למה מעסיקה אותנו, ההורים, השאלה אם הילד שלנו ימני או שמאלי, מתי מתגלה הנטייה לאחת הידיים והאם לשמאליות מתלוות בהכרח תכונות נוספות? 

שמאליים - בני שטן או גאונים? 

ברשת מסתובבים המוני סיפורים מסמרי שיער על איטרי יד ימינם, שספגו בילדותם ניסיונות של ההורים והמחנכים "להיימין" אותם, בגלל קישור מיסטי עתיק של שמאליות לשטן, או חשש שילד שמאלי משמעו ילד מפגר או מוגבל.

שתי המומחיות תמימות דעים וממליצות להורים בחום רב לתת לילדים להתפתח בעצמם בלי לנסות להשפיע על התפתחות היד הדומיננטית, וגם לשים לב שהילדים לא סופגים "היימנה" לא מודעת במסגרות החינוך. 

בספר זיכרונותיו, "העצומה של יד שמאל", כתב המדען ואיש האשכולות האמריקני בן המאה ה-18 בנג'מין פרנקלין כיצד הוא הוכרח להשתמש בידו הימנית וחטף מכות כאשר ידו השמאלית התערבה ונטלה את הבכורה בתנועותיו. 

"במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הכתיבה ביד ימין הייתה הוראה מפורשת של האגודה לבריאות הציבור בצרפת", מספרת ד"ר מודלינגר, "ובארצות הברית המורים נצטוו ללמד בכל מחיר כתיבה ביד ימין, ולהכות או לקשור את היד המרדנית של התלמידים שנתפסו כותבים ביד שמאל". 

גם השפה עדיין משמשת אחת הסוכנים העיקריים ל"ציד המכשפות נגד האיטרוּת", להגדרתה של ד"ר מודלינגר. "בשפות רבות (אנגלית, צרפתית), המילה "ימין" (droit, right) משמעותה זהה ל'צודק', 'הוגן', 'זכאי', 'אמיתי', 'מתאים', 'נכון', ועוד.

זאת בעוד שמקור המילה 'שמאל' בלטינית - sinister - פירושו 'מבשר אסון'. גם הפולקלור לא חס על האיטרים", מוסיפה ד"ר מודלינגר ומדגימה: "קם ברגל שמאל", "בעל שתי ידיים שמאליות", וכדומה. 

מן הצד השני, מחקרים רציניים (מה שלא אומר אגב שלא היו מחקרים רציניים לא פחות שהפריכו אותם לחלוטין), כבר קשרו בין דומיננטיות יד שמאל ובין נטייה למחוננוּת, מה שכמובן גרם ל"גן האימא היהודייה" לקפוץ אצלי ולהיזכר מייד בכל השמאליים המפורסמים והחכמים בהם ברק אובמה, ליידי גאגא, ג'ימי הנדריקס, וינסנט ואן גוך ורבים אחרים.

"את האיטרים תוכלי למצוא בשתי קבוצות הקיצון באוכלוסייה", מסבירה ד"ר מודלינגר. "מצד אחד - חמישה מתוך שמונת נשיאי ארצות הברית האחרונים היו שמאליים, ושיעורם בין האמנים, היוצרים, המנהיגים והגאונים גדול משיעורם היחסי באוכלוסייה.

מצד שני, שיעורם גבוה גם בקבוצות המצוקה - רבים מהילדים שסובלים מפיגור ומלקויות למידה הם שמאליים". 

בהמשך לכך, טוענת ד"ר מודלינגר שמספרי השמאליים שנהוג לדבר עליהם באוכלוסייה לאו דווקא משקפים את המציאות. "ההערכה האמיתית היא שיש כ-20% שנולדים שמאליים.

זאת לעומת 15-10 שנשארים שמאליים. התיאוריות שמנסות להסביר את התופעה הזו רבות ומגוונות, אך בכולן יש סממנים ברורים לכך שהרבה יותר ילדים נולדים שמאליים והופכים במהלך השנים הראשונות לחייהם לימניים. אלה שעמדו איתנים אל מול הניסיונות להמיר אותם הם 'יוצאי הדופן' שבחבורה - לשני הצדדים".  

חמישה מתוך שמונת הנשיאים האחרונים בארצות הברית. איטרי יד ימין (צילום: EPA)

היזהרו מ"היימנה סמויה"

ברור שבישראל 2017 כבר לא קושרים לאיטרים את יד שמאל מאחורי הגב ולא מלקים אותם בסרגל אם העזו לכתוב ביד ה"לא נכונה", אבל גם כאן ועכשיו מתרחשים תהליכים סמויים שהופכים את השמאליים לימניים בלי לשים לב, ועלולים גם לגרום לתופעות בלתי רצויות במהלך החיים, כמו קשיי תנועה וקשיים חברתיים.

"אמנם כבר לא נוהגים לקשור כאן את היד לאיטרים או להלקות אותם, כמו שנהוג עד היום במדינות מסוימות, בהן סין ויפן", אומרת ד"ר מודלינגר, "אבל בהחלט אפשר לדבר על מה שנקרא 'היימנה סמויה' ומתרחש עד היום, גם כאן". 

ב"היימנה סמויה" מתכוונת ד"ר מודילנגר לתהליכי חיברות שעוברים ילדים, שבהמלכם הם לומדים מה "נורמלי" ו"תקין", בלי שאף מבוגר יגיד להם את הדברים באופן מפורש. הילדים הללו בעצם מרגילים את עצמם, בלי מודע, לשנות את היד הדומיננטית שלהם.

