנוער אף פעם לא הבינה קשירות. כן, רחל הלא יוצלחית הזאת. 10 דקות שלמות שרחל הקטנה והקנטרנית הזאת מדברת בשמה של רחל הנפלאה שאני מכירה.

ביקשתי מרחל שלי להזמין את הרחל הזאת לשבת איתנו (אני מזכירה, הכל כמובן באלגוריה ובמשחק של דמיון והנפשה). רחל שלי סיפרה לי על הרחל הזאת שבאה לביקור אצלה כל פעם כשלא צריך.

שתמיד כשהיא מאוד מתרגשת ממשהו ומצפה לו וכבר ממש סופר מוטיבטיבית לקראתו - אז מופיעה הדמות הזאת שמתחילה לפזר רעל. ממקום של שמחה וציפייה נשאר מקום של פחד ושיתוק עד כדי ויתור מוחלט על הרצון הראשוני.

לא אלאה אתכם בכל התהליך, אני מאמינה שגם לא תמיד פשוט להעביר במילים חוויה שהיא יותר במישור הרגשי-נפשי. אספר לכם רק שאחרי שזימנו את הרוטנת הזאת, עשינו עליה עבודה ועבודה.

וזה לא שהיא לא מנסה מדי פעם להסתנן לכתף של רחל שלי - אבל היא (רחל שלי) כבר מספיק איתנה לעמוד מולה, לענות לה ואפילו לגרש אותה משם.

נכון שזה קצת סיפור אגדות כזה - אבל הוא באמת קרה במציאות. אנחנו מאמצים לנו לחיים דמויות שכל הזמן אומרות לנו מה לא, במקום לפנות מקום לאלה שיגידו לנו "קדימה! את יכולה/אתה יכול".

הכי פשוט להגיד למה לא. בואו נאתגר את עצמנו ונלמד להגיד למה כן.

יעל חביב - מפגשים ברומו של גיל. הרצאות, סדנאות, ייעוץ זוגי ואישי. 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו