מה עושה מי שמבקש להיות יהודי וחושש מהתהליך והקשיים שבדרך? גליה, עברה פעם אחת את התהליך, נשברה בדרך, ורק ב"עמי אולפני גיור" הצליחה לעבור גיור עם חוויה מעצימה וחיובית. שם מבקשים לצרף גרים לעם ישראל, באמצעות ליווי אישי באווירה אינטימית ומשפחתית /

מאת: אלה אנגל
צילומים: כרמי רונן

 גליה עלתה לישראל מאוקראינה בגיל 16 מכוח חוק השבות. למרות שתמיד האמינה באלוהים, בארץ היא החלה להתעניין בדת היהודית ואף שמרה מצוות למרות שלא הייתה יהודיה מבחינה הלכתית. במהלך השירות הצבאי היא התגיירה במסגרת קורס "נתיב", ולאחר מכן אף עבדה במסגרת פר"ח כמדריכה ליהדות בבתי ספר חילונים.

כשסיימה תואר ראשון, החלה לעבוד כמדריכת מתגיירים ב"עמי אולפני גיור", הממוקם גם באשדוד, ולדבריה היא נהנית מכל רגע. "התהליך הזה עזר לי להתמודד עם היצר, היום אני בן אדם יותר נעים לסביבה, פחות עצבנית. למדתי על כיבוד הורים, והתקרבתי דווקא לאבא שלי שאינו יהודי", מספרת גליה.

 גם מיכל (שם בדוי), שנמצאת בעיצומו של תהליך הגיור, מרגישה שינוי חיובי בעקבות הלימודים ב"עמי": "מרגישים מבפנים את ההשגחה מלמעלה. הקורס שינה לי את הגישה לאנשים, אני הייתי אימפולסיבית ועכשיו אני חושבת פעמיים לפני שאני עושה או אומרת משהו".

 כרמי רונן, מייסד ומנהל "עמי אולפני גיור", רואה חשיבות לאומית גדולה בגיור ובמניעת התבוללות. "עם ישראל בדורות האחרונים שב לארצו. למדינת ישראל מגיעים גם אנשים שהתרחקו מהיהדות בשואה או עקב שנים ארוכות של קומוניזם, ואנחנו עוזרים למי שרוצה בכך לחזור ולהתחבר לעם ישראל. ברמה הלאומית יש חשיבות גדולה למדינה עם זהות יהודית ורצון משותף של כולם לשמור עליה".

 רונן, לשעבר ראש מחלקת שליחות בתנועת בני עקיבא העולמית, מתאר את התהליך שעובר מי שמעוניין להתגייר: "'עמי' מבית ישיבת 'אור עציון' הוא הגוף האורתודוכסי הגדול בעולם לגיור. אנחנו מכשירים כ-600 תלמידים ברחבי הארץ, כולל בסניף אשדוד, בקורס בתפיסה אישית הכולל 2 מפגשים בשבוע בשעות הערב במשך כ-10 חודשים. לאחר מכן המתגייר מגיע לבית הדין האורתודוכסי שבודק אם הוא רוצה להיות יהודי, יודע מה זה יהדות ואם הוא חי כיהודי. יש לנו אחוזי הצלחה גבוהים מאוד, ובית הדין ממליץ לפנות אלינו".

 

מה זה אומר, "תפיסה אישית"?

"אנחנו רואים חשיבות גדולה מאוד בחיזוק הקשר הפנימי ליהדות. כמובן שיש גם היבט של הוראה טכנית, אבל מה שחשוב זה ליווי נפשי. אנחנו מנסים לגרום לבן אדם להתחבר לתכנים, ולהתחשב כמה שאפשר באילוצים חיצוניים. יש אנשים שמתביישים ללמוד בכיתה, עובדים בערבים, דוברי שפות שונות, ואנחנו מנסים למצוא בשבילם פתרונות, לקבל אנשים באהבה. גם אנשים שכבר עברו חלק מהתהליך או שבאים מרקע יהודי יוכלו למצוא מסלול שמותאם להם".

 גם גליה ומיכל מסכימות שמה שמיוחד ב"עמי" הוא האווירה האינטימית באולפן.

גליה: "אנחנו משתדלים לתת לכל תלמיד הרגשה שהוא לא לבד, שננסה לעזור לו בכל דרך. אנחנו מחפשים בשבילו 'משפחה מאמצת' (משפחה שמלווה את המתגייר ומראה לו את אורח החיים היהודי א"א). אנחנו ניתן שיעורים מיוחדים אם קשה לתלמיד או אם הוא הצטרף באמצע".

מיכל: "התחלתי את תהליך הגיור באולפן אחר. הדגש שם היה מאוד טכני, ממש ללמוד בעל פה הלכות. ב'עמי' לוקחים את הכול לאט לאט, מתרגלים לשינוי, מחזקים את הרצון. אני מרגישה שמקבלים אותי גם אם יש לי חששות. קודם הרגשתי שאני חייבת לעשות, חייבת ללמוד, ועכשיו יש יותר דגש על אמונה. לשמור על מצוות בלי שיש לך אמונה זה לא שווה כלום".