"אני יודעת בוודאות שיש עד היום גננות שבלי לשים לב עוברות ומעבירות את המכחול, למשל, מיד שמאל ליד ימין", היא מסבירה. "גם בישיבה ליד השולחן, כשילד שמאלי יושב ליד ילד ימני והמפרקים מתנגשים, מישהו צריך לוותר. לרוב זה יהיה השמאלי, שקולט מהסביבה באופן לא מודע כבר מגיל מאוד צעיר מהי היד 'הנכונה'". 

מתי מזהים אם הילד שמאלי או ימני?

לדברי ד"ר חיה שלהב, הדומיננטיות הצדית מתגבשת אצל תינוקות עוד לפני גיל שנה, ולסביבה אין שום יכולת או דרך להשפיע עליה, וכל ניסיון כזה עלול לגרום לנזק.

"אצל חלק מהילדים אפשר לראות סימני העדפה של צד אחד כבר בגילים האלה, אבל לקראת גיל שלוש ההעדפה הופכת להיות ברורה ומגובשת ממש, ואין כמובן שום אפשרות לשנות אותה", היא אומרת.  

במקרים נדירים יותר, ההעדפה מתגבשת וברורה אפילו בגיל הרבה יותר צעיר. "לאחרונה פגשתי תינוק שכבר בגיל שלושה חודשים אפשר היה לראות אצלו העדפה לצד שמאל", מספרת שלהב.

"נתתי לו רעשן קטן להחזיק ביד ימין, הוא כבר הצליח להחזיק, אבל כשתינוק מחזיק רעשן בשלב הראשוני הזה, אחת התנועות שאנחנו מצפים שיעשה היא להזיז את הרעשן כי הוא שומע את הרעש והאינפורמציה שהוא מקבל מהחושים – השמיעה, המישוש והראייה, מביאות לתנועות חוזרות כי זה גורם לו הנאה. 

"כשנתתי לו ביד שמאל את הרעשן, הוא החזיק ושיחק איתו באופן הרבה יותר ברור והיה ניכר שהוא שולט יותר בידו השמאלית. כששאלתי את ההורים של התינוק אם מישהו מהם דומיננטי ביד שמאל, האבא אמר שזה הוא.

זה מקרה שקורה לעתים יחסית רחוקות שבגיל כזה כבר יש התחלה של סימנים, אבל זה לוקח זמן עד שהם מתגבשים לדומיננטיות מוחלטת". 

צילום: פלאש 90

מה גורם להעדפת צד?

"גנטיקה היא אחד מהגורמים להעדפת צד שמאל", אומרת שלהב, "וברוב המקרים אם נפגוש תינוק בעל העדפה לצד שמאל, אחד מהוריו מעדיף את יד שמאל גם הוא".

"המומחים מאוחדים בדעתם כי התורשתיות אחראית על השליטה הצדית", מחזקת ד"ר מודלינגר, "אך התורשה לבדה לא יכולה להסביר את התפלגות הימניות באוכלוסייה.

הסטטיסטיקה מדברת על סיכוי כפול להיוולד שמאלי לזוג הורים שאחד מהם ימני והשני איטר, לעומת שני הורים ימניים.

אבל גם לשני הורים איטרים אחוז הילדים הימניים מגיע ל-60% ויותר. כך שכנראה קיימים גורמים נוספים, מלבד תורשתיות, שמתערבים ומשפיעים על התהוות השליטה הצדית". 

גם למגדר יש תפקיד בנטייה של הילד לדומיננטיות של יד מסוימת, וההשערה היא שבקרב השמאליים יש כפי 1.5 יותר גברים מנשים.

"אחד ההסברים לפער הזה נשען על התיאוריה ההורמונאלית, לפיה הטסטוסטרון מאט את הבשלת מערכת העצבים בכלל וההמיספרה השמאלית (צד המוח ש"אחראי" על צד הגוף הימני) בפרט", מסבירה ד"ר מודלינגר.

"הסבר אחר לשכיחות הנמוכה יותר של האיטרות בקרב הבנות אומר שהן מושפעות יותר - כמעט פי שלושה - מהבנים מה'היימנה' החברתית, ומסתגלות ביתר קלות לעולם הימניים". 

"בתך, בהסתמך על תיאורי התמונות, היא ככל הנראה איטרת יד ימינה", מאבחנת ד"ר שלהב. "הפעלה של סביבון דורשת יכולות מוטוריות עדינות למדי, בעיקר ביחס לגילה, ואם את רואה שבאופן עקבי היא משתמשת ביד שמאל אז זוהי ככל הנראה היד הדומיננטית אצלה". 

מבחן האיטרוּת - כך תדעו אם הילד ימני או שמאלי

"הדרך הנכונה לדעת, כבר בגיל צעיר למדי, מהו הצד הדומיננטי של הילד, היא באמצעות מבחן החור בדף", מסבירה ד"ר מודלינגר.

"לוקחים דף נייר ועושים חור במרכזו. נותנים לילד להחזיק את הנייר בשתי הידיים, ולהסתכל דרך החור אל עבר משהו מעניין שאתם מראים לו. העין שהוא יקרב אליה את הדף היא העין הדומיננטית שלו, מה שאומר גם שהיד הדומיננטית שלו תהיה באותו צד".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו