מציל ותיק בחופי אשדוד עבד במשך תקופה ארוכה בשירותים לוגיסטיים בחופי אשדוד. בשנת 2009 נתבקש המציל על ידי מנכ"ל העירייה לחזור לסוכת המציל. ביומו הראשון בסוכת המצילים בחוף הקשתות, מעד המציל כאשר ירד במדרגות הסוכה כתוצאה ממדרגה רופפת.

המציל תבע את עיריית אשדוד ואת חברת הביטוח הכשרת הישוב, ודרש לפצותו על נזקיו. בבית המשפט ניסו בעירייה לטעון כי המציל כלל לא אמור היה לשהות בסוכת המציל באותה העת, אך בית המשפט קיבל את גרסת המציל, וקבע כי גרסתו אמינה וכי הוא נדרש לשהות בסוכת המציל בעקבות עבודתו. 

פרופ' רמי מושיוב מונה כמומחה מטעם בית המשפט על מנת לקבוע את הנזק שנגרם למציל בעקבות הנפילה. פרופ' מושיוב חיווה דעתו כי התאונה הנדונה הותירה אצל התובע נכויות צמיתות בשיעור 5% בגין הצוואר ובשיעור 5% בגין אגודל יד ימין. כמו כן שהה המציל בכות זמנית בשיעור 100% נקבעה לתקופה של שלושה חודשים מאז קרות התאונה.

בפסק הדין שניתן לפני ימים אחדים, תהתה השופטת מדוע צירפה עיריית אשדוד את תיקו האישי של המציל לשעבר, כשהוא נטול כל מסמכים באשר לתאונת העבודה שהתרחשה למציל. "אני מוצאת להוסיף ולהעיר כי תיקו האישי של התובע הוגש כראיה לתיק בית המשפט (צורף להודעת הנתבעת מיום 14.12.15). מכתב זה אמנם לא אותר בו אך למעשה התיק נעדר מסמכים ביחס לתאונה הנדונה לרבות מסמכים שוודאי שקיימים ומצופה שיהיו בו, כגון: מסמכים ביחס להכרה בתאונה כתאונת עבודה, בדומה למסמכים הקיימים בתיק ביחס לתאונות עבודה קודמות שעבר התובע".

השופטת מיכל שרביט, מבית משפט השלום בירושלים, קבעה בפסק דינה כי האחריות לתאונת העבודה ולנזקיו של המציל, כולם באחריות עיריית אשדוד וכי למציל אין כל אשם תורם.

בסופו של יום קובעת השופטת כי המציל, שפרש לגימלאות זמן קצר לאחר קרות התאונה, יקבל פיצוי של 43,500 ש"ח. בנוסף ישלמו עיריית אשדוד וחברת הביטוח הכשרת הישוב את שכר טרחת עורך הדין של המציל לשעבר, בשיעור של 23.4% (כולל מע"מ). כמו כן יישאו הנתבעות בהוצאות המשפט של המציל ובשכר המומחה שמינה בית המשפט.