 אבל למרות האווירה החיובית יש לפעמים קשיים. מיכל, שכבר התחילה את התהליך פעם אחת, מספרת: "עליתי מרוסיה, סבא שלי נהרג במלחמת העולם השנייה ויש לנו מסמכים שהוא היה יהודי. גם סבתא שלי יהודיה, אבל בגלל שהיא פחדה מהשלטונות היא שרפה את כל התעודות שלה. לכן אני לא נחשבת יהודיה. בחרתי להתגייר כי אני רוצה גם להיות יהודיה ולא רק להרגיש ככה. אני מאמינה שזה מה שסבא רבא וסבתא רבא שלי היו רוצים. גם ההורים והחברים הקרובים שלי תומכים בי ומעודדים אותי, אבל כשהתחלתי בתהליך הגיור בתיכון וגילו שאני לא יהודיה, עשו עלי חרם בכיתה. לא רצו לשבת לידי, לדבר איתי, אפילו לא לחצו לי את היד. קבלתי טראומה ולא ניגשתי לבית הדין. היום אני מבינה שזה הדבר הנכון מבחינתי לעשות ולא משנה מה יגידו מסביב".

 גם לגליה לא היה קל. "לפני שהתחלתי להתחזק לא הייתה כל כך מודעות לעניין הגיור. החברות שלי צחקו עלי, הן לא הבינו מה פתאום אני לא יוצאת בשישי, או לא יכולה לאכול במסעדות לא כשרות. הן פחדו שהן מאבדות אותי, אבל אנחנו עדיין שומרות על קשר. היום חלק מהן מתגיירות בעצמן, ואני אפילו מדריכה אחת מהן", מספרת גליה ומוסיפה, "גם בחברה הדתית מקבלים לפעמים גרים עם סימן שאלה, במיוחד בשידוכים. אבל היום אני נשואה טרייה וטוב לי. כל הקשיים האלה עשו אותי מורה טובה יותר. אני מכירה את הדרך הקשה עד שכל המשפחה מקבלת את ההחלטה שלך, את זה שפתאום אתה לא יכול לאכול אצל אמא כי המטבח שלה לא כשר. אני מכירה את המסות של החומר שצריך ללמוד, את הפחד מבית הדין, אבל אני יכולה לעודד את התלמידים ולהגיד להם שאם אני הצלחתי - גם הם יכולים".

 

רונן מדגיש שהתהליך לא חייב להיות מפחיד: "יש דמוניזציה לגיור. כל מיני גורמים חרדים קיצונים שלא מקבלים גרים, או לחילופין ליברלים שרואים בישראל מדינת כל אזרחיה, לא מסכימים עם התהליך. אבל חשוב לציין שהמטרה שלנו היא לא להפוך אנשים לחרדים, אלא פשוט לעזור להם להתחבר מחדש לעם ישראל. כולם חוששים, אף אחד לא אוהב לעמוד לפני בית דין, לעמוד למבחן. אבל בית הדין אינו רוצה ברעתכם. חלק מתהליך הגיור זה להבין שבית הדין לא שופט אותך, אלא הוא ידיד שרוצה לבדוק את הרצון והידע שלכם. הרי הגיור משפיע על כל הצאצאים של הבן אדם, יש בזה אחריות".

 

מה מיוחד במתגיירים מאשדוד?

"בתל אביב פונים בדרך כלל זוגות צעירים לפני חתונה או אחרי חתונה אזרחית. אשדוד היא עיר קולטת עלייה. יש בה עשרות אלפי אנשים עם סטטוס של לא יהודים. יש באשדוד כמה קהילות גדולות - יש אוכלוסיית דוברי ספרדית שעברו גיור רפורמי בדרום אמריקה, שלא תופס בארץ, ויש את הקהילה של יוצאי ברית המועצות שלצערנו מסתגרת עם עיתונים משלה ושפה משלה, ומאבדת את הזהות היהודית. אבל הצעירים מאוד רוצים לשוב אליה, במיוחד כאלה שהתחילו את הגיור בצבא".

 

מה יש לכם לומר למי שמתלבט אם להתחיל בתהליך?

רונן: "קודם כל, מי שכבר הגיע להחלטה עשה חלק גדול מהדרך. יש להם אצלנו מקום עם מענה שלם ורגיש. לפעמים התלבטות נובעת מחוסר מידע, שווה להתייעץ בטלפון ואפילו לבקר בשיעורים. יש אנשים שלא מתאים להם, וגם זה בסדר".

מיכל: "מי שמתלבט מפחד, אבל כדאי לו להתגבר על ההשפעה של החברה. אין מה לפחד, מי שעובר את התהליך רק מרוויח".

 

 
setImageBanner('a8c21ae0-19f7-4014-9d2f-721b4d6fb78e','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'',525,78,false,19242);
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה